בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת שקד התפזרה בלי להכריע מי יתגייס במסלול המיועד לחרדים

הוועדה היתה אמורה לדון בסעיף חדש שמאפשר גם לדתיים-לאומיים להיכלל בחוק הגיוס. כעת היא צפויה לזמן נציגים ממשרד החינוך, בניסיון להגדיר נוסח מוסכם

9תגובות

ועדת שקד התפזרה היום (שני) מבלי להכריע מהם הקריטריונים באמצעותם תגדיר המדינה את הישיבות שתלמידיהן יוכלו להתגייס במסלול המיועד לחרדים.

חוק הגיוס החדש בנוי על יעדי גיוס שנתיים, כלומר מספר קבוע של מתגייסים מקרב החרדים לשירות אזרחי או צבאי. כדי להגדיר את אוכלוסיית היעד, נקבע שהגיוס ייעשה מתוך בוגרי "ישיבות קטנות" (כלומר מוסדות חרדיים לנערים בגיל התיכון) המוגדרות, כך לשון החוק, כ"מוסדות תרבותיים ייחודיים".

הוועדה היתה אמורה לדון היום בהכנסת סעיף חדש שמרחיב באופן דרמטי את אוכלוסיית היעד של החוק, ופותח אותו לכל בוגר של תיכון דתי־לאומי ואולי אף מסורתי. אולם הוועדה התפזרה מבלי להכריע בנושא, והיא צפויה לזמן נציגים ממשרד החינוך, בניסיון להגדיר נוסח מוסכם.

אוליבייה פיטוסי

ח"כ איציק שמולי (העבודה) הזהיר בדיון כי הנוסח הנוכחי שהוצג עשוי לאפשר למדינה לכלול גם את בוגרי ישיבות ההסדר ובכך לעקר את חובת גיוס החרדים מתוכן. לדברי שמולי, "אחרי שדאגו לשירות מקוצר לישיבות ההסדר ובמתווה הנוכחי עדיין גודל הכיפה קובע את גודל הפטור, מנסה עכשיו הממשלה באופן ציני לקבע אפשרות להכליל ביעדי הגיוס שלה לחרדים גם את בוגרי ישיבות ההסדר כך שתוכל לעמוד ביעדים גם בלי גידול משמעותי במספר החרדים שמתגייסים. סעיף אחד קטן שעלול לעקר מתוכן את החוק כולו ואסור לתת לו לעבור".

בוועדת שקד הבהירו הבוקר, כי הכוונה היא דווקא להשאיר את החוק לחרדים בלבד ולמנוע מדתיים לאומיים להיכלל בחוק הגיוס. גורם בוועדה אמר, לפני הדיון, כי יש כוונה להסמיך את אחת מוועדות הכנסת כגורם מפקח על שר החינוך כדי להבטיח שרק מוסדות חרדיים יוכרו לצורך החוק. "כיפות סרוגות לא אמורות להיכלל ביעדי הגיוס", אמר הגורם והוסיף כי "יש צורך בסעיף הזה כדי להכליל בחוק חרדים שלא נכללים בהגדרות של סעיף הראשון, זה שמגדיר את הישיבות הקטנות. ישיבות תיכוניות חרדיות, ישיבות טכנולוגיות לחרדים ורשת מעיין החינוך התורני של ש"ס לא נכללים בהגדרה של ישיבות קטנות, וצריך להכניס אותן".

בהחלטה משותפת של חברי הכנסת ח"כ אילת שקד ועפר שלח, לפני שבוע וחצי, נמחק הסעיף המאפשר להתייחס כאל חרדי גם ל"מוסד חינוך אחר שניתן בו חינוך שיטתי הכולל לימודי קודש יהודיים, או חלק ממוסד חינוך כאמור, שקבע שר החינוך בצו, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת". זאת על רקע הביקורת שנמתחה על חוק הגיוס בכלי התקשורת.

לדברי שקד, משרד המשפטים דרש להחזיר את הסעיף הזה. בסביבתה של שקד אומרים, כי הנימוק המשפטי הוא הרצון להחיל את החוק גם על בוגריהן של קומץ ישיבות קטנות (לגיל התיכון) שבהן לומדים התלמידים לבחינות הבגרות, ואינן מוגדרות על ידי הסעיף הראשון של החוק כ"תרבותיים ייחודיים". כמו כן, הסעיף הזה מאפשר להחשיב במסגרת יעדי הגיוס מוסדות חרדיים־טכנולוגיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו