בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זינוק של 41% בשיעור החרדים הלומדים באקדמיה בשבע השנים האחרונות

מחקר חדש מגלה כי עשרות אלפי נשים וגברים, בסך הכל 20% מהחרדים בני 25-39, למדו או לומדים לתואר אקדמי. העלייה החדה ביותר היתה בקרב נשים

11תגובות

כחמישית מהחרדים בגיל 39-25 למדו או לומדים לתואר אקדמי - כך עולה ממחקר העוקב אחר חדירת ההשכלה הגבוהה משולי הקהילה החרדית אל ליבתה. המחקר מאת ד"ר גלעד מלאך, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שיצא לאור בימים האחרונים במסגרת מחקרי פלורסהיימר של האוניברסיטה העברית, עוקב אחרי תהליך שהחל רק לפני כ-15 שנה וכולל כיום אלפי נשים וגברים חרדים.

בהסתמך על הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבו פולחו המשתתפים לפי הגדרתם העצמית, הסיק מלאך כי בקרב חרדים בני 39-25 שיעור הלומדים ובעלי התארים עמד ב-2012 על 20.1%. זהו זינוק של 41% בהשוואה לסקר החברתי הקודם, שהתקיים ב-2007: מ-19,340 ל-32,723. לשם השוואה, במגזר היהודי הכללי חלה באותה התקופה רק עלייה קלה בשיעור הלומדים ובעלי התארים. לדברי מלאך, מפילוח הסקר עולה כי העלייה מהירה במיוחד בקרב נשים חרדיות - מ-21% ל-31%. בקרב הגברים, שיעור הסטודנטים ובעלי התארים עמד על 11%.

הלימודים מתבצעים כיום במכללות נפרדות לחרדים – כמו המכללה החרדית ירושלים, הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו ומכון לנדנר – העורכות התאמות בדרישות הקבלה בתחום האקדמי ובתנאים נלווים, כמו הפרדה בין המינים. עם זאת, ככל שחולפות השנים גדל שיעור החרדים הלומדים במשולב, כמו באוניברסיטאות בר אילן והעברית, המפעילה אמנם מכינה קדם-אקדמית לחרדים, אך מסייעת לאלה מהם המשתלבים בפקולטות הרגילות. ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) מפעילה תוכנית רב-שנתית לעידוד המוסדות האקדמיים לשלב חרדים, ובמסגרתה, משנה לשנה, גם עולה הרף האקדמי הנדרש מהמוסדות.

מלאך סבור כי החדירה המהירה של האקדמיה לציבור החרדי לא היתה מתקיימת לולא הנהיגו המוסדות, בתחילת הדרך, התאמות גם בתחום האקדמי. "הסיפור של האקדמיה מעיד ששינויים חברתיים הם תהליך ארוך", אמר. "במבט על התהליך שנעשה, אני חושב שאי אפשר היה כמעט אחרת. אם לא היו נותנים בהתחלה תמריצים, גם מוגזמים, זה לא היה עובד. אם היו קובעים שחרדים חייבים ללמוד במוסדות הרגילים, חרדים לא היו באים. נכון ששוק העבודה דורש יותר תארים, אז התהליך התגבר, אבל בלי פשרות זה לא היה עובד. בעשור הראשון ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה עשו פשרות גדולות, מבחינה הרמה האקדמית, מבחינת תנאי הסף, מבחינת הרמה האקדמית, ואפילו מבחינת הנכונות להקים מוסדות נפרדים, שזה דבר קשה לאקדמיה שרואה עצמה כאוניברסלית. זה היה נתיב הכרחי לשינוי גישה של החברה החרדית שהיא שמרנית ועוברת את השינויים בקצב שלה".

לדבריו של מלאך, נכון לשנת הלימודים תשע"ג (2013-2012) למדו במוסדות אקדמיים 7,254 חרדים. נתון זה כולל גם את 1,404 תלמידי המכינות הקדם-אקדמיות. מדובר בעלייה של כ-630% בהשוואה לשנת 2003, אז למדו כ-1,150 חרדים במסגרות השונות. בשונה מהערכות שמתפרסמות מעת לעת בתקשורת על מספר החרדים באקדמיה, מלאך מתבסס על רישומים פרטניים של הות"ת על כל סטודנט וסטודנטית. חרדי, לפי הגדרה זו, הוא בוגר מוסד חינוכי בפיקוח חרדי בגיל התיכון, כמו ישיבה קטנה או סמינר בית יעקב. הגדרה זו אינה כוללת סטודנטים חרדים שחזרו בתשובה, אבל מנגד כוללת סטודנטים שהיו חרדים ויצאו בשאלה. יצוין, כי בהתאם לגישה המקובלת בוות"ת, מלאך לא כולל בנתון 7,254 עוד 2,008 סטודנטים חרדים שלמדו בתשע"ג במסלולים להוראה, כמו במכללות חרדיות. רוב הסטודנטים החרדים (53%) למדו במכללות, שיעור גבוה מזה המקובל בכלל הסטודנטים בארץ (40%).

רק בימים האחרונים פורסם כי ביום העצמאות הקרוב תזכה עדינה בר שלום, יו"ר המכללה החרדית ירושלים, בפרס ישראל על מפעל חיים "בשל עשייתה פורצת הדרך לגישור על שסעים ופערים חברתיים וקידום ושילוב בין אורח החיים החרדי לפתיחות חברתית ולהשכלה גבוהה". מלאך עוקב אחר התפתחות המוסדות שבהם לומדים החרדים ומציין שלושה פורצי דרך – ד"ר גבי בוטבול, שהיה הראשון ליזום מסלול אקדמי ייחודי לחרדים, בסיוע יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהיה אז שר הפנים, הרב יחזקאל פוגל, שמאז 2004 עומד בראש הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, והרבנית בר שלום, מייסדת המכללה החרדית.

היוזמות זכו להסכמות שקטות מצד רבנים, ובראשם הרב עובדיה יוסף, אביה של בר שלום, וכן הרב אהרן לייב שטיינמן, לפני שהנהיג את הציבור הליטאי, אבל מלאך מציין כי עלייתם של היזמים התאפשרה דווקא על רקע חולשת ההנהגה הרבנית. מי שעמד בראש הציבור החרדי-ליטאי, המנוח הרב יוסף שלום אלישיב, התנגד נחרצות ליוזמות שהוצגו לו במרוצת השנים בידי היזמים, וגם סמוך לפטירתו, לפני שנתיים וחצי, יצא בתוקף נגד מסלולים האקדמיים הייחודיים לחרדים. "יש למחות ולהזהיר מפני המגמות לשלוח יד בפך השמן הטהור, לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי", כתב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו