היוזמה החדשה של חברה קדישא: מנהרות קבורה בכניסה לירושלים

הפרויקט הניסיוני נועד לצמצם את בזבוז הקרקעות לצורכי קבורה. בשלב הראשוני יוקמו תוך שלושה חודשים שתי מנהרות גדולות, כאשר כל אחת מהן תוכל להכיל עד 300 קברים

יאיר אטינגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הדמיה של מנהרות הקבורה בירושלים. "הקבורה עומדת מעל לכל מחלוקת הלכתית"צילום: איתי גור
יאיר אטינגר

לפעמים החזרה אל העבר, אל מנהגיהם של תושבי ארץ ישראל הקדמונים, עשויה להיות גם הליכה קדימה. מעל כביש מספר 1, בכניסה לירושלים, הולכות ונבנות בימים אלה שתי מנהרות קבורה גדולות. מדובר בפרויקט ניסיוני שנועד לצמצם את בזבוז הקרקעות לצורכי קבורה וזאת מבלי להיכנס למחלוקות הלכתיות בעניין הקבורה הרוויה.

שתי המנהרות, הראשונות בישראל המודרנית, הן השלב הניסיוני בפרויקט שאפתני של חברה קדישא "קהילת ירושלים", והן אמורות להיכנס לשימוש תוך שלושה חודשים. לדברי מנכ"ל החברה, חנניה שחור, אורכה של כל מנהרה הוא 60 מטר וכל אחת מהן יכולה להכיל 300 קברים.

הפרויקט הוצג סביב כינוס מיוחד של פורום חברות קדישא בישראל, שנערך היום (ראשון) בקרית שדה התעופה. הכנס נועד לגבש את מאות חברות קדישא בישראל מול משרדי הממשלה, ועסק במגוון נושאים מקצועיים – מהליכי הזיהוי של החללים במבצע צוק איתן ועד שיטות קבורה חדשות. הכנס גם עסק בין היתר בנושא שמטריד כבר שנים את חברות קדישא, את משרדי הממשלה, את מינהל מקרקעי ישראל ואת מבקר המדינה – מצוקת הקרקעות לקבורה.

סגן שר הדתות, אלי בן דהן, אמר בכינוס כי "פניו של תחום הקבורה לא יישאר כפי שהיה ב-30 השנים האחרונות", והבטיח ליזום הצעת חוק בנידון "שתגדיר זכויות, חובות וסנקציות למען טובת האזרח הישראלי". לדברי בן דהן, "גם בתחום הקבורה לא נותיר אבן שלא נהפכה ולשם כך אנו עובדים על הסדרה של תחומים נוספים: הקצאת קרקעות לבתי עלמין שעד היום מינהל מקרקעי ישראל היה מקצה לבד, שילוב טכנולוגיות בבתי העלמין: רישות במצלמות, איתור קברים ועוד. כל אזרח בישראל נצרך לשירותי הקבורה והתפקיד שלנו הוא להיות שירותיים, אמפתיים ויעילים".

בישראל נקברים מדי שנה כ-35 אלף יהודים, כעשירית מהם בירושלים. פתרונות הקבורה הרוויה – בעיקר המבנים שצצו בשנים האחרונות בבתי העלמין בערים הגדולות – נמצאים במחלוקת הלכתית ונתקלים גם בחשדנות תרבותית, שהתבטאה בין היתר בדיונים בכנס: רבנים ליטאים, מאז הפוסק המנוח הרב יוסף שלום אלישיב, מיאנו להכשיר את הקבורה הרוויה, כך שהיא נותנת פתרון רק לחלק מהיהודים שאינם חרדים, ובעיקר לאלה שאינם יכולים לעמוד בקבורת שדה יקרה.

לדברי חנניה שחור, מנכ"ל "קהילת ירושלים", הקבורה במנהרה, שהיתה מקובלת גם בתקופת התנאים, היא מעל לכל מחלוקת הלכתית שכן כל קבר מבין 22 אלף הקברים המתוכננים בהר המנוחות בירושלים לטווח הארוך, יימצא מתחת לאדמה.

בדומה לקבורה במבנים ובכוכים, הביטוח הלאומי יממן עבור נפטרים תושבי ירושלים את הקבורה במנהרות, ו"קהילת ירושלים" תוכל להעמיד למכירה עשרה אחוז מהקברים שייחפרו במנהרה לטובת נפטרים מחוץ לירושלים.

הדמיה של מנהרות הקבורה. אורכה של כל מנהרה - 60 מטרצילום: איתי גור

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ