בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הורים לילדים אוטיסטים בגנים מתלוננים על קיצוץ בשעות הסייעות

ועדת הכנסת תדון בתלונות על גידול במספר הילדים בגנים מיוחדים לצד הפחתת 56 שעות סיוע שבועיות. "אלה ילדים שיכולים לפגוע בעצמם או באחרים"

6תגובות

ועדת החינוך של הכנסת תדון היום בתלונות של הורים מרחבי הארץ על קיצוץ בשעות הסייעות בגני תקשורת - גנים לילדים על הספקטרום האוטיסטי בגילאים שלוש עד שש וחצי.

לטענת ההורים, בשנים עברו העניק משרד החינוך בכל גן של גננת אחת, תקן לסייעת שתעבוד בכל שעות הפעילות של הגן (56 שעות שבועיות) ועוד 56 שעות שלא היו בתקן, ואפשרו להעסיק סייעת נוספת לכל אורך שעות הפעילות. אולם בשנים האחרונות, מספר הילדים בגנים הללו עלה מחמישה-שישה בממוצע, לשמונה, ובמקרים חריגים אפילו לתשעה. כמו כן, קוצצו 56 השעות השבועיות שבעזרתן הועסקה הסייעת השנייה. פירוש הדבר הוא שבגנים רבים נותרות סייעת אחת וגננת ברבות מהשעות.

התלונות הגיעו לעמותה לילדים בסיכון, עמותה המעניקה לגני תקשורת מעטפת טיפולית, ומעסיקה אנשי מקצוע רפואיים ופרה־רפואיים כגון פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק. התלונות התקבלו, בין היתר, בחולון, שם ירד מספר שעות לשתי סייעות ל-76 שעות בשבוע, במטה יהודה, שם המצב דומה, ברחובות ובגנים באזור השרון. בחלק מהרשויות מעניקה הרשות את השעות החסרות לסייעת השנייה על חשבונה.

מיכל פתאל

פם פלטק יוגב, אחראית טיפולית על 11 גנים בחולון, העובדת בעמותה לילדים בסיכון מסבירה כי "כשהיו רק שלושה עד חמישה גנים היו שתי סייעות מלאות כל יום. ככל שפתחו יותר ויותר גנים, כך למעשה פחתו שעות הסייעות. המצב אצלנו כרגע הוא 76 שעות, זה אומר שיש סייעת אחת כל היום, ועוד 20 שעות במשך השבוע, ואז יש שעות רבות שבהן יש רק גננת וסייעת אחת". לדבריה, "האוכלוסייה בגנים היא ילדים שלא מתקשרים כמו שצריך ולא יוצרים קשר כמו שצריך, חלק מהעבודה של הסייעת זה לעזור לארגן ולאסוף את הילדים כדי שהם יעשו איזושהי פעילות. מכיוון שכל ילד הוא בפני עצמו ולא מעניין אותו מה קורה בקבוצה, התפקיד של הסייעת הוא משמעותי בלאפשר לגן לתפקד. אלה ילדים שיכולים לפגוע בעצמם או באחרים, הם צריכים הרבה מאוד אימון ויחס אישיי".

דפנה שומרוני לב, אמא לילד בן שש שלומד בשנה הרביעית בגן תקשורת בחולון מספרת כי בנה עבר התקדמות אדירה, בזכות הטיפול הצמוד לו זכה בעבר, כאשר בגן שלו היו שתי סייעות בכל רגע נתון. "תוכנית הטיפול של הגנים מבוססת על טיפול אינטנסיבי, מי שעובד עם הילדים וחוזר איתם על הטיפולים זה הסייעות. הילד שלי, כשהוא הגיע בגיל שלוש לגן הוא לא דיבר והוא היה מאובחן כהיפר אקטיבי, מעיף כל דבר שהוא נוגע בו. והיה צריך לרוץ אחריו, הוא היה מסוכן לעצמו ולסביבה, מטיח את הראש בקיר", אמרה שומרוני לב. לדבריה, "היום, בזכות הגנים הללו הוא יילך בשנה הבאה לכיתת תקשורת, כיתה מיוחדת אבל בבית ספר רגיל, והוא מדבר, ומצליח לשבת וללמוד מספרים".

מנכ"לית העמותה לילדים בסיכון, עו"ד ציפי נגל אדלשטיין, אמרה עוד כי "התקן של מבוגר אחד על שני ילדים הוא קריטי לילדים על הספקטרום האוטיסטי. הגן יכול להיות בייביסיטר, אפשר להתקיים בגן בתקינה נמוכה, אבל אם רוצים לעשות עבודה טיפולית עם הילדים, צריך אנשי צוות. אם יש עבודה של ריפוי בעיסוק והמרפאה בעיסוק מחליטה מהי התוכנית הטיפולית, מי שמיישם אותה בגן היא לא המרפאה, אלא הסייעת. וכשיש גננת וסייעת על שמונה ילדים, היא לא תוכל לבצע את זה". היא מזהירה כי אי טיפול וקידום הילדים לא יאפשר להם התקדמות, מה שאומר שיהילדים יהיו לנטל כבד יותר על החברה. "הטיפול הכי אינטנסיבי שניתן, הכי קרוב לגיל האבחון, הוא משמעותי". במשרד החינוך בחרו לא להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו