בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חתן פרס ישראל להיסטוריה: הדמוקרטיה המודרנית חוטאת לרעיון של אתונה

פרופ' עירד מלכין, חתן פרס ישראל לחקר ההיסטוריה, הסביר ב"הארץ" למה כדאי לאמץ את השיטה העתיקה של הגרלת בעלי תפקידים במקום בחירות

45תגובות

פרופ' עירד מלכין, מומחה ליוון העתיקה מאוניברסיטת תל אביב, הוכרז השבוע כחתן פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית. במאמר שפרסם לפני שנה ב"הארץ", הוא טען כי הדמוקרטיה המודרנית חוטאת לרעיון הדמוקרטי הבסיסי של שוויון ונגישות.

במאמרו הסביר מלכין כי אף שהדמוקרטיה המודרנית בחרה לאמץ כמה מהרעיונות הדמוקרטיים של אתונה, היא דחתה את אחד העקרונות החשובים שלה: ההגרלה. מלכין הסביר כי באתונה השתמשו בהגרלה של בעלי תפקידים ציבוריים כ"מכשיר היעיל ביותר נגד אוליגרכיה של הון ושלטון", וכשיטה שקירבה את האזרח לפוליטיקה.

"זה עבד היטב 200 שנה, צריך להתגבר קודם על הרתיעה של 'אנשי מקצוע' ומומחים למדע המדינה, כמו אלה שהמציאו בזמנו את חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה. הם לא רלוונטיים לעניין. האם כה מופרך לחשוב שהגיע הזמן לשוב ולערב (ולערבב) את העם באמצעות המכשיר הדמוקרטי המובהק ביותר שהורישה לנו אתונה הקלאסית?", תהה מלכין.

דניאל צ'צ'יק

במאמרו הסביר מלכין כי פקידים, כוהנים, שופטים ושרי ממשלה - כולם נבחרו בהגרלה. "יותר מכל עמד המשטר הדמוקרטי על ההגרלה ופחות על הצבעה", כתב. הוא ציטט את אריסטו, שב"פוליטיקה" כתב: "כאשר המשרות הציבוריות מאוישות באמצעות הגרלה - נקרא המשטר דמוקרטי; לעומת זאת, כשהמשרות הציבוריות מאוישות בבחירות - זוהי אוליגרכיה". ובהקבלה להיום, לפי מלכין: "בעידן המודרני, המשופע בלוביסטים, קבוצות לחץ, ועדי עובדים ודילים של פריימריס, האוליגרכים שולטים בפועל". ההגרלה, לדידו, נועדה "לשבור ולפורר את קבוצות הלחץ".

השבוע הודיע שר החינוך, שי פירון, כי אישר את המלצת ועדת הפרס שבחרה במלכין כחתן פרס ישראל להיסטוריה. מלכין, יליד 1951, הוא פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ומומחה ליוון העתיקה. הוועדה שבחרה להעניק לו את הפרס ציינה את תרומתו הייחודית לחקר תולדות ספרטה, עיר המדינה ביוון העתיקה שנודעה באורח חייה הייחודי ובאומץ ליבה של לוחמיה.

מלכין, שגדל בחולון ובחיפה, גילה עניין ביוון העתיקה עוד בצעירותו. בתיכון, במקום בחינת בגרות בהיסטוריה הוא כתב עבודת גמר בת 150 עמודים על "האלה והאשה בארגונאוטיקה, באודיסאה, ובמחזה 'מדאה' מאת אוריפידס".

במלחמת יום הכיפורים היה קצין חמ"ל באוגדה 440 בפיקוד הדרום, שבראשה עמד מנחם (מנדי) מרון. בתום המלחמה מונה למזכיר הוועדה שמונתה לחקור את ההכנות למלחמה, ואת ימיה הראשונים בחזית הדרום והצפון. את הדו"ח הסופי, חומר הגלם והסינתזה ההיסטורית, הגיש מלכין למפקדו בכרך בן 800 עמודים. "כתב היד לא פורסם מעולם ונחשב לסודי ביותר. נסיון זה עיצב את השקפתו על הרלטיביות של עדות שבעל פה, ואופיו היחסי של הסיפר ההיסטורי בשילוב עם האופי המוחלט של האמיתות אותן מגלה המחקר", נכתב בהודעת משרד החינוך לרגל הענקת הפרס למלכין.

מלכין החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, בין היתר אצל זאב רובין, זאב רובינזון וצבי יעבץ. את הדוקטורט כתב באוניברסיטת פנסילבניה על דת ומיתולוגיה יוונית. כששב לאוניברסיטת תל אביב הוא היה שותף ליצירת כתב עת מדעי חדש: The Mediterranean Historical Review. כתב העת יצא לאור לראשונה לפני 27 שנים, וגם היום מלכין הוא אחד העורכים-שותפים שלו.

לצד זאת, מלכין יזם את "הסדרה הים-תיכונית", שהוציאה לאור ספרים היסטוריים בנושאים ים-תיכוניים. ספרו, "שיבותיו של אודיסאוס", יצא לאור בסדרה זו. בספר מציע מלכין קריאה חדשה של האודיסאה ובחן את דרכי הראייה של העולם הים-תיכוני הקדום בימי מסעות התגליות, המסחר וההתיישבות של היוונים.

ספר אחר פרי עטו, "מיהו יווני", מציג מבוא לשאלות על זהות אתנית בכלל וביוון העתיקה בפרט. במחקריו הוא בחן, בין היתר, באיזו מידה שימשו מיתוסים למתן הצדקה ולגיטימציה להתיישבות. כך, הוא מצא כי בספרטה הקדומה השתמשו במיתוס "הארץ המובטחת". ב-30 השנים בהן הוא עובד באוניברסיטת תל אביב הוא מילא שורה של תפקידים מרכזיים, בהם ראש החוג להיסטוריה כללית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו