בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשרות אלפי מהגרים מאפריקה הפגינו בכיכר רבין: 1,500 עובדים שובתים באילת

העיצומים מתקיימים במחאה על מדיניות הממשלה נגדם, ולדברי המארגנים יתקיימו הפגנות גם בימים הקרובים: "כל חטאנו הוא שברחנו מרדיפה פוליטית"

293תגובות

עשרות אלפי מהגרים מאפריקה השתתפו הבוקר (ראשון) בהפגנה בכיכר רבין בתל אביב, במחאה על מדיניות הממשלה כלפיהם. בהפגנה קראו המשתתפים "כן לחופש, לא לכלא". הבוקר נפתחה גם השביתה הכללית שעליה הכריזו. לצד המהגרים, התייצבו גם כמה מאות ישראלים, בהם תלמידי בית ספר מתל אביב. העצרת נמשכה קרוב לארבע שעות והתפזרה בשקט. חלק מהפעילים צפויים להתכנס בגן לוינסקי מאוחר יותר היום. באילת הפגינו מאות מהגרים מול קרית הממשלה בעיר וכ-1,500 עובדים לא התייצבו בבתי המלון. 

בסוף השבוע עברה בין המהגרים מאריתריאה וסודאן בכל רחבי הארץ הידיעה לפיה אין להתייצב היום לעבודה. השביתה צפויה להשפיע על עסקים רבים ובהם בעיקר מסעדות, בתי קפה, מלונות וחברות ניקיון המעסיקים את המהגרים. לקראת השביתה, התקיימה אמש אסיפה גדולה של קהילת המהגרים בגן לוינסקי בדרום תל אביב. מובילי היוזמה הודיעו כי בימים הקרובים צפויות פעולות מחאה רבות.

דוויט דמוז, אזרח אריתריאה בן 27, וממובילי המחאה נאם בהפגנה בתל אביב: "נמשיך במאבק שלנו כדי שהממשלה תשמע את קולנו. אנחנו ממשיכים את צעדת החופש של האחים שלנו כי הם שוב בכלא. הם הגיעו לישראל לבקש מקלט, ובמקום לבדוק את בקשת המקלט שלהם מדינת ישראל אומרת שהם וגם אנחנו פושעים. בשבועות האחרונים הפליטים נרדפים ברחובות. אנחנו חוששים לצאת מהבית". דמוז הוסיף: "לא הגענו לכאן כדי לעבוד או להיות כאן כל החיים שלנו. ברגע שהמצב הקשה במדינה שלנו ישתנה אנחנו נחזור למדינה שלנו".

סומאיה, מהגרת מסודאן בת 22, פנתה בנאומה לממשלת ישראל: "אנחנו שואלים את הרשויות בישראל מדוע מתקן חולות נקרא מתקן פתוח, אם הוא מנוהל על ידי רשות בתי הסוהר ונמצא במדבר, מרוחק מכל יישוב? האחים שלנו כלואים בלילה ונדרשים להתייצב לספירה שלוש פעמים ביום. אנחנו פליטים – מקומנו לא במעצר. בשבועות האחרונים רבים מאחינו נעצרו על ידי משטרת ההגירה. אנחנו שואלים את עצמנו מתי תורי? מתי אני אעצר? אנחנו כאן כדי לדרוש את זכויותינו".

השחקן אורי גוטליב אמר באירוע כי "אם צריך לעבוד במקומכם נעבוד במקומכם. אתם פליטים ואתם אנשים נהדרים. לא רק שונאים אתכם פה בארץ. אנחנו אוהבים אתכם". השף אייל שני אמר בהפגנה כי "הם פליטים ורדופים ומדינת ישראל, בצורה כזו או אחרת, הניחה להם להיכנס לשטח שלה. מהרגע הזה היא מחויבת להגן עליהם ולתת להם תנאים של בני אדם, תנאי כבוד מינימליים. היום זה אנשים שבונים איתנו את הארץ". שני ציין עוד כי "יש לי 70 עובדים אריתראים. מיניתי להם משרד עורכי דין לזכויות אדם שמייעץ להם. אני עודדתי אותם לצאת לשביתה הזאת. ארגנתי את כל החבר'ה שלי שייכנסו לכלים ויעשו את העבודה שלהם. זה רגע נפלא כדי להבין מה הם עושים בשבילנו".

יעל דיין, לשעבר חברת כנסת ויו"ר מועצת העיר תל אביב אמרה ל"הארץ": "התיקון לחוק (המסתננים) לא יעבור בג"ץ. התיקון הזה עדיין אומר לאסור ללא אשם. האנשים האלה לא אשמים בכלום, לא עשו שום דבר לא חוקי. הם פליטים, מבקשי מקלט, לא מסתננים ולא מהגרי עבודה. מילת המפתח היא חופש. צריך לתת להם היתרי עבודה. זה לא על חשבון מישהו. האפשרות לעבוד זה החופש - זו הפרנסה, האפשרות למצוא דירה, לדאוג לילדים".

מלבד ההפגנה בכיכר רבין, תחת הכותרת "עצרת החופש", ביקשו המארגנים לקיים צעדה ברחובות העיר אך המשטרה סירבה לאשר זאת בשל מה שהוגדר כפגיעה צפויה בשגרת החיים. מחר בבוקר יהיה כינוס נוסף בגן לוינסקי ובהמשך פנייה לנציבות האו"ם לפליטים ולשגרירויות הזרות בישראל בבקשה להפעיל על ממשלת ישראל לחץ "לשאת באחריותה כלפי מבקשי המקלט". על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ-49 אלף אזרחי אריתריאה וסודאן שוהים כעת בישראל.

"בשבועיים האחרונים נעצרו ברחבי תל אביב – יפו מאות מבקשי מקלט. מאות אחרים כלואים זה למעלה משנתיים במתקני הכליאה 'סהרונים' ו'חולות' ללא משפט וללא תאריך שחרור", נכתב על כרזה המבשרת על השביתה ופעולות המחאה הצפויות. "התיקון החדש לחוק מאפשר כליאה של שנה אחת ולאחריה כליאה בלתי מוגבלת בזמן ללא משפט, במתקן שמדינת ישראל מכנה 'פתוח', אך ראוי שייקרא כלא. מאות בני אדם נוספים מקבלים בימים אלו זימון להתייצבות מרצון במתקן 'חולות'".

מארגני המחאה קוראים לביטול התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, להפסיק את המעצרים ולשחרר את כל הכלואים מכוח החוק, לכבד את אמנת הפליטים ולבחון בהגינות ובשקיפות את כל בקשות המקלט. "כל חטאנו הוא שברחנו מרדיפה פוליטית, שירות צבאי כפוי, דיקטטורה, מלחמות אזרחים ורצח עם", נכתב על הכרזה.

"אנחנו עושים את זה בגלל מצב הפליטים כאן. אנחנו מוזנחים, אנחנו בכלא. אנחנו מבקשים זכויות אדם וקוראים להכרה בפליטים", אמר אמש קידנה, אזרח אריתריאה. "כל הפליטים יושבים ביחד, חושבים, מארגנים ומנסים לעשות משהו", הוסיף בשיחה עם "הארץ" אחד ממובילי היוזמה, קונדה, אזרח סודאן. "אנחנו נעשה שביתה, נעשה הפגנות. נראה לאיזה מצב נגיע עם כל הדבר הזה. הרעיון הוא שרוצים להגיע למצב כזה שהממשלה תתייחס לאנשים. אנחנו נגד כל החוקים שיצאו בזמן האחרון נגד הפליטים. כל הדלתות נסגרו, אין לאנשים לאן ללכת, אין להם מה לעשות. משטרת ההגירה עובדת כל הזמן, תופסת אנשים. הולכים למשרד הפנים לקבל ויזה, יש תורים ארוכים, בסוף לא מקבלים ויזה. אתה ברחוב, תופסים אותך בלי ויזה – אתה הולך כלא. חלק גדול מהאנשים בכלא עכשיו. אנחנו רוצים להגיד שמגיע לנו לחיות, מגיעות לנו זכויות אדם".

בבתי המלון באילת ניכר חסרונם של העובדים, במיוחד לאור העובדה כי יום ראשון הוא יום פינוי כל חדרי המלון והיערכות לקליטת אורחים חדשים. אי הגעתם המפתיעה של העובדים משבשת את יכולת בתי המלון להיערך לקליטת אורחים חדשים היום.

שבי שי, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת אמר הבוקר ל"הארץ" כי "רוב העובדים הזרים לא הגיעו לעבודה הבוקר ובתי המלון מנסים להתארגן באמצעות ניוד עובדים ממחלקות השירות למחלקות המשק והניקיון, ועל ידי החזרת עובדים מחופשות. זו לא קטסטרופה אבל בהחלט פוגע ברמת השירות, במיוחד באילת בה לא ניתן לגייס עובדים באופן מיידי".

שי ציין עוד כי השביתה "בהחלט לא טובה גם לעובדים. היא תגדיל את המוטיבציה של המלונות לחפש אלטרנטיבות ולא להישען על העובדים הפליטים. מצד אחד הם דורשים ומקבלים את כל תנאי ההעסקה של הישראלים, ומצד שני פותחים בשביתה פראית מבלי לאפשר למלונות אורכה להתארגנות, שאינה מקובלת בישראל. זה בהחלט מכניס את המערכת לבעיה". יצוין כי באילת ניתנים היתרים עבודה לפליטים.

דניאל בר און

כיום חיים באילת מעל 7,000 פליטים ובבתי המלון מועסקים כ-1500 מהם, בעיקר בעבודות משק וניקיון. רשת המלונות היחדיה שלא נפגעה הבוקר משביתת העובדים הזרים היא רשת דן שלה שני מלונות בעיר. ליאור מוצ'ניק, מנכ"ל מלון דן אילת החליט כבר בשנת 2003 כי במלונות שהוא מנהל יועסקו עובדים ישראלים, נושאי תעודות זהות, אשר שירתו בצבא או עולים חדשים. "כל 502 העובדים במלון דן אילת הם ישראלים. ההנחיה הזו מקשה על מחלקת כח אדם בגיוס עובדים אבל זה ערך חשוב מאוד בעיני ותורם לאוירה השונה אצלנו במלונות" סיפר מוצ'ניק.

"יציאתנו לשביתה אינה אקט כנגד המעסיקים אלא פעולת מחאה", נכתב בהודעה לעיתונות שהוציאו פעילי זכויות אדם מטעם מארגני המחאה. "אנו מודעים לסיכון שביציאה לשביתה, לכך שאנו עלולים לאבד את מקום עבודתנו ואת מקור פרנסתנו. צעד זה, נועד כדי להבהיר לחברה הישראלית: אנו ברחנו לכאן בשל הסכנה הנשקפת לחיינו במדינות המוצא, אנו מבקשי מקלט מדיני. כמו כל אדם, גם עלינו להתפרנס על מנת לחיות בכבוד – אך עבודה אינה הסיבה בגינה הגענו לישראל". עוד נכתב כי "מצוקתם של תושבי שכונות דרום תל אביב אינה נסתרת מעינינו. אנו חיים בקרבם, רואים את ההזנחה ברחובות, את הגידול הלא פרופורציונלי במספר התושבים בשטח כה קטן. זכויותיהם של התושבים הישראלים נפגעות כתוצאה ישירה ממדיניות הממשלה שהפקירה אותנו במהלך שנים וזרקה אותנו לדרום תל אביב חסרי כל למאבק הישרדות".

מעסיקים רבים החליטו לתמוך בפעולות המחאה. עשרות בתי עסק עסקים הודיעו כי יתמכו בשביתה בדרכים שונות.

בשבועות האחרונים היו פעולות מחאה רבות בעקבות אישור התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, פתיחת מתקן השהייה חולות ומעצרם וכליאתם של מהגרים רבים. ביום ראשון, לפני כשלושה שבועות, מיד לאחר הפעלת מתקן חולות, יצאו ממנו מאות מהגרים, צעדו לבאר שבע ומשם לירושלים. ביום שלישי הפגינו מול משרד ראש הממשלה והכנסת. במהלך ההפגנה מול הכנסת עצרו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה 307 מהגרים תוך שימוש בכוח רב. מחציתם הועברו לכלא סהרונים בעקבות הפרת תנאי השהייה והשאר הוחזרו לחולות. יומיים לאחר מכן, ביום חמישי, יצאה צעדה נוספת, בהשתתפות 75 מהגרים, שנבלמה קילומטרים ספורים ממתקן חולות. גם הפעם עצרו פקחי ההגירה את הצועדים תוך שימוש בכוח. 55 מהם הועברו לסהרונים, והשאר הוחזרו לחולות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו