בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח שליקט עשרות עדויות של "עוזבים מרצון" מגלה: מבקשי מקלט נכלאו ועונו בסודאן

הדו"ח שהוכן על ידי ארגוני זכויות אדם חושף כשלים חמורים בנוהל "העזיבה מרצון". הדו"ח מחזק את ממצאי תחקיר "הארץ" שחשף כי ישראל שולחת מבקשי מקלט למדינות אחרות, ללא מעמד או זכויות

84תגובות

דו"ח חדש של ארגוני זכויות אדם חושף כשלים חמורים בהליך ה"עזיבה מרצון", במסגרתו עזבו את ישראל בשנתיים האחרונות יותר מ-9,000 מבקשי מקלט אפריקאים. הדו"ח מבוסס על ראיונות עם 47 מבקשי מקלט שעזבו או עמדו לעזוב את ישראל מאז פתיחת מתקן חולות לפני שנה ושלושה חודשים. הדו"ח כולל עדויות של מבקשי מקלט שנכלאו ועברו עינויים קשים עם שובם לסודאן. חלקם עדיין נתונים לרדיפת המשטר. עדויות אחרות מצביעות על כך שהמדינות השלישיות אליהן שולחת ישראל מבקשי מקלט — אוגנדה ורואנדה, אינן מספקות הגנה, מעמד חוקי או ערובה לביטחונם של המגיעים אליהן. הדו"ח מחזק את ממצאי תחקיר "הארץ" שפורסם לפני כשנה, שחשף כי ישראל שולחות את מבקשי המקלט למדינות אלו ללא מעמד או זכויות.

הדו"ח גובש בידי המוקד לפליטים ולמהגרים ועמותת א.ס.ף — ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל. מחבריו, עדי דרורי אברהם, סיגל רוזן ונמרוד אביגאל, מציינים כי איסוף המידע היה כרוך בקשיים, שכן במקרים רבים אין למבקשי המקלט שעזבו את ישראל גישה לטלפון או לאינטרנט. בסודאן סירבו רבים לשוחח עם ארגוני זכויות אדם מחשש ששמם או עצם קיום השיחה ייחשפו והדבר יעמיד את חייהם בסכנה. אלה ששיתפו פעולה עשו זאת באמצעות מספר טלפון חלופי. בדו"ח אין עדויות על חזרה של אזרחי אריתריאה לארצם. מחבריו מציינים כי על אף מאמצים רבים, לא הצליחו ליצור קשר עם אף מבקש מקלט שיצא מישראל לאריתריאה בשנתיים האחרונות.

העדויות מעלות כי עוזבים לסודאן נעצרו, עונו ונרדפו בידי השלטונות. שמונה אזרחים סודאנים העידו בפני מחברי הדו"ח כי חוו רדיפה עם שובם למולדתם. שבעה נכלאו מיד עם נחיתתם בנמל התעופה בחרטום הבירה, שישה מהם עונו בכלא במשך שבועות או חודשים. הם נחקרו על מעשיהם בישראל והתבקשו למסור שמות של פעילי אופוזיציה בקהילה הסודאנית בישראל. חלקם הואשמו בריגול לטובת ישראל. כל מבקשי המקלט שנכלאו העידו כי לאחר שחרורם החלו לסבול מרדיפות, מאיומים ומחקירות משטרה. עוד סיפרו כי הרשויות החרימו את רכושם, כולל דרכונים, טלפונים, מחשבים ניידים והכסף שהיה ברשותם. שלושה מבקשי מקלט דיווחו כי הם מנסים לברוח מסודאן פעם נוספת. אחד הצליח לברוח עם משפחתו לירדן ואחר נמלט לצרפת.

שמות מבקשי המקלט בדו"ח בדויים מחשש לשלומם. אחד מהם, אדיל, עזב את ישראל במארס לפני שנה לאחר שקיבל זימון למתקן חולות. "כשחזרתי לסודאן תפסו אותי ושמו אותי בכלא לשישה חודשים. הרביצו לי, קיללו אותי, השפילו אותי. כל הזמן האשימו אותי שאני מרגל לישראל", סיפר וציין כי חקרו אותו גם על הקשר בין ישראל לקבוצת האופוזיציה הסודאנית SLM. "הראו לי תמונות שלי בישראל. אמרו שהם יהרגו אותי. אחרי שישה חודשים בכלא שיחררו אותי בתנאי שלא אצא מחרטום", הוסיף. עוד ציין כי הרשויות החרימו את הדרכונים שלו ושל רעייתו. "כל יומיים־שלושה מתקשרים ואומרים לי לבוא לתחנה. אני מגיע, מחכה שם כל היום ובלילה שולחים אותי. לפעמים הם מגיעים הביתה פתאום, מרביצים לאנשים בבית ומחפשים אותי. אני מאוד מאוד מפחד עכשיו. אני במצב מאוד מסוכן. אני רוצה לברוח מסודאן כדי להציל את המשפחה שלי, אבל אין לי דרכון".

תומר אפלבאום

מבקש מקלט אחר, אידריס, שעזב את ישראל באפריל בשנה שעברה, גם כן בעקבות קבלת זימון לחולות, מספר סיפור דומה. הוא מעיד כי נלקח למתקן כליאה, נחקר, שוחרר וכעבור כמה שבועות נכלא שוב. "נתנו לי אגרופים ובעיטות, הרבה מכות עם צינור פלסטיק. שאלו אותי מה עשיתי בישראל ולמה הייתי שם כל כך הרבה זמן. שאלו מה אני יודע על SLM ומי עובדים בשבילם בישראל. עכשיו אני מפחד שהם יבואו עוד פעם. כל הזמן מתקשרים ואומרים לי לבוא לשם, כל הזמן. התחילו לבוא אלי הביתה. הם באים אלי כשאני בעבודה, חוקרים את אמא שלי. אני מאוד מפחד. אני מתחרט שעזבתי, אבל בין חולות לסודאן אין החלטה טובה. חולות זה קשה, אבל אחרי מה שקורה בסודאן הייתי נשאר בחולות".

לפני כחודשיים, בתשובה לעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון האחרון לחוק למניעת הסתננות, ציינה המדינה כי 1,093 מבקשי מקלט יצאו מישראל למדינות שלישיות ממארס בשנה שעברה, לעומת 112 עד אז. המדינה סירבה לנקוב בשמותיהן של המדינות אליהן נשלחים מבקשי המקלט, אך טענה כי הגיעה עמן להסדרים שאושרו בידי היועץ המשפטי לממשלה ושעומדים בסטנדרטים בינלאומיים. מחברי הדו"ח מציינים כי לפי הנחיות נציבות האו"ם לפליטים, על הסכמי העברה של מבקשי מקלט בין מדינות להיות גלויים ונתונים לבחינת ערכאות משפטיות, כדי להבטיח את זכויותיהם של העוזבים. כמו כן, על המדינה לוודא כי מבקשי המקלט מקבלים את הזכויות המגיעות להם לאחר בואם למדינה השלישית. למרות הדברים האלה, המדינה לא מסרה פרטים נוספים על ההסכמים ומתברר שגם לא קיימה כל מעקב אחר העוזבים.

למרות זאת, בישיבת ועדת הפנים של הכנסת ב-26 במארס בשנה שעברה, ביקש שר הפנים דאז גדעון סער, להרגיע את החוששים לשלומם של מבקשי המקלט שעזבו את ישראל. "מה קורה להם שם? הם נמצאים בקשר עם חבריהם פה. כאשר ביקרתי בחולות שמעתי מאנשים שנמצאים בקשר עם אנשים שחזרו למדינות המוצא, לנו לא ידוע על שום דבר מאוד לא טוב או רע שקרה למישהו מהם. כשמישהו סיפר לי שמועות כאלה ואחרות ביקשתי שיציג לי עובדות. מעולם לא קיבלנו שום מידע אחר. אני חושב שאם הייתה מציאות אחרת בשטח היציאה הגדולה הזאת לא היתה קורית, בוודאי לא היתה נמשכת", אמר.

העדויות שנאספו ממבקשי מקלט שעזבו לרואנדה ואוגנדה מציגות תמונה עגומה. "הם מקבלים בנמל התעופה בן גוריון תעודות מעבר ישראליות, מכתב הגנה או אשרת תייר שתוקפה לשלושה חודשים. על פי כל העדויות, תעודת המעבר הישראלית נלקחת מהם מיד עם בואם לקיגאלי או אנטבה, בירות רואנדה ואוגנדה בהתאמה, על ידי נציגים מקומיים המתואמים עם רשות ההגירה הישראלית. דמי הלינה לשני לילות במלון מקומי באוגנדה ממומנים על ידי מדינת ישראל. לאחר מכן נדרשים מבקשי המקלט לעזוב את המקום, ללא מסמכים וללא אפשרות להוכיח מאין הגיעו", נכתב בדו"ח. "גם אם אינם נעצרים או מגורשים, הם נטולי מעמד חוקי וזכויות, ועל כן אין ביכולתם להתקיים ולשרוד באותן מדינות. לפיכך, גם אלה מהם שאינם נעצרים או מגורשים, עוזבים את המדינות ויוצאים למסע פליטות מחודש". מחברי הדו"ח מציינים כי אף אחד ממבקשי המקלט שרואיינו לא התבקש להשאיר פרטי קשר בידי הרשויות הישראליות ועם איש מהם לא התקיימה שיחת מעקב לאחר עזיבתו.

דאוויט, מבקש מקלט מאריתריאה, שהה בישראל שבע שנים. בקשת המקלט שהגיש לא זכתה למענה ובינואר בשנה שעברה עזב לרואנדה, לאחר שקיבל זימון לחולות: "יומיים אחרי שהגעתי נסעתי לאוגנדה עם מבריח. בחמש בבוקר תפסו אותנו ולקחו אותנו לכלא, כי לא היו לנו ניירות. היינו כמה שעות בכלא. שאלו אותנו מאיפה הגענו, אם אנחנו ג'יהאד או שבאב. אמרנו שבאנו מישראל, שגירשו אותנו לרואנדה ושהלכנו שש שעות ברגל. שילמנו 1,200 דולר והוציאו אותנו מהכלא. פחדנו, הכל היה לא חוקי כי אין לנו מסמכים. בלי מסמכים אתה כמו הכלב ברחוב", סיפר. הוא המשיך מרואנדה לאוגנדה וממנה לדרום סודאן. "שילמנו 100 דולר כל אחד והגענו לג'ובה. כל פעם בדרך אתה צריך לשלם כדי להמשיך, כי אין לנו שום פספורט ואין לנו כלום", שחזר. "בדרום סודאן אפילו ברחוב אם מישהו קולט שאתה לא מהמדינה, מוציאים עליך אקדח. בן אדם בשבילם זה כמו תרנגולת".

באשר, מבקש מקלט מסודאן, נכלא בסהרונים לאחר שנתפס עם אשרת שהייה שפג תוקפה. מסהרונים עזב במארס בשנה שעברה לאוגנדה, משם המשיך לדרום סודאן ולבסוף לסודאן. "בשדה התעופה בחרטום עצרו אותנו. אמרנו שבאנו מדרום סודאן, אבל הם אמרו שהנעליים שלנו מישראל ושהם מכירים את הנעליים האלו. אלה היו נעליים שקיבלנו מההגירה בישראל. בהתחלה הכחשנו, כי פחדנו שיהרגו אותנו אם ידעו שבאנו מישראל. הם לקחו אותנו לכלא קובר, הרביצו לנו עם מקלות ושאלו אם באנו מישראל. בסוף אמרנו שכן. במשך שלושה חודשים קיבלתי מכות, ויש לי עכשיו בעיות ברגליים בגלל המכות. אחרי ששחררו אותי ברחתי למצרים בלי שום מסמכים. אני במצב קשה ולא יכול לעבוד בגלל הרגליים".

מחברי הדו"ח מציינים כי גם לאחר גביית העדויות האלה, רב הנסתר על הגלוי. עם זאת, הם מביעים תקווה שהמידע יביא את ישראל לבחון מחדש "עד כמה חופשי ה'רצון' אותו מביעים מבקשי המקלט העוזבים, כאשר חירותם נשללת או כשהם ניצבים בפני שלילתה". ארגוני זכויות האדם קוראים לחשוף את ההסכמים עם המדינות השלישיות, תוך הדגשת הערובות לביטחונם של העוזבים, וממליצים על איסוף מידע שוטף ביחס למדינות אליהן מתבצעת הרחקה, ניהול מעקב אחר העוזבים ופיקוח על התנהלות פקידים המעורבים בהליך. כמו כן, נוכח ריבוי הכשלים וחומרתם, הדו"ח קורא למבקר המדינה לחקור את הליך ה"עזיבה מרצון".

בג"ץ צפוי להכריע בחודשים הקרובים בעתירה נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות, ששתי גרסאותיו הקודמות נפסלו בבית המשפט. התיקון לחוק מסדיר את הפעלת מתקן חולות, שהשליחה אליו משמשת אמצעי לחץ בידי רשות האוכלוסין וההגירה על מבקשי מקלט, במטרה שיסכימו לעזוב את ישראל.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "מדובר בדו"ח מגמתי, קיצוני ולא מבוסס שאינו תואם כלל את המציאות. הדו"ח מציג את העובדות בצורה מעוותת המונעת מאג׳נדה ברורה. ראשית, נבהיר כי כל הליך היציאה מרצון נעשה ביוזמת היוצא עצמו, אשר פונה מרצונו המלא ליחידה וניתנת לו האפשרות לחזור בו בכל שלב של ההליך. שנית, נציגי היחידה לעזיבה מרצון שוחחו עם לא מעט מהיוצאים, לאחר הגעתם למדינת היעד, והתמונה העולה מדבריהם שונה לחלוטין ממה שמוצג בדו"ח. מהדו"ח עולה רושם חזק כי נלקחו מקרים בודדים ומהם הוסקו מסקנות כלליות אשר אינן מייצגות דבר ובוודאי שלא את האמת. בימים אלה אנו בוחנים אפשרויות נוספות ליציאה למדינות שלישיות בטוחות גם אם הדבר ייעשה שלא ביזמת המסתנן". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו