בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום שני לשביתה

כעשרת אלפים מהגרים הפגינו מול שגרירות ארה"ב בתל אביב

אלפי המפגינים קראו לנציגויות הזרות ללחוץ על ישראל להכיר בהם כפליטים. סער: "בכי המעסיקים לא מרשים אותי ולא יקבע את המדיניות שלנו"

121תגובות

יום שני למחאת המהגרים האפריקאים: יותר מעשרת אלפים הפגינו היום (שני) מול שגרירות ארה"ב בתל אביב ורבים נוספים הפגינו מול שגרירויות צרפת ובריטניה. המפגינים העבירו מכתבים לנציגי השגרירויות השונות וקראו להם להפעיל לחץ על ממשלת ישראל להכיר בהם כפליטים, להפסיק את המעצרים ולשחרר את הכלואים. אזרחי אריתריאה וסודאן  המשיכו היום בשביתה ואינם מתייצבים לעבודה. פעולות המחאה צפויות להימשך גם מחר.

אלפים רבים צעדו בטיילת, הצליבו את ידיהם לאות הזדהות עם הכלואים, הניפו דגלי אריתריאה וצעקו "Freedom" ו- "No More Prison". מאות שוטרים אבטחו את המפגינים. מולם הפגינו כמה פעילי ימין בראשות ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי ונופפו בדגלי ישראל.

כאלף בני אדם נוספים הפגינו מול נציבות האו"ם לפליטים ברחוב החשמונאים בתל אביב. נציבת האו"ם לפליטים בישראל, וולפורגה אנגלברכט, יצאה אל המפגינים ואף הזמינה כמה נציגים לשיחה במשרדה. בשיחה, שמעה הנציבה את טענותיהם, הביעה אמפתיה למצבם וחזרה על טענות הנציבות כלפי מדיניות ישראל. בהודעה חריגה שפרסמה אתמול, קבעה הנציבה כי "מדיניותה של ישראל והחקיקה החדשה אינן הולמות את רוח אמנת הפליטים מ-1951". צפו בהפגנת המהגרים האפריקאים מול שגרירויות ארה''ב ובריטניה בתל אביב:

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס היום למחאה בישיבת סיעת הליכוד בכנסת. "אני מבקש להבהיר שלא יעזרו שום הפגנות ושביתות. כפי שהצלחנו לבלום לחלוטין את ההסתננות הבלתי חוקית לגבולותינו, כך אנו נחושים להוציא מכאן את אלו שהצליחו להיכנס לפני שסגרנו את הגבול" אמר. "אני מבקש להבהיר שלא מדובר בפליטים בהם אנו מטפלים לפי האמנות הבינלאומיות, מדובר במסתנני עבודה בלתי חוקיים ואנו נמצה עמם את הדין עד תום. ב-2013 הוצאנו מכאן 2,600 מסתננים שזה פי 6 ממה שהוצאנו בשנה קודם לכן. בשנה הזו נוציא יותר - זוהי המחויבות שלנו ואנו פועלים לפיה".

גם שר הפנים גדעון סער התייחס הבוקר למחאה. "זה לא מאוד מרשים אותי הבכי והנהי של מי שהצטברו לו כלים בכיור", אמר סער, שהתארח באולפן ynet. "אפילו במקרה אחד ראיתי מעסיק מסוים מפורסם שהייה תביעה נגדו בבית הדין לעבודה על פגיעה בזכויות סוציאליות של נתין אריתראי ולפתע פתאום הוא התמלא חמלה. עם כל הכבוד למצוקה של בעל בית קפה או מסעדה שיש לו כרגע או בעיה בניקיון או בעיה בשטיפת כלים זה לא יקבע את המדיניות הלאומית והאינטרסים של מדינת ישראל. להפך, בוא נחשוב על הישראלים שאיבדו את מקום העבודה שלהם".

סער הוסיף: "במוסכים ביפו עבדו בעבר ערביי יפו ולא מסתננים מאפריקה ובמלונות באילת עבדו משוחררי צה"ל. קשה אולי להסתגל, יכול להיות שאפשר להעסיק מישהו אחר בתנאים פחות טובים. אני ממליץ לכולם לשמור על הזכויות הסוציאליות ולהעסיק בני אדם בצורה הומנית, ולא להטיף למדינה".

פילמון, בן 25 מאריתריאה, שנאם בהפגנה מול שגרירות ארה"ב, הקריא מתוך המכתב שהועבר לנציגי הקהילה הבינלאומית: "אנחנו מבקשי המקלט והפליטים האפריקאים שחיים בישראל, פונים אליכם שתקדמו באופן פעיל את מאבקנו לזכויות פליטים. כ-50 אלף מבקשי מקלט ופליטים חיים בישראל. נמלטנו מרדיפה, שירות צבאי כפוי, דיקטטורה, מלחמות אזרחים ורצח עם. במקום שמממשלת ישראל תתייחס אלינו כאל פליטים, התייחסו אלינו כאל פושעים".

מוטי מילרוד

לדבריו, שינויי המדיניות האחרונים של הממשלה, ובהם חקיקת התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, מעצרים רבים וכליאה במתקנים בדרום, הובילו לנקיטת אמצעי מחאה חריפים: "מאז הגעתם של מבקשי מקלט ופליטים, ביקשנו מממשלת ישראל לשפר את מדיניות המקלט שלה, להכיר בנו כפליטים ולהעניק לנו את זכויותינו בהתאם. במקום זאת, בשנים שחלפו, הפכנו לפושעים, נתקלנו בשנאת זרים ובמדיניות גוברת של דה-הומאניזציה. איננו יכולים לשתוק עוד על השפלת קהילת הפליטים האפריקאים בידי ישראל. אנחנו בעיצומה של שביתה בת שלושה ימים, כדי להפגין את הפחד שלנו מכליאה ומגירוש ולהפעיל לחץ על הממשלה לשנות את מדיניותה הלא-הומאנית".

אתמול פתחו עשרות אלפי מהגרים מאפריקה בשביתה. היעדרותם ממקומות העבודה שיבשה את הפעילות בבתי עסק רבים ובעיקר במסעדות, בתי קפה, מלונות ושירותי ניקיון. במקום להתייצב לעבודה, הפגינו יותר מ-20 אלף אפריקאים בכיכר רבין בתל אביב. המפגינים קראו "כן לחופש, לא לכלא" ו"אנחנו פליטים, לא פושעים". ההפגנה, בכותרת "עצרת החופש", נמשכה קרוב לארבע שעות והתפזרה ללא אירועים חריגים. מאות מהגרים הפגינו גם מול קרית הממשלה באילת. 

"נמשיך במאבק הזה עד שמדינת ישראל תשמע את קולנו ותבין שאנחנו בני אדם ופליטים", אמר בהפגנה בתל אביב אחד ממובילי המחאה, דוויט, אזרח אריתריאה. "אנחנו כאן היום כדי להמשיך את צעדת החופש שהאחים שלנו התחילו. אנחנו ממשיכים את הצעדה כי הם שוב בכלא. הם באו לישראל כפליטים לבקש מקלט, אבל במקום לבדוק את בקשת המקלט שלהם, מדינת ישראל אומרת שהם וגם אנחנו פושעים". 

הוא מחה על הפעלת מתקן השהייה חולות, סמוך לקציעות, מכוח התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות. "למה הרשויות קוראות לחולות בית כלא פתוח אם זה ממוקם במדבר רחוק מכל עיר ומנוהל על ידי שירות בתי הסוהר? הפליטים מתקשרים אלינו מבתי הכלא, הם בוכים ואין להם חופש", אמר. "בשבועות האחרונים רבים מבין הפליטים נרדפו ונרדפים ברחובות על ידי הרשויות הישראליות. אנחנו חוששים לצאת מהבית", הוסיף. "לא באנו לכאן כדי לעבוד או להיות כאן כל החיים שלנו. ברגע שהמצב הקשה במדינה שלנו ישתנה, אנחנו נחזור למדינה שלנו".

מוטי מילרוד

לפני כשלושה שבועות העבירה המדינה למתקן חולות 483 מהגרים מאפריקה שהיו כלואים במשך תקופה ארוכה בסהרונים. 290 מתוכם, שרבים מהם השתתפו בצעדות מחאה, הוחזרו לסהרונים בעקבות הפרת תנאי השהייה. בשבוע החולף החלה רשות האוכלוסין וההגירה להורות למהגרים נוספים מאריתריאה וסודאן להתייצב במתקן תוך 30 יום, אחרת ייכלאו. על השוהים במתקן נאסר לעבוד והם נדרשים להתייצב לרישום נוכחות שלוש פעמים ביום – בבוקר, בצהריים ובערב.

"הממשלה נותנת לנו שתי אופציות – או לחזור הביתה או להיות במתקן הפתוח. זה לא מקובל עלינו – לא מתקן פתוח ולא הביתה", אמר מועתסם, אזרח סודאן, אף הוא ממובילי המחאה. הוא פנה לממשלה: "עכשיו אנחנו מבקשים דבר אחד – לסגור את כל המתקנים שם ולשחרר את כל האנשים שנמצאים שם ושהמשטרה תפסיק לעצור את האנשים. לבדוק את הבקשות שלנו בצורה נכונה ואמיתית, שיכירו בנו כפליטים". אחר כך פנה למפגינים: "אנחנו צריכים לעמוד על זכויותינו. לא נהיה חלשים, אנחנו נתמודד עם זה. אנחנו לא לבד, כל העולם איתנו".

עשרות בתי עסק בתל אביב הצהירו כי הם תומכים בעובדים השובתים. אחדים מהם אף סגרו את העסק או עבדו במתכונת חלקית לאות הזדהות. השף אייל שני סיפר כי עודד את העובדים האריתראים במסעדות שלו לצאת להפגין. "הם פליטים ורדופים ומדינת ישראל בצורה כזו או אחרת הניחה להם להיכנס לשטח שלה. מהרגע הזה היא מחויבת להגן עליהם ולתת להם תנאים של בני אדם, תנאי כבוד מינימליים. היום זה אנשים שבונים איתנו את הארץ. יש לי 70 עובדים אריתראים. אני עודדתי אותם לצאת לשביתה הזאת. ארגנתי את כל החבר'ה שלי שייכנסו לכלים ויעשו את העבודה שלהם. זה רגע נפלא כדי להבין מה הם עושים בשבילנו".

במסעדות ובבתי קפה רבים הורגש חסרונם של העובדים מאריתריאה וסודאן. סביב כיכר רבין ניתן היה להבחין בעובדים הישראלים מתקשים להתגבר על העומס לבדם. "יציאתנו לשביתה אינה אקט נגד המעסיקים אלא פעולת מחאה", נכתב בהודעה לעיתונות שהוציאו פעילי זכויות אדם מטעם מארגני המחאה. "אנו מודעים לסיכון שביציאה לשביתה, לכך שאנו עלולים לאבד את מקום עבודתנו ואת מקור פרנסתנו. צעד זה, נועד כדי להבהיר לחברה הישראלית: אנו ברחנו לכאן בשל הסכנה הנשקפת לחיינו במדינות המוצא, אנו מבקשי מקלט מדיני. כמו כל אדם, גם עלינו להתפרנס על מנת לחיות בכבוד – אך עבודה אינה הסיבה שבגינה באנו לישראל".

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, שוהים היום בישראל כ-53 אלף מהגרים מאפריקה, כ-49 אלף מהם אזרחי אריתריאה וסודאן. בשל המצב בארצותיהם, ישראל מעניקה להם הגנה קבוצתית ואינה מגרשת אותם. עם זאת, המדינה בחנה עד כה רק כמה מאות בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן, אף אחת מהן לא התקבלה. על אשרות השהייה של אזרחי שתי המדינות האלה נכתב כי אינם יכולים לעבוד בישראל, אך המדינה התחייבה לא לאכוף את איסור ההעסקה על מנת לאפשר להם להתקיים.  

בהכנת הידיעה השתתף יהונתן ליס

online poll by Opinion Stage


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו