בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב: פרופ' שמעון אולמן, ממובילי תחום הראייה הממוחשבת

ועדת הפרס כתבה כי הוא ניתן לאולמן, בוגר האוניברסיטה העברית ו-MIT, "על תרומותיו מרחיקות הלכת בבינה מלאכותית וקוגניציה וכן לפיתוח התעשייה עתירת הידע בישראל"

3תגובות

משרד החינוך הודיע הערב (שבת) על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה וחקר מדעי המחשב, פרופ' שמעון אולמן. 

בנימוקי ועדת הפרס בראשות פרופ׳ נוגה אלון ובהשתתפות פרופ' דוד הראל, פרופ' ורדה ליברמן ופרופ' מינה טייכר, ציינו השופטים כי הוועדה החליטה פה אחד להעניק לאולמן את פרס ישראל בחקר מדעי המחשב, על תרומותיו מרחיקות הלכת בבינה מלאכותית וקוגניציה בכלל, ובתחום הראייה הממוחשבת בפרט וכן על תרומתו המשמעותית לפיתוח התעשייה עתירת הידע בישראל.

את לימודי התואר הראשון התחיל אולמן באוניברסיטה העברית בירושלים זמן קצר לפני שחרורו, בשילוב מתמטיקה (חוג מואץ) ופיזיקה. במהלך שנת הלימודים הראשונה, התעורר אצלו עניין בחקר המוח ולכן צרף החל מהשנה השנייה חוג לימודים נוסף, בביולוגיה. את התואר הראשון סיים ב-1973 במתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה בהצטיינות יתרה.

עם סיום התואר הראשון החל בלימודי דוקטורט במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT) שבבוסטון, ארה"ב, במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית במחלקה למדעי המחשב. תחום זה, ששבה את דמיונו, עוסק בתחום מדעי המחשב הקרוב לחקר המוח וחקר החשיבה האנושית.

זמן קצר לאחר פתיחת שנת הלימודים חזר לישראל, ביומה הראשון של מלחמת יום כיפור. לאחר המלחמה, שב וחזר לספסל הלימודים ב-MIT. תחום המחקר של אולמן בתקופת הדוקטורט היה מודל חישובי של ראיית תנועה, וראייה תלת-ממדית מבוססת על תנועה. בין היתר פותח בעבודה זו האלגוריתם הראשון לחילוץ המבנה התלת-ממדי של גופים בתנועה מתוך שדה המהירות של תמונתם הדו-ממדית (3D structure from motion). נושא זה זכה להכרה רחבה ולפיתוחים תיאורטיים ומעשיים רבים הנמשכים עד היום.

פתרון בעיית התפישה המרחבית של גופים בתנועה עורר עניין ניכר גם בתחומים רחבים יותר של חקר התפישה והמדע הקוגניטיבי. במקרה של תמונה המשתנה עם הזמן, הניתוח הראה שבאופן תיאורטי נתן לפרש את התמונה באופנים שונים, אך הפיתרון הופך יחיד ונכון כמעט בכל המקרים על ידי העדפה של גופים קשיחים ככל האפשר. מחקרים ניסיוניים תמכו במסקנה כי העדפה כזו מוטבעת, כנראה מלידה, במנגנון הראייה האנושי.

במקביל למחקר המדעי הבסיסי עסק אולמן בתחומי שימוש מעשיים של הראייה הממוחשבת ופיתוח תחום זה בישראל. בתחילת עבודתו כחוקר ב-MIT היה שותף עם שלושה חברים לדרך ששהו אז בבוסטון להקמת חברת אורבוט, שעסקה בפיתוח ויצור מערכות לבדיקה חזותית של מעגלים מודפסים. עם השנים, החברה גדלה והתמזגה עם חברה נוספת, ליצור יחד את חברת אורבוטק של היום.

עד לאחרונה, שימש אולמן כמדען ראשי של החברה. במהלך השנים היא התרחבה לתחומים נוספים, ולמרות תחרות בינלאומית עזה הפכה למובילה העולמית בתחומי פעילותה. תחום המומחיות של אורבוט משך לארץ את חברת הענק Applied Materials מקליפורניה, שהקימה ברחובות, על בסיס חברת בת שרכשה מאורבוט, את חטיבת ציוד הבדיקה העולמית שלה.

במשך חמש שנים כיהן אולמן כמדען ראשי בחטיבת המוצרים החדשים של Applied Materials בישראל ועזר לפיתוחה וביסוסה. בזכות חברות אלו וכמה אחרות, המייצאות כיום בקרוב למיליארד דולרים בשנה ומעסיקות כמה אלפי עובדים, ישראל היא כיום מדינה מובילה - שנייה רק לארה"ב - בתחום התעשייתי של הראייה הממוחשבת. 

במהלך השנים האחרונות הקדיש אולמן חלק מזמנו לנושאים הקשורים למדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל, בעקר כחבר במועצה להשכלה גבוהה, ווועדות נוספות כגון ועדת שוחט שבחנה את גובה שכר הלימוד בישראל. במל"ג הוא עוסק בפרט בתחום המצוינות במחקר במסגרת הוועדה לביקורת איכות במוסדות האקדמיים, ובחינוך טכנולוגי במסגרת הוועדה לתוכניות טכנולוגיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו