בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחאה על היעדר זוכות בפרסי דן דוד ופרס ישראל

רק 9% מהזוכים בפרס דן דוד היוקרתי היו נשים. 100 חוקרים וחוקרות חתמו על עצומה המוחה על נתון זה, "העומד בניגוד מוחלט" להישגיהן של נשים באקדמיה. גם המדענית הראשית שלחה מכתב בנושא

7תגובות

מספר נשים שלחו בימים האחרונים מכתבים ועצומה לגורמים רשמיים במחאה על היעדר זוכות נשים בפרס דן דוד ובפרס ישראל. הזוכים בפרס דן דוד הוכרזו בשבועות האחרונים, והשנה לא זכתה בו אף אישה. לפי נתונים שנאספו, מאז יוסד פרס דן דוד ב-2002 ועד היום, זכו בו רק 7 נשים מתוך 76 זוכים – כלומר נשים מהוות 9% בלבד מהזוכים בפרס, המוענק על הישגים יוצאי דופן ותרומה לאנושות. השנה זכו בפרס שישה גברים נוספים ואף לא אישה אחת. 

בעצומה, עליה חתמו כ-100 חוקרים וחוקרות ויזמו פרופ׳ דפנה יואל, פרופ׳ גליה צבר ופרופ׳ גלי צינמון העומדות בראש הפורום ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, הן כותבות בנוגע למצב הזוכות העגום כי ״נתון זה עומד בניגוד מוחלט למעורבותן הפעילה, הישגיהן המרשימים ותרומתן של נשים בתחומי מדעי הרוח, האמנויות, מדעי הטבע ועסקים. ייצוגן החסר בקרב מקבלי הפרס מבטא חוסר הערכה להישגים מצוינים של נשים בתחומים אלה וחוסר הכרה בתרומתן לאנושות״. 

ישראל הדרי

המדענית הראשית במשרד המדע ויו"ר המועצה הלאומית לקידום נשים במדע, פרופ׳ נורית ירמיה, שלחה גם היא מכתב לנשיא אוניברסיטת תל אביב השותפה בהענקת הפרס, פרופ׳ יוסף קלפטר ולפרופ׳ איתמר רבינוביץ׳, יו״ר קרן דן דוד. היא כותבת בו כי ״התעלמותכם מייצוג הולם לנשים ברשימת הפרסים מטרידה ומעבירה מסר שלילי לציבור הרחב, לנשים השוקלות קריירה אקדמית ולנשים שהישגיהם לא נופלים מגברים שזכו בפרס. מדובר בעיוורון מגדרי והטיה לא מודעת בהחלטותיכם״. 

ירמיה אמרה עוד כי ״הפרסים ניתנים בתחומים שיש בהם ייצוג הולם של נשים ולכן תמוה בעינינו שלאורך 14 שנה נמצאו בעולם כולו רק 7 נשים ראויות לקבל את הפרס. נראה כי לא נעשה מאמץ אמיתי לאתר נשים שעומדות בקריטריונים לקבלת הפרס. דומה הדבר גם בנוגע לקבוצות מיעוט אחרות ומתוך תמונת הזוכים מתקבל מצג שווא לפיו אלה הראויים לזכות בפרס הם רק גברים יהודים לבנים”.

נשיא האוניברסיטה פרופ׳ קלפטר השיב לחוקרות שארגנו את העצומה וענה להן כי ״ועדת פרס דן דוד ערה לבעיית הייצוג החסר של נשים בקרב זוכי הפרס״. לדבריו ״הצעד הראשון והמשמעותי בתהליך הוא הגשת מועמדות ומועמדים לפרס בעקבות קולות קוראים. הוועדות דנות בהמלצות המוגשות להן. כאן אציין באכזבה רבה את ההגשה הזעומה של מועמדות הן מן הקמפוס והן מחוצה לו״. 

במקביל פנתה השבוע מנכ״לית הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה, ורד סוויד, ליועץ המשפטי לממשלה, למנ״כלית משרד החינוך ולחברי ועדת פרס ישראל בבקשה לעצור את הליכי הבחירה של הפרס באופן מיידי, עד שבדיוני הוועדות יכללו גם קריטריונים מגדריים. זאת לאור העובדה שבין מקבלי פרס ישראל שהוכרזו עד כה לשנת תשע"ה יהיו שלושה גברים, ואף לא אישה אחת. סוויד פעלה גם לפני הענקת הפרסים במטרה שיותר מוסדות תרבות ואקדמיה יגישו מועמדות נשים לפרס. שיעור הנשים הזוכות בפרס ישראל עומד על כ-15%. 

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה כי "השנה הייתה למעשה זוכה אחת בפרס דן דוד, אלא שהיא ויתרה על הפרס מסיבות בריאותיות. כדי שמאגר המועמדות לפרס יתרחב, אל ועדת הפרס צריכים להגיע יותר שמות של נשים הראויות לפרס. האוניברסיטה  קוראת לכל הסגל האקדמי להיות יותר פרואקטיבי בהגשת שמות של מועמדות הן לפרס דן דוד, הן לתוארי דוקטור כבוד ולכל פרס אחר המבוסס על הגשת הצעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו