בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחשף סליק נשק שנבנה כנראה לאחר קום המדינה

הסליק ובו עשרות רובים נחשף בעת בניית כיתה בקיבוץ מסילות שהיה שייך למפ"ם. אחת הסברות היא שהנשק נועד לשימוש ב"מלחמת המעמדות"

5תגובות

סליק ישן ובו עשרות רובים נמצא אתמול (שני) אחר הצהריים בקיבוץ מסילות, ליד בית שאן, בעת חפירת יסודות לכיתת לימוד חדשה בבית הספר היסודי רימון בקיבוץ. הקיבוץ עדכן את המשטרה וחבלן שבא למקום יטפל בנשק. מקים הסליק, אפרים נויברט, כבר אינו בחיים ולכן לא ברור המועד שבו הוקם הסליק. בנו, גדי, סיפר ל"הארץ" שמלבד אביו רק שני חברים, שהיו המסגרים של הקיבוץ, ידעו על מיקום הסליק. הקיבוץ עצמו הוקם בשנת 1938, כיישוב "חומה ומגדל".

"היתה לנו הערכה לגבי האזור שבו נמצא הסליק, אבל לא ידענו היכן בדיוק", אמר גדי נויברט. הערכתו ביחס למועד הקמת הסליק מפתיעה - נויברט סבור שאביו ושותפי הסוד שלו הקימו את הסליק אחרי קום המדינה, כלומר אחרי מלחמת העצמאות. "אבי לקח אתו את הסוד לקבר, ובשום אופן לא היה מוכן לגלות את מיקום הסליק", אמר הבן.

נויברט האב נולד בגרמניה ועלה לישראל בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הוא שירת כנוטר, ולדברי בנו, בשירות הותקף על ידי שני ערבים, שדקרו אותו בכל חלקי גופו, אבל הוא הצליח להשיב מלחמה, חבט בתוקפים בכת רובהו והניס אותם. הוא היטלטל בין חיים למוות. מאוחר יותר נמנעה ממנו, בשל מצבו הגופני, האפשרות לשרת בכוח המגן של היישוב ובצה"ל. לכן החליט לתרום את תרומתו הביטחונית בתחום הנשק.

דוברות המשטרה

את הסליק הקים מחוץ לגדר הקיבוץ. לפני כ-20 שנה, עם ההחלטה להקים בית ספר יסודי משותף לקיבוצי האזור, קיווה נויברט הבן שהנשק המוחבא ייחשף, אבל זה לא קרה. אתמול הוא נחשף בעבודות לבניית כיתת לימוד חדשה.

הקמת סליקים אחרי קום המדינה היא פרק מרתק בהיסטוריה של מדינת ישראל, שעד לפני כמה שנים העיסוק בו נחשב טאבו. לפני כמה שנים דווח ב"הארץ" על סליק דומה שהוקם בקיבוץ גזית, סמוך לשנת הקמתו ב-1950. דבורה שכנר, היסטוריונית וממקימות גזית, שמתה מאז הפרסום ההוא, הסבירה אז כי "צריך להבין את אותה תקופה, בהקשר של הקמת הסליקים. הקיבוצים של 'הקיבוץ הארצי' (של מפ"ם) לא היו אז בראש מעייניה של המדינה הצעירה. היה חשש שאם תפרוץ שוב מלחמה ונותקף לא נזכה לעזרה ונצטרך לדאוג לעצמנו. אלו הימים של מלחמת קוריאה. אפשר לראות בעלוני הקיבוץ שנכתבו אז בספרדית, שפתם של מקימי הקיבוץ מארגנטינה, שעוסקים הרבה באותה מלחמה. כנראה היתה התארגנות של 'הקיבוץ הארצי', בעקבות חשש ממלחמה שלא ידוע מי יהיה הפולש ושהמדינה לא תגן על קיבוצי התנועה".

ההיסטוריון פרופסור זאב צחור עסק בהקמת סליקים כאלה, ודיבר על מעין מחתרת שהוקמה אז בתוך צה"ל ובקיבוצים. לפני קרוב ל-20 שנה כתב על כך בביוגרפיה של יעקב חזן ("חזן - תנועת חיים"). אף שעניינה של אותה מחתרת תפסה חלק קטן בספר, הוא עורר סערה גדולה בקיבוץ הארצי. בספרו טען צחור כי 11 קצינים, שלימים יהיו בדרגת אלוף בצה"ל, השתתפו בהתארגנות הזאת. לפיו, המתח בין מפ"ם הפרו־קומוניסטית למפא"י גבר אחרי פרישתם מצה"ל של רוב יוצאי הפלמ"ח. צחור תיאר בספרו את "האיבה לבן-גוריון שהתנקזה לשורות מפ"ם. כמה מגיבורי מלחמת העצמאות שחשו כאילו גורשו בחרפה מהצבא, פנו להנהגה ההיסטורית של המפלגה והציעו את שירותם. הכל היה בשל למהלך של הכנת אלטרנטיבה מהפכנית". צחור תיאר הקמת תאים חשאיים של מפ"ם בשירותי הביטחון, והצביע על עדויות מאוחרות של חברי קיבוצים שהתבקשו להכין מחסן נשק בנפרד מהמחסן הרשמי, המוכר והרשום על ידי השלטונות. הנימוק להקמת המחתרת נגזר מהנחה שבן גוריון הבטיח למעצמות המערב עזרה צבאית במלחמה העולמית העומדת בפתח, בין המערב לגוש הקומוניסטי.

בספר נכתב כי "התכונה לקראת המלחמה הגדולה, שתהיה גם התגשמות 'מלחמת המעמדות', התפרסה בכיוונים שונים ורחבים, כולל הכנות צבאיות, כדי לקדם אפשרויות שבן־גוריון, בברית עם הימין, יחליט לסייע לאויבי בריה"מ". בספר הציג צחור החלטות של הוועדה הצבאית של מפ"ם מ–9 במאי 1950, ולפיה "על כל משק להפריד באופן קפדני בין הנשק שהומצא לו על ידי ההגנה וצה"ל והוא ברישום שירות החימוש של צה"ל, לבין הנשק שנרכש על ידי המשק במישרין ואינו ברישום כנ"ל. את הנשק מהסוג השני, אשר איננו ברשומות צה"ל, יש להטמין בסליק מיוחד בהתאם לסידורי הסליק, אשר כל הוראות הסודות הכלולים בהן, גם ביחס לחברי המשק עצמו, אשר מחייבים ונהוגים בימי שלטון המנדט. ידיעת עצם העניין ומקום המחבוא לא יכול לחרוג מתפקיד של שלושה אנשים".

ב-1952, זמן קצר אחרי הקמת הסליקים, החליטו בגזית ובקיבוצים אחרים החלטה, שהתנגשה עם האוריינטציה הפרו־סובייטית של מפ"ם, ושמשמעותה היתה הבעת אמונים למדינה ונסיגה מהרוח המהפכנית שהביאה לבניית הסליקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו