בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחינת המיצ"ב תתקיים אחת לשלוש שנים

שנה אחרי שהודיע על הקפאת הבחינות, שנערכו עד כה אחת לשנתיים, פרסם משרד החינוך את המתווה החדש: "המטרה - להחזיר את המבחן להיות כלי מדידה"

9תגובות

כשנה לאחר שהודיע משרד החינוך על הקפאת מבחני המיצ"ב החיצוניים, הודיע היום המשרד כי הוועדה שמינה לדון בנושא קבעה כי תדירות מבחני תפחת וכל בית ספר ייבחן אחת לשלוש שנים, החל משנת הלימודים הבאה. עד עתה נבחנו התלמידים בכל שנתיים במבחן חיצוני ובשנים שבהן הוא לא היה התקיים נערך מבחן פנימי, שהיה בגדר חובה, כך שהתלמידים נבחנו בכל שנה.

בכיתה ב' ייבחנו התלמידים במבחן פנימי בעברית, על מנת לבדוק את רמת הטמעת לימודי הקריאה. בכיתה ה' יתקיים מבחן חיצוני בשלושה תחומי דעת: שפת אם (עברית או ערבית) מתמטיקה ואנגלית, במקום בארבעה תחומים כפי שהיה עד כה. בכיתה ח' יתווסף למבחן גם מקצוע המדעים. מעתה, מבחני המיצ"ב הפנימי, מלבד מבחן העברית בכיתה ב', יהיו בגדר רשות.

מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן, הסבירה כי "המוטיבציה היא לרווח למוסדות החינוך את הצורך בהיבחנות חיצונית, להחזיר את המיצ"ב להיות כלי מדידה ולא מטרה בפני עצמה. בשנים שלא ייבחנו, אנחנו מצפים מהמוסדות להכין תוכניות עבודה שנועדו להתמודד עם רמת ההישגים ולהשתפר כל הזמן. זהו נדבך נוסף מההטמעה של התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית - יותר זמן ללמידה, פחות היבחנות חיצונית והטמעה פנימית בבתי הספר". כחלק מהתוכנית יצטרף לצוות בית הספר תפקיד חדש - רכז הערכה. זהו מורה שעבר הכשרה מיוחדת ותפקידו יהיה לנתח את הנתונים הבית ספריים ולבנות תוכנית מתאימה לבית הספר לשיפור נתונים אלה. לדברי המנכ"לית, "עד עכשיו בית הספר קיבל נתונים ולא תמיד ידע מה לעשות איתם. רכז ההערכה אמור לעזור לבית הספר לנתח את הנתונים ולעבוד איתם".

כהן הוסיפה כי "הקפאת המיצ"ב לשנה נעשתה בהנחיית שר החינוך, על מנת להתתמודד עם רווחי ונזקי המיצ"ב. זהו כלי חשוב לבתי הספר, אבל הנזקים היו הפרת האיזון והכפפת תוכנית הלימודים בכיתה להכנה למיצ"ב, בין השאר בגלל תכיפות המבחנים. המיצ"ב צריך להישאר כלי מדידה. הוא גם יותאם למיומנויות החדשות הנדרשות למאה ה-21 ולנושאים שעליהם אנחנו עובדים בתוכנית למידה משמעותית, כלומר יותר חקר ויותר תוכניות עבודה עמוקות".

אחד הזרזים להקפאת הבחינות היה פסיקת בג"ץ, שחייבה את משרד החינוך לפרסם בספטמבר האחרון את נתוני המיצ"ב של כל המוסדות החינוכיים בישראל, מה שהביא להשוואה בין בתי הספר במדדים השונים. במשרד החינוך ראו את ההשוואה כבעייתית, ואמרו כי היא יוצרת מדרג שלדעת המשרד אינו הוגן, מציב את השכבות החלשות בתחתית הטבלה ומבייש את המורים והתלמידים בבתי הספר שהגיעו להישגים נמוכים.

המנכ"לית התייחסה גם לנושא פרסום תוצאות המבחנים והוסיפה כי "פרסום התוצאות זה ערוץ נוסף שאנחנו עובדים עליו. אנחנו מכבדים את החלטת בג"ץ ונדרשים כעת לפרסום, אך במקביל נעשה תהליך לשינוי חקיקה ומקווים שנצליח. משרד החינוך מתנגד לטבלאות ולתיוג של בתי ספר על בסיס כלי אחד, ולכן נפעל בדרך חוקית בניסיון לשנות את החקיקה. מנהלי בתי הספר, ההורים ואולי הרשות יוכלו להיות חשופים לתוצאות, אבל אנחנו לא יכולים שזו תהיה התמונה הכוללת".

הוועדה שבחנה את עתיד המיצ"ב החליטה חד-משמעית כי לא ניתן לוותר לחלוטין על המבחנים, המהווים כלי מדידה חשוב. ואולם, התברר כי  נוצר חוסר איזון, וככל שהמדידה הפכה תכופה יותר, היא השפיעה על הלמידה עצמה בבתי הספר ובכיתות.

המנכ"לית נוסיפה כי גם מבחני האקלים, שהם חלק ממבחני המיצ"ב, יותאמו לתוכנית הלמידה החדשה של המשרד, ויתווספו אליהם שאלות המתייחסות לאפקטים של הלמידה המשמעותית, למשל השאלה אם התקיים שיח בכיתה. לדבריה, המיצ"ב הפנימי הפך למבחן רשות משום ש"ראינו שגם המיצ"ב הפנימי יצר לחץ במוסדות החינוך ולא שמרו עליו ככלי עבודה פנים-בית ספרי. זה הפך להיות כמעט כמו מיצ"ב חיצוני".  

מהנתונים לשנת הלימודים תשע"ג עלה כי על פי רוב חלו עליות בהישגי התלמידים בהשוואה לתשע"ב. בין השנים תשס"ז-תשע"ג חלו עליות מצטברות בכל המקצועות ודרגות הכיתה. עם זאת, חלה ירידה של שבע נקודות ברמת העברית כשפת אם בכיתות ה', ובכיתות ח' התוצאה נשארה דומה.

למרות הנתונים החיוביים, השיפור בהישגים הוא בעיקר מנת חלקם של תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. בכל המבחנים ובכל השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. במבחנים במדע וטכנולוגיה ובמתמטיקה לכיתות ח', נרשמה בשנים האחרונות התרחבות בפערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, זאת הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית.

בבתי ספר דוברי עברית שבפיקוח הממלכתי, פערי ההישגים בתשע"ג בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך הם 51 נקודות במתמטיקה, 46 נקודות בשפת-אם עברית, 42 נקודות באנגלית, ו-41 נקודות במדע וטכנולוגיה. במקצועות שפת-אם עברית ואנגלית הפערים בהישגים בתשע"ג דומים לפערים שנרשמו בתשע"ב ונשמר הצמצום שחל בשנים תשע"א-תשע"ב. במדע וטכנולוגיה ובמתמטיקה יש יציבות לאורך השנים והפערים שנרשמו בתשע"ג דומים לאלו שנרשמו בשנים קודמות.

מפילוח הנתונים עולה כי לרקע הסוציו-אקונומי השפעה רבה יותר מאשר למוצא. מהנתונים עולה כי כאשר מביאים בחשבון את הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לבין תלמידים דוברי ערבית מצטמצמים במידה ניכרת. בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני, נמצא כי בחלק מן המבחנים הישגי דוברי הערבית גבוהים במעט מהישגי דוברי העברית.

אי צמצום הפערים לאורך השנים מציג תמונה עגומה של מערכת החינוך, בה למרות הניטור והמדידה, המאפשרים להבחין בפערים, אין פתרון של ממש לפערים החברתיים ההולכים ומעמיקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו