בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום: דיון בבג"ץ בעתירה נגד החוק לכליאת מהגרים

הדיון יתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים, הזהה לזה שפסל את התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות לפני כחצי שנה, בראשות הנשיא אשר גרוניס

23תגובות

בג"ץ ידון היום לראשונה בעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות. התיקון מאפשר כליאה לשנה, ללא משפט, של מבקש מקלט מאפריקה שנכנס לישראל בלי היתר לאחר חקיקתו. כמו כן, הוא מסדיר את הפעלת מתקן השהייה חולות, סמוך לקציעות, אליו יכולה המדינה לשלוח גם מבקשי מקלט שנכנסו לישראל לפני החקיקה. הדיון יתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים, הזהה לזה שפסל לפני כחצי שנה את התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות. בראש ההרכב נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.

הכנסת אישרה את התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות באמצע דצמבר. ימים ספורים אחר כך עתרו ארגוני זכויות האדם לבג"ץ, בדרישה לבטלו. על העתירה חתומים שני מבקשי מקלט מאריתריאה, המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. הארגונים טוענים בעתירה כי התיקון החדש אינו עומד בעקרונות שהתוו שופטי בית המשפט העליון בפסק הדין שביטל את התיקון הקודם לחוק, ואף מהווה הסדר חמור מקודמו. הם תוקפים את כליאתם של מבקשי מקלט לשנה ללא משפט ואת האפשרות לחייבם לשהות במתקן מבודד ללא הגבלת זמן.

"הדרך בה בחרו המשיבים לכבד את פסק הדין הייתה לעכב ככל שיעלה בידם את שחרורם של מי שאמורים היו להשתחרר, ולהעביר חקיקת בזק שתעקר את פסק הדין מתוכן", נכתב בעתירה שהגישו עורכי הדין עודד פלר, יונתן ברמן, אסף וייצן, נמרוד אביגאל, ענת בן דור, אלעד כהנא ואסנת כהן ליפשיץ. "התיקון מקנה סמכות להחזיק את מי שלא ניתן לגרשם ב'מרכז שהייה' ללא הגבלת זמן, ללא עילות שחרור וללא ביקורת שיפוטית יזומה. 'מרכז שהייה' מנוהל על ידי שירות בתי הסוהר, ואת ההבדלים בינו לבין כלא קשה למצוא". לדברי העותרים, "זהו בית סוהר, שנועד לשבור את רוחם, על מנת לאנוס אותם לומר כי הם 'מסכימים' ללכת לכל מקום שיוגד להם, גם אם נשקפת להם שם סכנה".

אליהו הרשקוביץ

בתשובתה לעתירה, טוענת המדינה כי "החוק המתקן הוא נדבך חשוב במערך נורמטיבי וביצועי מורכב, הוא חוקתי, ויש בו איזון מיטבי בין האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ובין זכויותיהם של אזרחיה ותושביה, לבין האינטרסים והזכויות של עשרות אלפים מתושבי אפריקה אשר הסתננו למדינת ישראל בשנים האחרונות". המדינה מודה בתשובתה כי החוק החדש פוגע במבקשי המקלט מאפריקה, אך עורכי הדין המסכמים יוכי גנסין, יצחק ברט, רן רוזנברג ונועם מולה מפרקליטות המדינה מציינים כי "מדובר בפגיעה הכרחית ומידתית אל מול האינטרסים העומדים על הפרק".

המדינה דוחה בתשובתה את הטענה שאין כמעט הבדל בין מתקן השהייה לבין כלא. "אף שישנה הגבלה על זכותם לחירות", נכתב בתשובת המדינה, "הרי שאין לומר כי הגבלה זו עולה כדי שלילה מלאה ואף לא קרובה לכך של הזכות לחירות". עוד מוסיפה המדינה כי "טענת העותרים ביחס לתכליתו של מרכז השהייה, ככזאת שנועדה לשבור את רוחם של השוהים, להידחות מכל וכל".

לצד עתירת ארגוני זכויות האדם, ידונו השופטים גם בעתירה שהגישו כמאה תושבי דרום תל אביב יחד עם המרכז למדיניות הגירה, בדרישה להורות למדינה להציג מתווה להוצאת מבקשי המקלט מדרום תל אביב. "שחרור המסתננים והמשך מדיניות אי האכיפה של איסור העסקתם, יובילו באופן ודאי לפגיעה מהותית בביטחונם האישי, בשלומם ובחירותם", נכתב בעתירה שהגישו עורכי הדין דורון טאובמן וירון קוכמן. העותרים מדגישים כי התיקון לחוק למניעת הסתננות הוא "צעד בכיוון הנכון", אך מוסיפים כי "אין בכך די". לדבריהם, "על הרשויות להוסיף ולפעול ללא לאות על מנת לגבש שורה נוספת של אמצעים מידתיים כדי להקטין ואף לאיין את תופעת ההסתננות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו