בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סער אישר: יוגבלו אזורי התעסוקה ומספר המעסיקים של מטפלים סיעודיים זרים

שר הפנים אישר שורה של תקנות, בהן הארכת אלפי אשרות שהייה של מטפלים סיעודיים. ארגוני זכויות אדם מותחים ביקורת: התקנות נוגדות החלטת בג"ץ

20תגובות

שר הפנים, גדעון סער, אישר שורה של תקנות הנוגעות להעסקתם של עובדים זרים בתחום הסיעוד. בין השאר, החליט שר הפנים להאריך את אשרות העבודה של אלפי מטפלים סיעודיים שתוקף האשרה שלהם פג, אך הם עדיין מטפלים בחולים ובקשישים. האישור להישאר בישראל יהיה בתוקף עד תום עבודתם אצל המטופל. נכון להיום, יכולים עובדים זרים בתחום הסיעוד להישאר בישראל לכל היותר חמש שנים ושלושה חודשים. לאחר מכן על המטופלים להגיש בקשה מיוחדת לוועדה ההומניטארית ברשות האוכלוסין וההגירה כדי להאריך את האשרה. עד כה נמנעה המדינה מגירוש המטפלים הסיעודיים במקרים שבהם הוגשה בקשה הומניטארית, אך ברוב המקרים לא האריכה את אשרת העבודה שלהם. נכון להיום עומדות בפני הוועדה ההומניטארית כ-5,000 בקשות להארכת אשרות העבודה של מטפלים סיעודיים.

כמו כן, אישר שר הפנים הטלת מגבלות על עובדים זרים בתחום הסיעוד ובהן הגבלת אזור התעסוקה ומספר המעסיקים שלהם. התקנות החדשות קובעות כי לכל מטפל סיעודי יוגדר מראש אחד משלושה אזורים שרק בו יהיה רשאי לעבוד – תל אביב, מרכז או פריפריה. ברשות האוכלוסין וההגירה אומרים כי התקנות גובשו בעקבות תלונות רבות של מטופלים בפריפריה על עזיבת המטפלים מרכז הארץ. על פי התקנות החדשות, עובד זר שיחליף את עבודתו שלוש פעמים או יותר במשך שנתיים, שלא בעקבות מות המטופל, העברתו למוסד או פיטורין, יוזמן לבירור מנהלי. "במסגרת הבירור תיבדק סיבת המעברים התכופים, ואם ימצא כי העובד מנצל לרעה את רישיון העבודה שניתן לו, העובד יורחק מישראל", נכתב בהודעת שר הפנים.

"כל מי שהתמודד עם בן משפחה הזקוק למטפל סיעודי מכיר ויודע עד כמה חשוב הקשר בין המטופל למטפל וכן מקצועיותו ומסירותו של המטפל", אמר סער. "בהחלטה זו אנו מסדירים את הישארותם בארץ של אותם מטפלים סיעודיים ונותנים מענה לצורכיהם של המטופלים ובני משפחותיהם". הכנסת אישרה את התקנות לפני שנתיים וחצי, אך שר הפנים לא חתם עליהן עד כה. כעת יועברו התקנות לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. במשרד הפנים אומרים כי השינויים צפויים להיכנס לתוקף תוך כמה שבועות.

אלון רון

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לסוף ספטמבר 2013 היו בישראל כ-40 אלף עובדים זרים חוקיים בתחום הסיעוד ועוד כ-12 אלף עובדים לא חוקיים, כ-80% נשים. מוצאם של כמחצית מהעובדים בפיליפינים והשאר מדרום אסיה ומזרח אירופה. בעבר היו עובדים זרים בתחום הסיעוד כבולים למעסיק אחד ונדרשו לעזוב את ישראל אם פוטרו מעבודתם או עזבו אותה. בשנת 2006 קיבל בג"ץ עתירה של ארגוני זכויות אדם נגד הסדר הכבילה ופסל אותו. "אכן, אין להימנע ממסקנה – מסקנה כואבת ומבישה – כי העובד הזר הפך צמית של מעסיקו; כי הסדר הכבילה על כל שלוחותיו סגר על העובד הזר סביב-סביב; כי הסדר הכבילה יצר מעין-עבדות בגירסה מודרנית. בהסדר הכבילה שהיא עצמה קבעה והשליטה, רצעה המדינה את אוזנם של העובדים הזרים למזוזת ביתם של מעסיקיהם, וכבלה את ידיהם ואת רגליהם באזיקים ובנחושתיים למעסיק ש'ייבא' אותם ארצה", כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, מישאל חשין.

בעקבות פסיקת בג"ץ גיבש משרד הפנים את התקנות החדשות, אך גם עליהן מותחים ארגוני זכויות האדם ביקורת. "משרד הפנים פעם נוספת מעביר תקנות שנוגדות החלטה ברורה ומפורשת של בג"ץ, בעצם סותר את החלטת בג"ץ בדלת האחורית", אומרת עידית לבוביץ', רכזת תחום סיעוד בעמותת קו לעובד. היא מוחה על הכבילה לאזור גיאוגרפי ולמספר מצומצם של מעסיקים ואומרת כי אם יהיה בכך צורך ינקטו הארגונים צעדים משפטיים כדי לפסול את התקנות החדשות המגבילות את העובדים הזרים בתחום הסיעוד.

"במקרים הקשים – עובדת שנאנסה, עוברת שורה של הטרדות, עובדת אצל משפחה מאוד חזקה – היא חייבת לברוח. כל עוד הן נשארות באותו אזור זה מאוד בעייתי", אומרת לבוביץ'. "הם טוענים שכל העובדות רוצות לעבור למרכז. יש בזה היגיון. אבל כשממשלה רוצה להגן על פריפריה, היא מגדילה קצבאות בפריפריה. אם העובדות האלה היו מקבלות שכר קצת יותר גבוה באזורים מרוחקים אני מבטיחה שכולן היו רוצות לעבוד שם. למדינה יש את הכלים לעשות את זה אבל היא נמנעת. במקום להיטיב עם העובדות, ובסופו של דבר גם עם המעסיקים, המדינה מעדיפה להעניש את העובדות כדי לגרום להן לפחד לעזוב את העבודה שלהן. אם משרד הפנים באמת דואג לטובת המטופלים הוא חייב לדאוג שהעובדות יהיו מרוצות. עובדת שלא רוצה להמשיך לעבוד אצל המטופל, שסובלת, גם המטופל יסבול. זו מערכת היחסים הקרובה ביותר שאנחנו יכולים לדמיין, 24 שעות ביממה – אם מישהי סובלת, בסופו של דבר גם הטיפול ייפגע".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו