בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ על התיקון לחוק המסתננים: נעשתה כברת דרך אך השאלה היא אם מגבלת החירות נותרה בעינה

בדיון על החוק, מתחו השופטים ביקורת על המדיניות להטיל על המזומנים לחולות את תקופת השהות המירבית, 20 חודשים, ללא אבחנה: "לא יורים מיד בנשק האולטימטיבי"

15תגובות

בג"ץ דן הבוקר (שלישי) לראשונה בעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות, ששתי גרסאותיו הקודמות נפסלו בבית המשפט. הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון החדשה, מרים נאור, צפוי להכריע בעתירה בחודשים הקרובים. התיקון החדש לחוק מסדיר את הפעלת מתקן חולות, שבו מוחזקים עתה כ-2,000 מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה. הוא מגביל את השהייה במתקן לשנה ושמונה חודשים. כמו כן, מאפשר התיקון לכלוא לשלושה חודשים בסהרונים מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל.

"כשאנחנו באים לבדוק מגבלת חירות אנחנו צריכים לבדוק את כל הנקודות ולחבר אותן לנקודה אחת", אמר בדיון השופט עוזי פוגלמן, שכתב את חוות הדעת המרכזית בפסק הדין שפסל את התיקון הקודם לחוק. "אין ספק שנעשו תיקונים שיש בהן כברת דרך של ממש, אנחנו לא מכריעים אם זה מספיק או לא מספיק. הטענה היא שבגלל המיקום הגיאוגרפי ודמי כיס נמוכים מגבלת החירות נשארה אותה מגבלת חירות. זה דבר שיש לו השלכה על החוקתיות".

בדיון מתחו השופטים ביקורת על השליחה הגורפת של מבקשי מקלט למתקן חולות לשנה ושמונה חודשים, בלי הפעלת שיקול דעת. "הסמכות היא סמכות רשות של הממונה על ביקורת גבולות. הוא יכול לתת הוראת שהייה של עד 20 חודשים, האם אין מקום לדיפרנציאציה בין קבוצות שונות", שאלה הנשיאה נאור. "השאלה היא האם אוטומטית נותנים 20 חודש, או האם יש חמישה, עשרה, 15 חודשים?", הוסיף השופט חנן מלצר.

"כולם 20 חודש", השיבה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין. "יכולתם לכתוב שזה 20 חודש. בשביל מה כתבתם עד?", ענה לה מלצר. "אם אני מבינה נכון, עד זה תמיד 20", חידדה נאור. "כרגע כן", אמרה גנסין, "אנחנו נמצאים בתחילתו של החוק הזה". השופט מלצר לא הרפה. "אולי למי שנכנס עכשיו צריך לתת עשרה חודשים?", אמר, "לא יורים מיד בנשק האולטימטיבי, במיוחד שהמחוקק נתן שיקול דעת לממונה לתת הוראות עד 20 חודש".

"כל הזמן אמרתם שנתתם דעתכם להערות בית המשפט", הוסיף פוגלמן. "בהנחה שחצינו את כל המחסומים והגענו רק לעניין התקופה. כשדיברנו על אופציות אחרות למתקן פתוח בפסק הדין הקודם הבאנו רקע השוואתי שממנו נגזרת תקופה מסוימת של מתקני שהייה. כמובן שזה לא דבר מחייב, אבל יש איזה נקודת משען להצעה על מתקן שהייה פתוח. השאלה אם לא צריך לשקול גם את זה?". גנסין השיבה כי המדינה שקלה את תקופת ההחזקה בחולות "בהינתן הנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל". לדבריה, "זה בסדר ללמוד, זה בסדר לשאוב מידע, השאלה היא מה אתה עושה עם המידע הזה".

עופר וקנין

גנסין טענה כי "החוק החדש שונה באופן מהותי" מקודמו. לדבריה, "הקביעות של בית המשפט הופנמו. אפשר לראות בהסדרים שאין למעשה קביעה של בית המשפט שלא נדונה ולא הוטמעה". היא דחתה את טענת העותרים לפיה מטרת חולות היא "לשבור את רוחם" של מבקשי המקלט. "המטרה היא לא לשבור את רוחו של אף אחד", אמרה וציינה כי המטרה היא לעודד את יציאתם מהארץ. "האם הגברת מוכנה להצהיר בצורה ברורה שלא נעשו ולא ייעשו פעולות של שבירת רוח?", שאלה אותה נאור. "בוודאי ובוודאי עם שלושה סימני קריאה", השיבה גנסין. 

גנסין הדגישה כי כ-6,000 מבקשי מקלט עזבו בשנה החולפת את ישראל, כאלף מהם למדינות שלישיות. היא ציינה כי שתי המדינות השלישיות עמן הגיעה ישראל להסדרים מוכנות לקלוט מאות מבקשי מקלט מדי חודש. "שתי המדינות הללו הן מדינות שעל פי משרד החוץ ועל פי קביעת היועץ המשפטי לממשלה עומדות באמות המידה הבינלאומיות להגנה", אמרה וציינה כי המדינות ביקשו לא לחשוף את זהותן.

עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח נקב בבית המשפט בשמותיהן של המדינות. "כולם יודעים לאן הם נוסעים, מדברים על אוגנדה ורואנדה. זה מופיע בתקשורת באופן חופשי", אמר והוסיף כי "במדינות השלישיות אין הגנה אמיתית". גנסין התפרצה בזעם. "יש תעודת חיסיון על ההסכמים, על הזהות. אי אפשר לבוא ולהגיד פה לא שמות, לא תנאים, לא כלום – יש על זה תעודת חיסיון". פלר השיב כי שמות המדינות מופיעים בפרוטוקולים של בית הדין לביקורת משמורת.

גנסין הדגישה כי מבקשי המקלט זוכים לדמי כיס בסך 480 שקלים בחודש ויש להם אפשרות לעבוד במתקן בשכר. "למה זה רק בתעסוקה של המתקן ולא בעבודות אחרות בסביבה ככל שישנן כאלה?", שאל מלצר. גנסין הזכירה בדבריה רכישת גלידה. "ומאיפה הוא יכול לאכול גלידה?", שאל מלצר. "יש לו כסף לגלידה", השיבה גנסין. "אלפי שקלים ולפעמים אלפי דולרים הופקדו בחשבות של מרכז השהייה חולות. אם אתה מוסיף כ-500 שקל דמי כיס אם אדם עובד במתקן והוא משתכר עוד כ-1,300 שקל ובסך הכל הוא מקבל למעלה מ-2,000 שקל, זה בסך הכל נאה מאוד".

"לפני שמתעסקים בשאלת דמי הכיס, 20 החודשים, המקום של המתקן, והאם חוג לאומנות המחזור הוא מספיק או לא מספיק, צריך לדבר על מי האנשים שנמצאים שם", אמר פלר. "מדובר באנשים שחלק מהם נמצאים פה עשור. כדי שהאנשים האלה יוכלו לקיים חיים נורמליים ככל האפשר נחוצים יותר ממיטה ואורז. את הדבר הזה לא מקיימת מדינת ישראל גם אם הכלוב הוא כלוב זהב. השהייה במתקן הזה גורמת נזק אמיתי. המתקן סגור כשהיה. ביטול החתימות לא הגדיל את חופש התנועה. אנשים שם מבודדים מהעולם. צריך לשאול את עצמנו מהי התכלית של הדבר הזה?".

נציג היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד גור בליי, אמר כי "דווקא הטענה של העותרים היא זו שמתעלמת מפסק הדין של בית המשפט שאמר שמתקן שהייה פתוח הוא לא פסול כשלעצמו". לדבריו, "אם הממשלה והכנסת רוצים להגשים תכלית מסוימת הם מותחים את המעטפת עד המקסימום שבית המשפט התיר להם. אני חושב שבכך אין פסול. בעת המשפט קובע את גבולות המעטפת ובתוך המרחב גבולות התמרון של המחוקק.

אולם ג', הגדול בבית המשפט העליון, היה מלא עד אפס מקום. בדיון נכחו עשרות תושבי דרום תל אביב ומבקשי מקלט, כולל כאלה המוחזקים זה זמן רב בחולות. בהפסקה העניקו כמה מהם ראיונות לכלי התקשורת מחוץ והתפתח ביניהם עימות. כמה תושבי דרום תל אביב איימו על מבקשי המקלט וגידפו אותם. "עשיתם לנו שואה בדרום תל אביב. אנחנו חיים בגטו", צעק אחד התושבים. אחרת הטיחה בהם: "אתם זבל". מאבטחי בית המשפט חששו מגלישה לאלימות והפרידו בין הצדדים.

בחלקו הראשון של הדיון נכחה גם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב (ליכוד), שזירזה את אישור החוק החדש. בצאתה מהאולם מתחה ביקורת על השופטים וכינתה אותם "מנותקים". "אני המומה מהשאלות של שופטי בג"ץ", כתבה בדף הפייסבוק שלה. "לא ייאמן כי חלק מהשופטים ביקשו להקים מרכז קליטה למסתננים, הרי תכליתו של החוק הוא להחזיר את המסתננים לארץ מוצאם ולא לקלט אותם כאן בישראל". רגב הצהירה כי אם העתירה תתקבל תפעל לחוקק פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת לעקוף את החלטת בג"ץ.

העתירה הוגשה גם בשמו של אנואר סולימאן, מבקש מקלט מסודאן המוחזק בחולות כשנה. "אחרי הדיון אני מרגיש שתהיה החלטה טובה, כמו ההחלטה הקודמת. לא יכול להיות ששמים אדם בלי סיבה, בלי משפט, במתקן ל-20 חודש", אמר בתום הדיון.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו