יאיר אטינגר
יאיר אטינגר

בתי הדין הרבניים יוכלו להמשיך לנהל רישום חד־צדדי על בני זוג החשודים בניאוף, כדי למנוע מהם להינשא בעתיד לאלה האסורים עליהם על פי ההלכה. כך קבע השבוע בג"ץ. 

בית המשפט דן בעתירת אשה שהתגרשה ב–2002 וגילתה כי בתי הדין הרבניים הכניסו את שמה ל"רשימות השחורות" - המונחות לפני רשמי הנישואים בלשכות הרבנות הראשית. הרשימות נועדו למנוע רישום עתידי לנישואים של נשים שנאפו לפי בית הדין, במקרים שהמועמד לנישואים הוא האיש שעמו ניהלה האשה רומן או הבעל החוקי באותה תקופה. על פי ההלכה, על אשה שנמצאה נואפת חל איסור להינשא בעתיד "לבעל ולבועל".

בתי הדין הרבניים משתמשים ברשימות הללו גם ללא הליך מסודר של הבאת ראיות לחשד בניאוף. כמו העותרת, נשים וגברים שמופיעים ברשימות יודעים על פי רוב כי הם נכללים בהן, משום שהדבר מופיע ב"מעשה בית דין" לגביהם (מסמכי הגט). עם זאת, במקרים רבים הצלע השלישית בסיפור, בין אם מדובר בגבר או באשה, אינם יודעים כי הם ברשימות. בעקבות העתירה, התחייבו בתי הדין ליידע אותם כי הם מוגבלי נישואים לאותם בני זוג שעמם ניהלו רומן בהיותם נשואים.

בית הדין הרבני בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

על פי ההלכה, וגם על פי הפרקטיקה הנהוגה בבתי הדין, יש הבדל בין נשים וגברים. ברשימות מופיעים גם גברים שבית הדין השתכנע לגביהם כי נאפו, אלא שלגביהם ההגבלה ההלכתית קלה יותר. אסור להם להינשא לבת הזוג שעמה ניהלו רומן רק בזמן שהיא נשואה לגבר אחר.

אותה אשה גרושה, ועמה ארגונים ציבוריים לזכויות נשים - מרכז צדק לנשים, קולך, מבוי סתום ומרכז רקמן לקידום מעמד האשה - עתרו לבג"ץ נגד הפרקטיקה הנהוגה של ניהול "רשימות שחורות". הם טענו שבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לברר מיוזמתם טענות ניאוף בהליכי גירושים שנעשו בהסכמה. עוד טענו העותרים כי בירורה של טענת ניאוף שלא לצורך פוגע בזכות לפרטיות, בצנעת הפרט ובזכות לחיי משפחה, ופוגע גם בשוויון בין המינים מפני שההלכה מחמירה יותר עם נשים בענייני ניאוף.

בעקבות הדיונים בתיק פרסם בפברואר הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, יצחק יוסף, נוסח חדש של ההנחיות. בתי הדין יוכלו להטיל מעתה מגבלות נישואים "לבעל ולבועל" לפי הנחיות אלה בלבד. כך למשל, הבירור יהיה טעון מעתה העלאת טענות והבאת ראיות, ותינתן בו זכות טיעון לבני הזוג ולצד שלישי העלול להיות מושפע מתוצאות ההליך.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס - שישב בראש הרכב השופטים שדן בעתירה, בו ישבו גם ניל הנדל ודפנה ברק־ארז - כתב בפסק הדין כי "קיימים קווי דמיון לא מבוטלים" בין הנוסח הסופי שכתב הרב יוסף ובין "העקרונות העולים מהצעת העותרים". הוא ציין את ההקפדה הנדרשת על מתן זכות טיעון לכל המעורבים, על הזכות לברר את העניין לפני שלושה דיינים ו"בדומה להצעת העותרים, שביקשה ליצור סימטריה בין נשים לגברים בלשון ההנחיות, אף הנחיות הליך הגבלת נישואים נוקטות לשון כללית ("בן זוג")".

עו"ד סוזן וייס ממרכז צדק לנשים אמרה בתגובה למחיקת העתירה כי "רישום נשים ברשימה שחורה בשל האשמות כלפיהן, שלא נתבררו, מהווה פגיעה קשה בכבודן ובזכויותיהן כאזרחיות. מדינת ישראל מכשירה הטלת אות קין על נשים, וההנחיות אינן מונעות את הפגיעה הקשה בזכויות אדם".

לדברי ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר־אילן, פרופ' רות הלפרין קדרי, "מלבד הפגיעה הקשה בחירות הנישואים ובאוטונומיה של נשים על ידי הכללתן ברשימת 'טעוני בירור', עצם הרישום הוא פגיעה אנושה בכבודן, בפרטיותן ובשמן הטוב". לטענתה, ההנחיות החדשות אינן משנות את המצב הקיים. "הבחירה בפרשנות מרחיבה של איסור הלכתי וגיבוי בפועל לפרשנות זאת על ידי המדינה מחדדת את הצורך ביצירת אלטרנטיבה לנישואיפ על פי הדין הדתי", הוסיפה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ