שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יהונתן ליס
יהונתן ליס
יהונתן ליס
יהונתן ליס

ועדת שקד לאישור מתווה החוק לגיוס בני הישיבות צפויה להתכנס החל מיום שני כדי להצביע על סעיפי הנוסח הסופי של ההצעה. הדיונים צפויים להיות מתוחים: שורה של נושאים שנויים במחלוקת יובאו להכרעה סופית בוועדה, המנסה כבר שבעה חודשים לגבש מתווה מוסכם על כלל סיעות הקואליציה. החוק יובא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת באמצע החודש הבא, במסגרת "עסקת חבילה", יחד עם חוק המשילות וחוק היסוד המחייב משאל עם לכל ויתור על אדמות מדינה כחלק מהסדר מדיני.

מנהיג יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, הבהיר הערב (שבת) כי מפלגתו תפרוש מהקואליציה אם ועדת שקד לא תאשר הטלת סנקציות פליליות על צעירים חרדים שישתמטו משירות צבאי. עם זאת, ציין כי "אנחנו מאמינים שיש לנו רוב בוועדה ובכנסת ושנגיע להסכמות עם הבית היהודי".

בראיון לערוץ 2 אמר לפיד כי החוק החדש לא יכלול סנקציות מיוחדות נגד צעירים חרדים שלא יתייצבו לגיוס, אלא שהסנקציות הפליליות שחלות כיום על משתמטים יחולו גם על צעירים חרדים. "יש חוק שירות ביטחון שצריך לחול על כולם והוא יחול על כולם", אמר. לדבריו, "זה עלבון מיותר לחרדים להגיד סנקציות פליליות. הם לא פושעים". לפיד ציין כי "לא נשב בממשלה שלא תעביר את חוק השוויון בנטל, והוא צריך להיות אמיתי".

לפיד ובנט במליאת הכנסת, בחודש שעברצילום: אוליבייה פיטוסי

שיחות עם חברים בוועדה העלו שנושא העיצומים הפליליים קרוב לסיכום בין המפלגות השונות. “יש אווירה של הבנה בנושא", אמר אחד הח"כים החברים בוועדה. לדברי ח"כ אחר, “ההכרעה בנושא הסנקציות הפליליות נפלה כבר מזמן. יהיו סנקציות פליליות אם הציבור החרדי לא יעמוד במכסות הגיוס שייקבעו. הדיון כרגע הוא האם להטיל סנקציות כלכליות עוד לפני הפליליות ומהו המועד המדויק שבו יוטלו הסנקציות הפליליות".

ביש עתיד תקפו בימים האחרונים סעיף חדש שהוכנס למתווה, שלדבריהם צפוי לעקר את החוק מתוכן. על פי הסעיף, הממשלה היא זאת שתחליט אם האוכלוסיה החרדית עמדה ביעדי הגיוס מדי שנה על פי אמות מידה שתקבע. זאת בניגוד לטיוטת החוק המקורית, שניסחה ועדת פרי, שדרשה מהחרדים לעמוד ביעדי גיוס שנקבעו מראש מבלי יכולת להקל בנושא.

"מדובר בפתח לסחטנות פוליטית וכניעה עתידית של ראש הממשלה ושר הביטחון בפני הציבור החרדי. אם הממשלה יכולה להחליט בעצמה אם הייעדים הושגו – היא יכולה לקבל כל החלטה שתתאים לה באותו הרגע", אמר מקור ביש עתיד. גורם אחר במפלגה אמר: “עניין העמידה ביעדים בעייתי. הצעת החוק מעניקה שיקול דעת נרחב מדי לממשלה לקבוע עמידה ביעדים גם אם לא היתה עמידה מלאה בפועל".

עיון בטיוטת החוק שתובא לאישור הוועדה מגלה שורה של פערים בינה לבין נוסח "חוק פרי" עליו התבססו הדיונים. הצעת החוק שגובשה על ידי הוועדה בראשות יעקב פרי זכתה לאישור הממשלה והכנסת לפני פחות משנה. כך, למשל, על פי הנוסח המקורי איתור המועמדים לגיוס אמור היה להיעשות בקרב צעירים בני 26-18 מקרב "הציבור החרדי"; לעומת זאת, על פי הנוסח החדש המועמדים לגיוס יהיו בני 18-24 בלבד, ויאותרו מקרב תלמידי הישיבות ו"בוגרי מוסדות החינוך החרדים".

על פי החוק המקורי, הממשלה אמורה היתה לקבוע יעדים שנתיים לשירות צבאי ואזרחי כדי להגדיל את מספר המתגייסים; על פי הנוסח החדש, הממשלה תקבע יעדים אחת לשלוש שנים ותקיים בחינה נפרדת של מספר המתגייסים המיועדים לשירות אזרחי ולאלה המיועדים לשירות ביטחוני. על פי החוק המקורי, המדינה היתה אמורה להציב יעדי מינימום ומקסימום לגיוס; טיוטת החוק החדש מציבה רק רף מינימום לגיוס שיעמוד על 2,270 מתגייסים בשנה, מבלי לקבוע תקרה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ