בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבקר: המדינה מצמצמת יותר ויותר את אחריותה לרעבים

לפי הדו"ח שפרסם, אין לממשלה מדיניות למאבק ברעב, שסובלות ממנו 300 אלף משפחות, והנטל נופל על העמותות. אף עמותה ערבית אינה זוכה לסיוע

34תגובות

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר־אוגוסט 2013 את פעולות הממשלה למאבק ברעב, או לפי המינוח שלו - קידום הביטחון התזונתי. הבדיקה נעשתה בעיקר במשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן משרד הרווחה). בירורים נעשו במשרד המשפטים, במשרד החינוך, במשרד האוצר, במשרד הבריאות, במזכירות הממשלה, במוסד לביטוח לאומי ובמועצה. עוד בדק משרד מבקר המדינה את ההתמודדות השלטון המקומי עם מקרים של אי ביטחון תזונתי בכמה רשויות מקומיות. אי ביטחון תזונתי הוא מהמאפיינים של עוני, ומשמעותו חוסר אפשרות לצרוך בסדירות מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים לבריאות.

מסקר שעשה משרד הרווחה עולה כי בשנת 2011 היו בישראל 308,000 משפחות (894,000 נפשות), ובהן 360,000 ילדים, שדיווחו כי בשל מחסור בכסף לא אכלו לפעמים יום שלם, או צמצמו את הארוחות במשך כמה חודשים בשנה. התופעה בלטה במשפחות מרובות ילדים, בקרב הערבים ובמשפחות חד־הוריות.

מדו"ח המבקר עולה כי אין מדיניות מאבק ברעב. לפי הדו"ח, "המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שאמורה לייעץ לשר הרווחה בגיבוש המדיניות, התכנסה לראשונה רק בינואר 2013, כמעט שנה לאחר תחילת תחולתו של חוק המועצה, והיא מצויה בראשית עבודתה. כמו כן, נמצא כי משרד הרווחה לא נתן למועצה די אמצעים להפעלתה, והיא נשענה על אמצעים שהעמידו לרשותה גופים ציבוריים אחרים ועל פעילותם של מתנדבים".

אייל טואג

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2009, לאחר ששר הרווחה דאז יצחק הרצוג הציג לראש הממשלה בנימין נתניהו דו"ח לבחינת האחריות של המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה, החליט נתניהו כי משרד הרווחה, משרד האוצר והג'וינט יקדמו יחד מיזם לקידום הדבר.

המחויבות הממשלתית למיזם היתה מוגבלת מלכתחילה, שכן נקבע בו כי האחריות לטיפול ברעב תמשיך להיות בידי המגזר השלישי (עמותות סיוע), והמדינה תסייע רק להסדרת הפעילות של חלוקת המזון בידי העמותות המשתתפות במיזם. עוד סוכם שהתמיכה הממשלתית האמורה לעיל תהיה חד־פעמית - לשנים 2012-2010 בלבד. יוצא מזה כי משמעות המגבלות שנקבעו במיזם היתה המשך ההישענות על המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למצוקתן של משפחות עניות. ממצאי הביקורת מלמדים שמחויבות הממשלה לטיפול בבעיה קטנה מאוד.

עוד עולה מהבדיקה כי אף שהמגזר הערבי הוא זה שתופעת הרעב בולטת בו, לא נמצאה אף עמותה לנזקקים במגזר הזה שמשרד הרווחה תומך בה תקציבית. בדו"ח נכתב כי "ככל שהמדינה רואה בתמיכה בעמותות כלי לקידום הביטחון התזונתי, הרי שמהאמור עולה כי במצב הדברים הנוהג היום, אין המדובר בכלי אפקטיבי דיו. נמצא שחלק הארי של התמיכה מיועד לסלי מזון לפסח, דהיינו, לטובת סיוע סמלי במועד חד־פעמי; עמותות המזון הן שקובעות באילו מקומות הן יסייעו במזון, והתמיכה באוכלוסייה נזקקת שמתגוררת במקום מסוים ניתנת לא לפי קריטריון של רמת האב"ת (אי ביטחון תזונתי) באותו מקום, אלא לפי יכולת ההתארגנות האוכלוסייה להקים עמותה שתעמוד במבחני התמיכה או לפי רצון עמותות המזון לסייע לאותה אוכלוסייה".

שר הרווחה מסר, בתגובה לדו"ח, כי "מצער אותי מאוד שבמציאות שמחייבת מלחמה בלתי מתפשרת בעוני, ואחרי שלראשונה בתולדות המדינה הקצנו 230 מיליון שקל, מתוכם 60 מיליון לתגבור העמותות. התוכנית, שמתוקצבת מינואר, לא ממומשת בגלל ביורוקרטיה משפטית. זאת מציאות שאינה מקובלת עלי ובכוונתי לשים סוף להתנהלות המסורבלת שפוגעת בעשרות אלפי אזרחים שמשוועים לסיוע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו