שינוי בהתאמות ללקויי למידה: הארכת זמן לנבחנים תאושר בבית הספר

הרפורמה תחל כבר השנה ותשפיע בשלב זה על תלמידי כיתה י' בלבד - שאינם ניגשים לבגרויות. המורים יעקבו גם אחר הרגלי הלמידה של התלמידים

ירדן סקופ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ירדן סקופ

משרד החינוך פרסם היום (חמישי) את ראשיתו של השינוי בהתאמות לתלמידים לקויי למידה במערכת החינוך. לפי עיקרי הפרטים שפורסמו, הנוגעים לתלמידי כיתות י', מעתה תקבע ועדה בית ספרית שתוקם לצורך הטיפול בנושא, אם תלמיד זכאי להתאמות לתוספת זמן או היבחנות באמצעות מחשב. בשביל לקבל התאמות אלה לא יהיה עוד צורך באבחון דידקטי, שעלותו גבוהה בדרך כלל.

במקרים בהם התלמידים זקוקים להתאמות אחרות, בהן הקראה ו/או הכתבה, היבחנות בעל פה ומובחן מותאם, תבחן הוועדה הבית ספרית את נחיצות ההתאמה, ועל פי שיקול דעתה תאשר אותה או תפנה את התלמיד להמשך טיפול הכולל אבחון מקצועי, ובמידת הצורך ועדת התאמה מחוזית.  

שינוי נוסף ללומדים בכיתות י׳, שאמור להגביל את מספר מקבלי ההתאמות בהיבחנות מתייחס להקראה והכתבה, שהיו עד היום בסמכות בית הספר. לפי המתווה החדש, לבית הספר מותר לאשר ל-10% מהתלמידים התאמה זו על פי אבחונים, אך כאשר יותר מ-10% מהתלמידים מבקשים התאמה זו על סמך אבחון, על בית הספר להעביר את ההחלטה לוועדה חיצונית עם חוות דעתו. 

תלמידי תיכון בת"א, ב-2011. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: ניר כפרי

השינויים ייכנסו לתוקף כבר בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ה), ומשרד החינוך מגדיר אותם כחלק מהתוכנית "למידה משמעותית". היום התפרסמו ההנחיות הנוגעות לכיתה י׳, ובעתיד יתפרסמו ההנחיות ליתר הגילאים. 

לדברי פקידה בכירה במשרד החינוך ״אחוזים לא הגיוניים מקבלים הקראה והכתבה במבחנים, ילדי ישראל יודעים לקרוא ולכתוב. לא יכול להיות שלבית ספר ברמת השרון יש 30% לקויי למידה שזקוקים להקראה והכתבה. אנחנו רוצים לשבור את הקשר הגורדי בין לקויות למידה למעמד סוציואקונומי גבוה שיכול לשלם על אבחונים יקרים״. 

כחלק מהתהליך, סמכויות רבות בתחום לקויות הלמידה יועברו לצוות בית הספר ולמורים. בתי הספר יידרשו לנהל מעקב מדוקדק אחר התקדמות התלמיד והישגיו, על מנת לדעת האם הוא אכן זקוק להתאמות. על פי מסמך ההתאמות החדש, תהליך התיעוד ייעשה בתהליך מתמשך, בידי כמה מורים ויהווה את הבסיס לדיונים בוועדות הבית ספריות ולהגשת הבקשות להתאמות בדרכי ההיבחנות לוועדות התאמה מחוזיות לקראת בחינות הבגרות החיצוניות.

בית הספר יידרש לקבוע בתחילת כל שנה את אופן איסוף המידע, ריכוזו ואת דרכי שמירתו בבבית הספר וכן את מועדי הוועדות הבית ספריות לצורך מעקב, ובמידת הצורך לקבלת החלטות על צורך בבירור רחב יותר והפניה לאבחון (אם לא נערך).

לפי המסמך החדש, נראה כי סמכויות חדשות רבות יוטלו על המורים. זאת, שכן איסוף המידע יכלול התבוננות של המורה בתלמיד במסגרת הכיתה ובמצבי למידה שונים. התבוננות של המורה תהיה בתפקודי למידה ממוקדים של התלמיד (כמו קריאה, כתיבה, ארגון הלמידה) ובאופן ההתמודדות שלו עם מטלות למידה מגוונות (דוגמת הכנת שיעורי בית, התארגנות למשימה, כתיבת מבחן ועוד).

כביכול מדובר במתן תשומת לב לפרטים שהם חלק אינטרגלי מעבודת המורה מול תלמידים; ואולם בכיתות גדולות של עד 40 תלמידים, ובלמידה שהיא בעיקר הרצאה פרונטלית כפי שנהוג בתיכונים כיום, קשה עד בלתי אפשרי לשים לב לכל תלמיד הזקוק לכך. בנוסף, יכלול איסוף המידע מיזוג של המידע שנאסף בוועדה הבית ספרית ובהתאם לכך שקילת ההתערבויות הדרושות. מסמכים כגון אבחונים קיימים ישמשו להרחבת ההתבוננות בתפקוד התלמיד ולסיוע לצוות החינוכי בהכוונה מותאמת של הלמידה.

המסמך החדש שנכתב במשרד כולל גם התייחסות ביקורתית לריבוי ההתאמות הקיימות כיום במערכת החינוך. במסמך מודגש כי "למרות החשיבות שיש לשתי הזרועות של ההתאמות (בדרכי ההוראה וההיבחנות), מושג ה'התאמות' מקושר תדיר עם שינויים באופני ההיבחנות בלבד. אנו עדים לכך שההתאמות בתנאי היבחנות שהיו מיועדות לבחינות בגרות בלבד, ניתנות גם במהלך השוטף של הלימודים, לאורך כל שנות הלימוד, אפילו בבית הספר היסודי".

עוד מוסיפים מחברי המסמך כי "באופן מוטעה, השתרשה בציבור התפיסה לפיה מתן התאמות לתלמידים (בכל הגילאים) מיטיב עימם, ולכן קיימת נטייה לפטור את התלמידים המתקשים משימוש במיומנות בה הם מתקשים. בהמשך לתפיסה מוטעית זו נעשים מאמצים רבים על ידי ההורים להמציא אבחונים המצביעים על הצורך בהתאמות בבחינות ובמקביל נעשה מאמץ במערכת החינוך ליישום ההמלצות להתאמות בהיבחנות במהלך השוטף של הלימודים, בכל הגילאים. בתי ספר ממהרים להיענות לדרישות ההורים מתוך רצון בסיסי להקל על התלמידים אך גם כדי להימנע מעימות עם ההורים. הנזק בהגנת היתר של שני הצדדים (הורים ומערכת החינוך) רב מהתועלת".

כותבות המסמך מדגישות כי "החסך בהתנסות הנדרשת או בהיקפה, פוגע בהבשלתם ובהתפתחותם המלאה של כלל התפקודים הקוגניטיביים-אינטלקטואליים-רגשיים האופייניים לאותו שלב, ומעביר את הילד לשלב ההתפתחותי הבא בעמדה התפתחותית נחותה יותר. באופן זה הילד גורר חסר מצטבר משלב אחד לאחר".

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד החינוך, יותר משליש - 34.8% - מכלל התלמידים שניגשו לבחינות הבגרות בשנת 2011 קיבלו התאמות שונות, בזכות הגדרתם כלקויי למידה. מדובר בשיעור הגבוה פי שלושה ויותר מההערכה המקובלת לגבי היקף התופעה. כמו כן, בשיעור מקבלי ההתאמות קיימים פערים גדולים בין יהודים לערבים ובין תלמידים מיישובים חלשים לכאלה מרשויות מבוססות, בהם מגיע השיעור לכמעט מחצית מנבחנים.

לפני כחצי שנה פורסמה ב"הארץ" טיוטת המסמך שפורסם כעת, בו היתה החלטה נחרצת יותר של משרד החינוך נגד ההתאמות בהיבחנות ולפיה בבתי הספר היסודיים לא יאושרו כלל התאמות בבחינות, בחטיבות הביניים הן יינתנו "במקרים בודדים ומיוחדים", ובחטיבה העליונה הן יאושרו במידה רבה יותר.

עוד נכתב כי "באף מקרה לא יינתנו התאמות בדרכי היבחנות אם מתן ההתאמה פוגע במהות הנבדקת בבחינה או שההתאמה מהווה יתרון לא מידתי לתלמיד לקוי למידה ובעל הפרעת קשב על פני תלמיד רגיל". עדיין לא ברור מה מהטיוטה הזו ייושם בנוגע להתאמות בכיתות נמוכות יותר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ