בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שר הפנים העניק תושבות קבע ל-221 ילדי זרים

שלוש שנים וחצי אחרי שהממשלה קבעה קריטריונים, קיבלו הילדים מעמד. סער: "ההחלטה מתחייבת מגישה הומאנית ושקולה"

16תגובות

שר הפנים, גדעון סער, הודיע היום (שלישי) כי החליט להעניק תושבות קבע ל-221 ילדי זרים בני 23-8. רוב הילדים נולדו בישראל וכולם לומדים או למדו במערכת החינוך הישראלית. בכך, משרד הפנים כמעט והשלים את הטיפול בבקשות של ילדי זרים לקבלת מעמד קבע בישראל. 221 הילדים המתינו לקבלת החלטה בעניינם כשלוש שנים וחצי.

סער העניק לילדים תושבות קבע בהסתמך על החלטת הממשלה מאוגוסט 2010 בעניין "מתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל". הממשלה קבעה אז תנאים למתן מעמד קבע בישראל לילדי זרים. בין השאר, אישרה הממשלה מתן תושבות קבע לילדים שהתחנכו במערכת החינוך הישראלית, לדוברי עברית, לבעלי זיקה לישראל, לכאלה ששוהים בארץ לפחות חמש שנים ברצף או לכאלה שנכנסו לישראל לפני גיל 13. את מתן המעמד התנתה המדינה בכך שהורי הילדים נכנסו ארצה כחוק, גם אם נשארו בישראל לאחר שפג תוקפה של אשרת השהייה שלהם.

לאחר החלטת הממשלה הוגשו למשרד הפנים כ-700 בקשות למתן מעמד לילדי זרים. כ-350 ילדים קיבלו תשובות חיובית וכ-100 ילדים נענו בשלילה. פרויקט ילדים ישראלים באגודה לזכויות האזרח והמוקד לפליטים ולמהגרים הגישו עררים על התשובות השליליות. שאר הילדים לא קיבלו תשובה עד כה. המדינה מעניקה תושבות ארעית לקרוב משפחה מדרגה ראשונה של הילדים, בתנאי שהוא מנהל איתם משק בית משותף. ברוב המקרים הוענקה תושבות ארעית לאמהות חד־הוריות, המגדלות את הילדים לבדן.

מוטי מילרוד

"בהחלטתי לקחתי בחשבון את השיהוי הניכר בטיפול בבקשותיהם של אותם ילדים שגדלו כאן והם למעשה ישראלים", אמר היום סער, "כמו כן ניתן משקל לעובדת אי הרחקתם מישראל במהלך השנים, מאז החלטת הממשלה ותום עבודת הוועדה הבין משרדית. עוד בתקופת כהונתי כשר החינוך התוודעתי לנושא, ונקטתי בו עמדה ברורה. ההחלטה מתחייבת מגישה הומאנית ושקולה, ומליבת הערכים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

אחת הצפויות לקבל תושבות קבע היא גלית טופור, ילידת ישראל שהוריה באו מגאנה, שתחגוג בחודש הבא 20. "אני ממש שמחה שהמאבק הזה נגמר. אני מסתובבת עם חיוך על הפנים", אמרה בשיחה עם "הארץ", "לילדים כמוני, בני 16 ומעלה, זה יכול להיות ממש משמעותי. אנחנו צריכים תעודת זהות כדי לעשות הרבה דברים בחיים שלנו וכשאין את זה – זה ממש מתסכל". היא סיפרה כי בשל היעדר מעמד בישראל, לקח לה זמן רב למצוא עבודה. "אם לא הייתי עכשיו במצב שאני נמצאת בו, כנראה שהייתי בצבא על מדים. חשוב שיתנו את התשובות במהרה כי אנשים מחכים בקוצר רוח, ושישימו סוף למאבק שנמשך כל כך הרבה שנים. שיתנו לילדים הצעירים יותר לחיות כמו ילדים, שלא יעברו את מה שאני עברתי".

רותם אילן, רכזת פרויקט ילדים ישראלים באגודה לזכויות האזרח שהובילה את המחאה למען הענקת מעמד לילדי הזרים, בירכה על ההחלטה. "שר הפנים קיבל את ההחלטה הצודקת והאנושית ומילא בכך אחר החלטת הממשלה. מאז שהתקבלה החלטת הממשלה בדבר מתן מעמד לילדי מהגרים, חיו אותם ילדים בחרדה ובמצב של אי ודאות מתמשכת. כעת, בתום ארבע שנות מאבק, הם יוכלו סוף סוף להיות תושבים חוקיים במדינה בה נולדו ושהפכה לביתם היחיד. הצעד הנקודתי של הקניית מעמד לילדים הללו הוא הכרחי ואנושי, ויש לברך את השר סער על כך. כעת, יש לקבוע בישראל מדיניות הגירה הגונה, שכוללת הכרה בזכויותיהם של מהגרי העבודה שמדינת ישראל החליטה להביא לכאן".

גם יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת, ח"כ מיכל רוזין (מרצ), בירכה על ההחלטה, אך לצד זאת מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה. "סוף סוף יוצאת לדרך החלטת הממשלה משנת 2010 ושמה קץ לעוול המתמשך כלפי הילדים האלה, שגדלו כאן כישראלים לכל דבר. לא ברור לי למה צריך להיאבק בממשלה הזאת שנים כדי שתמלא אחר ההבטחות של עצמה, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא – אני מברכת את שר הפנים ושר החינוך על הצעד, ומקווה שנהיה עדים לצעדים הומאניים וצודקים כאלה גם בעתיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו