ציורי קיר מהמאה ה-19 נחשפו בעקבות פיצוץ צינור מים בבית חולים בירושלים

הציורים, שהתגלו במוסד המנוהל על ידי מסדר נזירות כהוספיס, עוסקים בתקופה הצלבנית וכוללים סמלי ודגלי אבירים וצוירו על ידי רוזן צרפתי

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ניר חסון
ניר חסון

בית החולים סנט לואיס הוא מוסד יוצא דופן אפילו בירושלים, שמשופעת במוסדות יוצאי דופן. המבנה, שהוקם בסוף המאה ה-19 בסמוך לשער החדש, לא הרחק ממבנה העירייה של ימינו, משמש זה עשרות שנים כהוספיס ובית חולים לחולים סופניים. בבית החולים המנוהל בידי מסדר נזירות קתוליות ישנה כנסייה מפוארת ועל קירותיו צלבים ופסלי ישו, אולם במקום מכובד ליד הכניסה נמצא מקום גם לתעודת כשרות ובין המאושפזים אפשר למצוא נוצרים, מוסלמים ויהודים. חלק לא מבוטל מהחולים הם חרדים.

חלק מההיסטוריה של בית החולים וגם של ירושלים נחשפה לאחרונה בעקבות פיצוץ בצינור מים ופינוי של מחסן. בזמן הפעולות לתיקון הצינור נחשפו חלקים נוספים מציורי הקיר שעיטרו את המבנה מאז הקמתו, והנזירות המנהלות את המקום החליטו לפנות לחלוטין מחסן ביירכתי הבניין כדי לחשוף את הציורים שבו. היום (רביעי), לאחר הפינוי ושיקום הציורים בסיוע רשות העתיקות, נחשפו הציורים לתקשורת.

ציורי הקיר שהתגלו במחסן שפונה בבית החולים סנט לואיס, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי
החדר בבית חולים סנט לואיס, בו אירע פיצוץ צינור המים, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי

את הציורים צייר הרוזן הצרפתי, מרי פול אמדה דה-פיילא, נוצרי אדוק, אינטלקטואל ובעל ממון שהקים את "המתחם הצרפתי" בירושלים מול השער החדש. הקמת המתחם קשורה למאבק הכוחות בין המעצמות בעיר במחצית השנייה של המאה ה-19. לדברי ארכיאולוג מחוז ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר עמית ראם, דה-פיילא ראה עצמו "כצלבני האחרון", שיציל את כבודה של העיר, בעיקר מידי הרוסים האורתודוכסים שהשיגו באותה תקופה את הצרפתים הקתולים במאבק על תחומי שליטה בירושלים. גם מיקום בית החולים נבחר בשל הזיהוי של המקום כמקום בו שכן המחנה של האביר וגיבור מסע הצלב הראשון, הנסיך הנורמנדי טנקרד.

ההזדהות שלו עם לוחמי מסעות הצלב ניכרת היטב על קירות בית החולים שבנה. כל הציורים עוסקים בצלבנים. על הקירות ניתן למצוא את סמלי ודגלי האבירים השונים, סמלי המסדרים הדתיים והצבאיים, ציור של ירושלים ביום כיבושה על ידי הצלבנים, דמויות לוחמים צלבניים ועוד. החוקר צבי שילוני, שחקר את תולדות המתחם הצרפתי מדגיש במאמר שפרסם בכתב העת קתדרה כי דה-פלייא שם דגש בציוריו על האבירים הצרפתיים והסמלים הצרפתיים בקרב הצלבנים.

בית החולים סנט לואיס שעטור בציוריםצילום: אוליבייה פיטוסי

בזמן מלחמת העולם הראשונה נתפס בית החולים בידי הצבא העותמאני שהפך אותו לבית חולים צבאי. העותמאנים כיסו את הציורים הנוצריים בשכבת צבע שחור. לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים, שב דה-פלייא, כבר בערוב ימיו, לבית החולים ובשנותיו האחרונות עסק בקילוף הצבע השחור מהציורים שלו ובשיקומם. ב-1925 הוא מת בבית החולים שבנה. המשורר לואי ברטן כתב עליו בהספד בהספד ש"צלבן אחרון, נהדר וכביר / שהמיר להב חרב בגלימת נזיר."

ציורי הקיר של סנט לואיס היו מוכרים ברובם לחוקרי ירושלים, אולם בעקבות הפעולות האחרונות התברר שהם מכסים חלקים גדולים יותר מקירות בית החולים, ממה שחשבו בתחילה. חלקם כוסו עם השנים מחדש בצבע. למרות שעל פי החוק, אין מדובר בעתיקות, שכן הציורים הם בני כ-120 שנים בלבד. אולם רשות העתיקות סייעה בשיקום הציורים. עתה מחפשות הנזירות מימון להמשך חשיפת הציורים.

המחסן בבית החולים סנט לואיס. הרוזן הצרפתי מרי פול אמדה דה-פיילא צייר את הציוריםצילום: אוליבייה פיטוסי

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ