בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך לבנות סכר נגד צונאמי השנאה

מורים לאזרחות ולהיסטוריה לא הופתעו מההתפרצות של שנאת האחר בחודש האחרון. בינתיים, יוזמות פרטיות לא מחפות על היעדרות משרד החינוך מהזירה

87תגובות

למלחמה שהסתיימה השבוע בעזה היו גם היבטים חיוביים: אחד מהם היה הסרת המסכות מעל לשנאת האחר, שסחפה רבבות, רבים מהם בני נוער. ההסתה כלפי ערבים באשר הם וההשתקה של מי שנחשד בחוסר פטריוטיות, לא צריכים להפתיע איש: מורים לאזרחות ולהיסטוריה מספרים כבר שנים על חוסר האפשרות לנהל בכיתות דיונים מורכבים, המתייחסים לכמה נקודות מבט על המציאות. זוהי התוצאה של חינוך חד־ממדי. שנה וחצי לאחר כניסתו לתפקיד של שי פירון, אומרים פעילים מנוסים בתחום החינוך לחיים משותפים כי מעט מאוד נעשה בנושא, בוודאי שלא בהתאמה לצונאמי השנאה ששטף את ישראל. בחדרי חדרים, ברגע של כנות אשר ודאי יוכחש, מסכימים לכך גם בכירים במשרד החינוך.

ההחלטה של שי פירון שלא להתמודד באופן ישיר עם הגזענות של בני הנוער היא החלטה אידיאולוגית. לפני כשנה פרסם משרד החינוך את התוכנית "האחר הוא אני", שבעיית היחסים בין יהודים לערבים היתה רק אחד הנושאים הכלולים בה. כמה בתי ספר בחרו לעסוק בקונפליקט הזה וכמה העדיפו לדבר על שילוב עולים חדשים או היחס לתלמידים עם צרכים מיוחדים? במשרד החינוך לא ענו על שאלת "הארץ" בנושא, אולם לדברי עובד במשרד הסיבה לכך היא שאינפורמציה כזאת כנראה מעולם לא נאספה. להערכת מפקחים מכמה אזורים בארץ, רוב מוסדות החינוך שלהם בחרו בנושאים "רכים" יותר ומאיימים פחות. לבתי הספר אין סיבה לבחור אחרת, ודאי לא על רקע שתיקתו של פירון בעת ניסיון הלינץ' החינוכי והציבורי במורה אדם ורטה מקרית טבעון. אז והיום, שר החינוך שמר על זכות השתיקה במשך זמן רב מדי.

השבוע הוזמן פירון לכנס של ארגון העובדים הסוציאליים "עו"סים שלום", אשר עסק בפשעי שנאה ובתגובה אליהם. אולי בגלל ההתראה הקצרה לא הגיע שר החינוך לאירוע, שבו השתתפו כ-200 עובדים סוציאליים, מנהלי לשכות רווחה, אנשי אקדמיה ועוד. בימים האחרונים מתארגנות קבוצות של אנשי חינוך, המחפשות גם הן תשובה. נדמה כי תחושת השבר גדולה מבעבר. אלה הן יוזמות הצומחות מהשטח, מבתי הספר ומארגונים שונים.

יוזמה כזאת היא של גילי רומן, מורה בתיכון בכפר הירוק, שהקים בשבוע שעבר את "חמ"ל השפיות", במסגרתו מתלוננים בני נוער על עמודי שנאה בפייסבוק ומחזקים תגובות מתונות. "בשיחה עם התלמידים גיליתי שגם הם פוחדים מהתגובות ברשת. לא רציתי שהאלימות תשתלט על השיח ועל המציאות שלהם", מספר רומן. בקבוצה פעילים כ–30 תלמידים, וכ–1,400 עוקבים אחריה ברשת. ללא תוכנית חירום מערכתית, יישארו יוזמות כאלה בבחינת "איים בודדים שאינם מתגבשים לכדי יבשה", בדיוק כפי שהזהיר דו"ח הוועדה הציבורית בנושא חינוך לחיים משותפים ליהודים וערבים, שהוגש למשרד החינוך בינואר 2009 - ומעולם לא יושם.

תומר אפלבאום

בדיקת ספר התקציב של המשרד עשויה ללמד על סדר העדיפויות: ב–2014 קיבל המטה לחינוך אזרחי שבמזכירות הפדגוגית כ–1.9 מיליון שקלים למימון פעולותיו. כ–4.5 מיליון שקלים ניתנו למקצוע תרבות ישראל, כ–5.2 מיליון שקלים למקצועות המורשת השונים (תנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל וגם מורשת לא־יהודית), ו–10 מיליון שקלים לטובת התחדשות יהודית.

לא ברור עדיין אם בעקבות אירועי השבועות האחרונים יחליט פירון לגבש תוכנית מערכתית למאבק בגזענות. אך משהו בתפיסה בכל זאת השתנה לאחר רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר, טוען בכיר במשרד. לדבריו, "הבנו שצריך לעשות הרבה יותר בתחום, בעיקר באמצעות תקצוב מפגשים בין יהודים לערבים".

צריך לקוות כי שינוי המדיניות לא ייעצר בכך. "אין כיום מדיניות כוללת בתחומי החינוך לדו־קיום, לסובלנות ולשלום, המיושמת בכלל מערכת החינוך", כתבו לפני כחמש שנים הפרופ' גבי סלומון וד"ר מוחמד עיסאווי, שעמדו בראש הוועדה הציבורית הנזכרת לעיל. הדברים נכונים גם כעת.

שיחות עם מורים ואנשי חינוך וארגונים הפועלים בתחום, מגלות הסכמה רחבה על הנושאים שצריכים להיכלל בתוכנית חירום למלחמה בגזענות: שינוי בהכשרת המורים ובהשתלמויות שהם עוברים, עידוד לימוד משותף של יהודים וערבים ותגבור המפגשים ביניהם, בחינה של תוכניות הלימודים במקצועות השונים וחיוב לימוד ערבית, ולבסוף - עריכת הפעילות מגן הילדים ועד כיתה י"ב. תוכנית כזאת תעניק את הכלים ואת הגיבוי הנדרש למורים, החוששים כיום להיכנס לשדה המוקשים שמזמן שיעור באזרחות או בהיסטוריה. לאחרים, היא תסמן את הדרך הראויה.

"לא צריך לפחד מקריאות 'מוות לערבים' בכיתה. בית הספר הוא המקום היחיד שבו אפשר לדבר עם התלמידים על הפחד וחוסר הביטחון שאמירות כאלה מבטאות. אך אחד אחר לא יעשה זאת", אומר עידו פלזנטל, מורה לאזרחות, היסטוריה וערבית בתיכון "זיו" בירושלים. אדם ורטה נחרץ יותר: "הדברים שלא מדברים עליהם הם המסוכנים ביותר. המורה צריך לדעת שהוא לא רשאי להתעלם מאמירות גזעניות בכיתה".

עיקרי התוכנית, כפי שמציעים אנשי החינוך:

הכשרת מורים והשתלמויות

לדברי מרים דרמוני, מנהלת תחום האזרחות במט"ח, עלות השתלמות למורים בנושא חיים משותפים נאמדת בכ–24 אלף שקלים, בעיקר בגלל הצורך בצוות כפול, יהודי וערבי. משרד החינוך משתתף בכ–7,500 שקלים. כ–100 מורים משתתפים בקורסים מדי שנה. "המשרד חייב להגדיל את המימון, ואז אולי גם אפשר יהיה להתמודד עם בעיית המוטיבציה של מורים יהודים", אומרת דרמוני. בשנים קודמות היו הקורסים האלה מלאים לגמרי, אך השנה פחת מספר המורים משתתפים. יתכן שבמקום להסתמך על רצונם הטוב של מורים משוגעים לדבר, כדאי לחייב מורים להשתתף בהשתלמויות כאלה.

בנוסף, מצביעים מורים על הצורך לפתוח קורסים לחינוך אזרחי או שיעורים ב"ניווט כיתה" כבר במוסדות להכשרת מורים. ההתמודדות בכיתה עם דעות קיצוניות — כלפי ערבים, אנשי שמאל, עולים חדשים, חרדים, הומוסקסואלים או כל קבוצה אחרת — קשה במיוחד למורים חדשים, אשר חשים חסרי אונים.

לימוד משותף

במערכת החינוך בישראל ניצבות חומות רבות, והמפגשים בין הקבוצות השונות, אם בכלל מתקיימים כאלה, אינם אלא הפוגה לשעה קלה. זו איננה גזרת גורל. צריך לעודד את מסגרות החינוך הדו־לשוניות והדו־לאומיות שמפעילה עמותת "יד ביד", או לכל הפחות להעביר את הניסיון שנצבר במסגרות אלה גם לבתי ספר חד־לאומיים. כך יוכלו תלמידים יהודים וערבים ללמוד יחד את מלחמת העצמאות והנכבה. אם קשה לבצע זאת, צריך לקיים מפגשים דרך לימוד משותף של מקצועות ליבה, כמו מתמטיקה או אנגלית. פעילות כזאת נעשית כיום, בהיקף מזערי, בכמה ערים מעורבות. ניסיון דומה בצפון אירלנד מצביע כי השינוי אפשרי.

הגדלת התקציב למפגשי תלמידים יהודים וערבים היא כמובן צעד מתבקש, אך מוטב כי אלה לא יסתכמו בדיונים על נפלאות החומוס באבו־גוש. גם בתחום זה נצבר ניסיון רב בשורה של ארגונים ועמותות. אבל עוד לפני המפגש הפיסי, בין בני נוער ובין מורים, רצוי להתחיל בשינוי פני בית הספר, ולתלות לצד הדגל ומגילת העצמאות המחויבים גם כרזה נגד גזענות, בעברית ובערבית, כפי שמציעה ד"ר אוקי מרושק, מנהלת עמית ב"מדרשת אדם".

מהלך נוסף הוא הרחבה משמעותית של העסקת מורים ערבים בבתי ספר עבריים. לפני כשנה התגאה משרד החינוך בתוכנית חדשה לשילוב מאות מורים ערבים בבתי"ס יהודיים. לא בטוח שהיעד שנקבע לשנת הלימודים הקרובה - שילוב 150 מורים ערבים - אכן יושג. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא שרק לאחרונה הוחלט לתקצב את הפרויקט ב–250 שעות לימוד, כמחצית מהתכנון המקורי.

מקצועות לימוד

מלחמת החורמה שהוביל גדעון סער בכל אזכור של נרטיב פלסטיני בספרי הלימוד ובשיעורים אמנם הסתיימה עם חילופי השרים, אך השפעתה עדיין מורגשת. יתרה מזאת, "איגרת לבוגרי י"ב", שכתב השר פירון ופורסמה לפני כשבועיים ב"ישראל היום", משרטטת את הנרטיב שצריך להילמד גם כיום: "רק אצלנו, המלחמות הן של 'אין ברירה'", מדינת ישראל העניקה "זכויות שוות למיעוט שלא רצה בהקמתה", המלחמות "לא השחיתו את מידותינו", ו"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".

מלחמה בגזענות מחייבת תפיסה חינוכית המכירה ברב־תרבותיות ולא חוששת ממנה. המשמעות הקונקרטית של השינוי היא ש"הנכבה בפרט והנרטיב הערבי־פלסטיני בכלל יהיו נוכחים בשיעורים, החל מכיתה א'", אומר אמיר חבקין, מורה בחטיבת ביניים בבת־ים וחבר הנהגת "תנועת המורים". לא מדובר רק בעדכון של תוכנית הלימודים בהיסטוריה או בהחזרת השימוש במפות פוליטיות, כאלה שהקו הירוק מסומן בהן. הבעיה רחבה יותר ונוגעת למתח שבין תפיסות פרטיקולריות לאוניברסליות: "בכל שיעורי המולדת, מורשת ישראל, מחשבת ישראל, של"ח, ביקורים בירושלים 'בירת הנצח', פעילויות הגדנ"ע וההכנה לצה"ל אפשר למצוא את אותם נרטיבים. לעומת זאת, המקום שמוקדש לזכויות אדם כמעט ולא קיים", אומרת מורה ממרכז הארץ.

לא צריך להמתין עד שיושג השינוי. אפשר להתחיל בהרחבת לימודי האזרחות ובהנהגת חובה של לימוד ערבית כבר באמצע בית הספר היסודי, כולל בחינוך הממלכתי־דתי. ממחקר הערכה של תוכנית "יא סלאם" ללימוד שפה ותרבות ערבית שפיתחה "קרן יוזמות אברהם", עולה כי מעבר להקניית כישורי השפה, התוכנית גם משפיעה לטובה על עמדות התלמידים כלפי ערבים וחיים משותפים.

פעילות מגן הילדים ועד י"ב

אי אפשר לחכות עד התיכון כדי לחנך לחיים משותפים. טלי מזרחי־דוידיאן, מורה לכיתות ה'־ו' בבית ספר יסודי באר שבע, מספרת שהיא "חושפת בפני התלמידים תכנים היסטוריים שהממסד מתעקש להסתיר ובמקביל 'מטפלת' במיתוסים שהממסד מתעקש להבליט". היא לא מאמינה בצורך "להגן" על הילדים, אלא דווקא מבקשת לתת להם את "האפשרות להרהר ולהעביר ביקורת. יש לכך צמא אדיר. בהדרגה הם מפתחים רגישות: אין רעים או טובים מוחלטים אלא מקרים ספציפיים בשני הצדדים. מבחינתי זה חינוך לאנושיות".

מיד לאחר מעצר החשודים ברצח אבו ח'דיר פרסם השר פירון הודעה לפיה "מערכת החינוך תפעל להעמקת השיח והכבוד ההדדי ותילחם בכל גילוי של הסתה, שנאה וגזענות". דוברת משרד החינוך, חגית כהן, סירבה למסור כיצד ייושמו הבטחות אלה. באשר לתקצוב התוכנית לשילוב מורים ערבים במגזר היהודי, נמסר כי יוקצו 500 שעות לימוד, בשתי פעימות.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו