בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אריאל שרון לפי משרד החינוך: מצביא נועז הדומה למשה רבנו

בעקבות מותו של ראש הממשלה לשעבר פרסם משרד החינוך מערכי שיעור מיוחדים ונקיים מכל חלק שנוי במחלוקת בחייו ופועלו

37תגובות

משרד החינוך פרסם באתר האינטרנט שלו מערכי שיעור לכיתות ד'־ט' בעקבות מותו בשבת של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, והנחה את המורים לדון השבוע עם התלמידים ב"דמותו, פועלו ומפעלו הגדול".

מערכי השיעור המוצעים עוסקים בשרון מכמה זוויות, וחלקם מאדירים את שמו ופועלו ומעתירים עליו שבחים נדיבים. כך למשל, אחת מהיחידות נקראת "אריאל שרון ז"ל: מנהיג ללא חת", ובה נכתב כי "ביחידה זו יבחנו התלמידים את מנהיגותו הנועזת של שרון, לאור ההספד של נשיא המדינה, שמעון פרס, ויחוו עליה דעה". ביחידה אחרת, הנקראת "מנהיג כרועה צאן", יבחנו התלמידים "את דימוי הרועה שאימץ לעצמו אריאל שרון ז"ל, ישוו למשה, הרועה הנאמן ויסיקו מסקנות מהשוואה זו, לאור תיאור מנהיגותו של שרון בהספד של נשיא המדינה".

היחידה האחרונה היא "הספד למנהיג" וביחידה זו "יבחנו התלמידים את הרלוונטיות של קינת דוד כהספד לשרון – המצביא הנועז, וישוו את הקינה להספד שנשא נשיא המדינה".

משה מילנר / לע"מ

את כל היחידות אכן מלווים קטעים מההספד שנשא פרס לשרון, אולם באף לא אחת מהן, מופיעים החלקים השנויים במחלוקת בפרקי חייו של שרון, כמו מלחמת לבנון הראשונה, הטבח בסברה ושתילה, או הפרשות שהוא ובניו נחקרו לגביהן.

גם כאשר מוזכרים במערכים נושאים העשויים לעורר מחלוקת, אלה נקיים מתיאורים בעייתיים. "בשנת 1953 הקים שרון, את יחידה 101. היחידה ביצעה פעולות תגמול בתגובה לפיגועים פלסטינים", נכתב. אולם הפעולות השנויות במחלוקת, להן היתה אחראית היחידה בראשות שרון - דוגמת זו בכפר קיביה שבה נהרגו עשרות אזרחים ובתגובה לה הושמעו גינויים בעולם - נותרו מחוץ למערכים. גם בקישור שאליו מפנה הטקסט, פעולות היחידה האלימות והרג חפים מפשע לא מוזכרים בבירור.

ביחידה "מנהיג כרועה צאן", נכתב כי "בשנת 1972 רכש אריאל שרון את חוות השקמים, חווה לגידול צאן, ליד שדרות, ובה התגורר עד סוף ימיו. תמונות רבות של שרון מחוות השקמים, מנציחות אותו כמגדל צאן, כאוהב צאן וכרועה צאן מודרני". לאחר מכן מושווה שרון למשה רבנו, בעזרת ציטוט ממדרש שמות רבה, והתלמידים נשאלים: "האם לדעתכם, הקשר בין תכונות רועה צאן לתכונות של מנהיג, מתאים גם לאריאל שרון (כמו למשה, י"ס)? נמקו תשובתכם, בססו את תשובתכם על אירועים מחייו".

ביחידה "מנהיג כאיש משפחה" מצוטט קטע נוסף מהספדו של פרס, "אריק היה איש משפחה למופת. הוא ראה ב(עם) ישראל כמשפחתו המורחבת", והתלמידים נשאלים, "האם, לדעתכם, יש קשר בין היותו של שרון 'איש משפחה למופת' לבין היותו 'מנהיג גדול'? מדוע?".

ביחידה האחרונה, "הספד למנהיג", מושווה ההספד של פרס על שרון לקינת דוד על שאול ויהונתן. בתוכו, יש חלק הנקרא "'מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ' – אריאל שרון כארי", ובו נכתב: "המילה 'אריאל' בעברית, משמעה, בין השאר – גיבור חיל, זהו גם שמו של אריאל שרון, שכונה עפ"י רב, אריק שרון". והתלמידים מתבקשים, "מצאו בקורות חייו של אריאל שרון מעשה של אומץ וגבורה, שעליו ניתן לומר 'מנשרים קלו, מאריות גברו'... ו"השוו בין ההספד של נשיא המדינה על אריאל שרון לבין קינת דוד: מה אתם למדים מהשוואה זו על אריאל שרון, ומה אתם למדים מכך על קינת דוד?".

מורה לאזרחות מחיפה אמר על התוכנית כי "כמורים לאזרחות אנחנו מחנכים להבין שהמציאות מורכבת, ביחס לאירועים וביחס למנהיגים. הצגה חד ממדית של דמות, במקרה הזה האדרה, מנוגדת למהות החינוך. בעיקר, יש פה החמצה של הזדמנות להתעסק בדמות מנהיג מורכבת שיש לה פנים רבות, דמות הנתונה במחלוקת, והדיון על פועלו, לטוב ולרע, שהתנהל לאורך השנים, פשוט הוחמץ. היו יכולים לדבר על היכולת של מנהיג להשתנות, על מה הוביל אותו לשינוי. הוא עבר בצמתים חשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל וזו יכלה להיות הזדמנות דרכו להביא את האירועים האלה בצורה מורכבת. במדינה דמוקרטית צריך לכבד את המנהיגים אבל לא להעריץ אותם כאלים".

מורה להיסטוריה בתיכון בדרום הארץ  אמרה כי מערכי השיעור הם "דוגמה מצערת לאופן שבו משרד החינוך לא יכול להתמודד עם דברים מורכבים. אני בעיקר נבוכה מול ההוראות הפשטניות שהגיעו מגבוה להציג את שרון כ'מנהיג ללא חת' ולהשוות אותו למשה רבנו. האם אנחנו לא אמורים לפחות להציג את הוויכוח על סביב מפעל ההתנחלויות, מלחמת לבנון הראשונה או ההתנתקות. המסר שמגיע ממשרד החינוך הוא שמוטב לא להתעסק בנושאים האלה, והופך אותנו המורים לסוכני מכירות של משהו לא אמיתי. אין כאן התמודדות, אלא הערצה".

משרד החינוך סירב להגיב לשאלת "הארץ" מדוע לא נלמדים גם החלקים השנויים במחלוקת בתולדות חייו של שרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו