טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק חופש המידע יחול על האוניברסיטאות, אך לא על המכללות הפרטיות

הדיון על חופש המידע באקדמיה הפך לפרק נוסף במאבק בין האוניברסיטאות למכללות הלא מתוקצבות, המתנגדות בתוקף להכללתן תחת החוק

תגובות

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה אתמול (שני) לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק חופש המידע, כך שיחול גם על המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה, המתוקצבים במיליארדי שקלים בשנה מתקציב המדינה. התיקון קודם על ידי ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה).

למרות בקשת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), החוק לא יכלול גם את המכללות הפרטיות. עד עתה חל חוק חופש המידע רק על ההיבטים התקציביים של עבודת האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות. הצעת החוק נתקלה בהתנגדויות שונות, בהן כאמור, זו של המל"ג, שדרשה כי תחול גם על המכללות הלא מתוקצבות.

גורמים במל"ג הסבירו ל"הארץ" כי החשש הוא ש"אם יעבור החוק באופן חלקי, ללא המוסדות הפרטיים, זה יאפשר למוסדות החוץ תקציביים לטעון שאינם חייבים להעביר מידע גם למל"ג. פעמים רבות אנו ניצבים מולם במצב שהם אינם מוכנים להעביר לנו מידע מסוגים שונים בטענה כי הם מוסד פרטי וכללי הרגולטור לא חלים עליהם".

דניאל בר און

על כך אמר בתגובה ח"כ רוזנטל כי מדובר באי-הבנה של מהות חוק חופש המידע וכי "את חוסר שיתוף הפעולה של המוסדות הלא מתוקצבים עם הרגולטור (מל"ג-ות"ת) לא פותרים באמצעות חוק חופש המידע".

בחוות דעת שהגישו ראשי המכללות הפרטיות לוועדה נכתב שהכללתן תחת החוק היא "סטייה שמידתה רעה". לטענתם, "אם תתקבל, היא עלולה להוות תקדים מסוכן ביותר להכפפתם של גורמים נוספים שונים ומגוונים בחברה הישראלית לחוק חופש המידע, ולהפיכתם לשקולים לרשויות ציבוריות, ללא קיומה של זיקה המצדיקה הכפפה שכזו".

מנגד, במכתב ששלחו האוניברסיטאות לוועדה כתב יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ׳ מנחם בן ששון, כי "יצירת ההבחנה בין האוניברסיטאות למוסדות חוץ תקציביים לעניין החלת חוק חופש המידע בעניינים שאינם כספיים הינה הפליה פסולה והבחנה בלתי רלוונטית, שאינה מקיימת את תכלית החוק ובעלת פוטנציאל פגיעה בתחרות ההוגנת בין המוסדות להשכלה גבוהה השונים". במכתב מאיים עוד בן ששון כי האוניברסיטאות ישקלו את האפשרות "להסתייע בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו".

גורמים הבקיאים בתהליך חקיקת החוק טענו עוד כי האוניברסיטאות והמל"ג ניסו לעכב את חקיקתו באמצעות הוספת המוסדות החוץ תקציביים לתוכו, לאחר שראו כי משרד המשפטים תומך בתיקון כפי שהוצע. מנגד, טענו גורמים מטעם האוניברסיטאות והמל"ג כי המכללות הפרטיות הפעילו לחץ כבד על חברי הכנסת שלא להעביר את נוסח ההצעה החל גם עליהן.

נכון לעכשיו אומרים באוניברסיטאות כי ישקלו את המשך צעדיהן. גורם שהיתה מעורבת גם היא בתהליך חקיקת התיקון מטעם האוניברסיטאות אמרה כי "המכללות הפרטיות ממשיכות לקבל הקלות המאפשרות להן להתמודד מול האוניברסיטאות בצורה לא שוויונית כשלהן יש יתרון. הן לא צריכות להעניק דין וחשבון לאיש, וזה דבר שיש להפסיק אותו, כי הרי הן לא סתם חברה פרטית - בסופו של דבר הן מעניקות שירות יוצא דופן, תארים אקדמיים והשכלה, ועל כך צריך לתת את הדעת".

ח"כ רוזנטל עצמו מרוצה מכך שהחוק עבר, גם אם בנוסח חלקי, משום שלדבריו הרחבת החוק והכלתו על המכללות הפרטיות "לא יכולה להיעשות בדרך אגבית כמו שהמל"ג ניסה לעשות עכשיו, אלא בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה פרטית".

עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי "היום התקדמנו צעד חשוב במהפכת השקיפות בישראל. החלת חוק חופש המידע על המוסדות להשכלה גבוהה היא מהלך ראוי וחשוב, שנועד להגביר את השקיפות וחובת הדיווחיות של גופים המתוקצבים מכספי משלמי המיסים. בזכות מאבק לא פשוט יוכל הציבור לקבל דין וחשבון מלא יותר לגבי התנהלות של מוסדות אלה. ישנם גופים נוספים דוגמת בתי החולים ללא מטרות רווח, קק"ל ועוד שראוי שחוק חופש המידע יחול עליהם באופן מלא ואנו נמשיך ונפעל שכך יהיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות