בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת הרב שמואל הלוי וואזנר, פוסק הדור החסידי

עיקר פסיקותיו של הרב, שמת בערב פסח בגיל 101, היו מכוונות פנימה, כלפי הקהילות החרדיות. הוא נלחם במגמות מודרניות ופשרניות בהן ראה סכנה. המונים ליוו אותו למנוחות, אדם נהרג מהצפיפות

23תגובות

בבני ברק מת בסוף השבוע הרב שמואל הלוי וואזנר, ממנהיגי הציבור החרדי ואיש הלכה שהוכתר בקהילות חסידיות כ"פוסק הדור". בקיץ שעבר מלאו לו 101 שנים, והוא היה מאושפז בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק מאז מארס.

בציבור הישראלי הכללי שמעו כמעט לא יצא, אולי כי מיעט מאוד לעסוק בענייני ציבור ופוליטיקה, אבל בקהילה החרדית אין ילד שלא יודע על "פוסק הדור החסידי". הלווייתו התקיימה הלילה בבית העלמין חזון איש בבני ברק. המונים מכל הגוונים החרדיים, ובעיקר מקרב הקהילות החסידיות שראו את פסיקותיו כמחייבות, ליוו אותו בדרכו האחרונה. עשרות בני אדם נזקקו לטיפול רפואי בתום מסע ההלוויה בשל הצפיפות, ואדם אחד נהרג כתוצאה מהצפיפות.

רבים, כולל אדמו"רים שונים, ראו בו "פוסק הדור החסידי", אבל מעמדו הרם של וואזנר והתגובה החרדית הקשה לפטירתו נובעים לא רק מחיבוריו ההלכתיים, אלא גם מהעובדה שהיה מזוהה עם דור המייסדים: הוא שריד כמעט אחרון לעולם הישיבות החרדיות באירופה שלפני השואה. אדם שנגע בצעירותו בדור הרבנים האגדיים מאירופה, כמו "החפץ חיים" ורבי מאיר שפירא מלובלין, וכשהגיע לישראל היה שותף לשיקום הקהילה החרדית, כתף אל כתף עם החזון איש וגם עם רבני היישוב הישן. חיבורו העיקרי, המזוהה עמו ביותר, הוא "שבט הלוי" - סדרת כרכים של שאלות ותשובות בענייני הלכה, רבות מהן בענייני טכנולוגיה.

תומר אפלבאום

הוא נולד ב-1913 באוסטריה, ובצעירותו התבלט כתלמיד בישיבת חכמי לובלין, בפולין, אצל רבי מאיר שפירא. ב-1939 עלה לישראל עם אשתו באניית מעפילים, יחד עם חניכי תנועות נוער ציוניות. בכתבה נרחבת שהופיעה בערב פסח בשבועון משפחה, נכתב כי וואזנר "לא החליף ולו מלה אחת עם שכניו לסיפון" בשל היותם ציונים. הזוג התיישב בירושלים, במחיצת אנשי היישוב הישן, שדחו את הציונות ואת אגודת ישראל. הוא הקים בבני ברק את ישיבת חכמי לובלין, הפועלת גם היום, והיה גם רב שכונה בעיר.

הרב וואזנר לא היה חבר פורמלית בהנהגת המפלגות החרדיות, אבל היתה לו השפעה פוליטית. הוא הביע עמדה בנוגע לבחירות, בעיקר מוניציפליות. הוא נחשב שמרן בהשוואה לפוסקים חרדיים אחרים בהתבטאויותיו ובפסיקותיו בענייני ציבור, למשל סביב משברי הגיוס, פרשת עמנואל, פינוי הקברים בבית החולים ברזילי באשקלון (הוא קבע כי אין דין של פיקוח נפש בפינוי הקברים במתחם בית החולים ברזילי באשקלון, כלומר שאין הצדקה לפנותם כדי לבנות אגף ממוגן מירי רקטות) ועוד.

אבל עיקר פסיקותיו היו מכוונות פנימה, כלפי הקהילות החרדיות, ושם הוא עמד כחומה בצורה מפני מגמות מודרניות ופשרניות שבהן ראה סכנה - לבוש מודרני לנשים, אופנת הפאות הנוכריות הארוכות לנשים, השימוש באינטרנט ובסמארטפונים. באחת מהתבטאויותיו האופייניות והקשות לעיכול, גם בקהילה החרדית, הוא קרא לא לקבל לתלמודי תורה ילדים שהוריהם מחזיקים ברשותם מכשיר חכם.

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, קרא להמונים להגיע להלוויתו של הרב הלוי וואזנר שתיערך הלילה בבני ברק: "על פי ההלכה מי שהיה מורה הוראות לרבים, צריכים להשתתף בהלווייתו, לכן כל מי שיש באפשרותו צריך להשתתף בהלווית הרב וואזנר".

מתנועת ש"ס נמסר כי הרב וואזנר נודע בגאונותו המופלגת בכל מכמני התורה. "מועצת חכמי התורה של תנועת ש״ס, יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, נציגי התנועה ופעיליה, מבכים יחד עם כלל ישראל בארץ ובתפוצות, את הסתלקותו של פוסק הדור", נמסר. "תנועת ש״ס אבלה יחד עם כל בית ישראל על האבדן הגדול לעולם התורה".

הרב הראשי לישראל דוד לאו פרסם הערב הודעה בה נמסר: "עם הסתלקותו של הרב וואזנר, איבד עם ישראל את אחד מגדולי פוסקי ההלכה שהיו לנו בדורות האחרונים, שהיה ידוע בצדקותו המופלגת כאחד מחשובי תלמידם של גדולי התורה בפולין. פסיקותיו ההלכתיות וסדרת ספריו הידועים 'שבט הלוי', שהקיפו את כל תחומי החיים והיוו אבן יסוד בעולם ההלכה זה עשרות בשנים".

הרב לאו הוסיף כי ״רק לפני שלושה חודשים זכיתי להתייעץ עמו בנושא סבוך אודות ממזרים ובסוגיות סבוכות נוספות. הסתלקותו היא אובדן וכאב גדול לעם ישראל ומי ייתן לנו תמורתו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו