בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סגנית יו"ר המל"ג: הבעיה עם הטרדות מיניות באקדמיה - הרוב מילוליות ויש מקום לפרשנות

הפרופ' מסר-ירון התייחסה לקשיים המאפיינים את הטיפול בהטרדות מיניות במערכת האקדמית בכינוס מיוחד שערך המל"ג. במקביל, סטודנטיות הפגינו במחאה על אופן הטיפול של האקדמיה בסוגיה

תגובות

שני אירועים שנערכו אתמול בירושלים הציפו שוב את אחת הבעיות המושתקות באקדמיה - סוגיית ההטרדות המיניות של סטודנטיות מצד סטודנטים, מרצים או מתרגלים, וטיפול האוניברסיטאות בהן.

במקביל לכינוס שערכה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) במכון "ון ליר" בבירה, בהשתתפות הנציבות הממונות באוניברסיטאות על הטיפול בנושא הטרדות מיניות, ארגנו סטודנטיות מהתאים הפמיניסטיים באוניברסיטה העברית - אל"ה (אקדמיה ללא הטרדות) וירושלמיות - הפגנה באוניברסיטה במחאה על אופן הטיפול של האוניברסיטאות בסוגיה זו. ההפגנה נערכה בתמיכה ובשיתוף אגודת הסטודנטים.

ניר קידר

מארגנות ההפגנה ביקשו להבהיר כי הן "אינן מעוניינות עוד בכנסים שבהם האוניברסיטה העברית תעביר מסרים שלא עומדת מאחוריהם כוונה אמיתית. נשמח לשתף פעולה עם האוניברסיטה, כשתוכיח שפניה לשינוי אמיתי".

שני האירועים נערכו בצל פרשה שנחשפה לאחרונה, בה מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, פרופ' מריו שניידר, הטריד מינית סטודנטית במוסד בשם אפרת יעקב. לאחר בירור המקרה נחתם בין השניים הסכם לפיו ישלם שניידר ליעקב 95 אלף שקלים, לא יוכל לשוב ללמד או להנחות סטודנטים בעתיד, לא יוכל להיכנס במשך שנה וחצי לקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה ולא יוכל להשתתף במשך חמש שנים בכנסים אקדמיים או בסמינרים באוניברסיטה. 

בפתח כינוס המל"ג אמרה סגנית היו"ר, חגית מסר־ירון, כי באקדמיה צריכה להיות "מדיניות של אפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות". עם זאת, היא ציינה כי מבחינת נתונים אודות מספר התלונות שמוגשות, באילו סוג של תלונות מדובר וכמה מהן מטופלות - ניכר שיש בעיה ביישום מדיניות זו. 

"בחמש השנים בהן הייתי נשיאת האוניברסיטה הפתוחה היו כ–20 אירועים של הטרדה מינית שטופלו והגיעו אליי - אחד כלל מגע ונשיקה. רוב האירועים נוגעים לשיח, ואז קשה יותר לטפל בהם". מסר־ירון הוסיפה כי "יש פער דורות בתוך המוסדות. יש מרצים בגיל הפנסיה שעובדים עם צעירים שמדברים באייקונים, ולפעמים בפער הדורות אפשר לפרש דברים אחרת".

אירוע נאמה גם דקלה ריבלין כץ, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית ששיתפה את הנציבות בהטרדה מינית קשה שחוותה מצד סטודנט. היא מתחה ביקורת על דרך הטיפול של המוסדות האקדמיים בפניות של סטודנטיות בנושא ועל מה שהיא מגדירה "נטישת המתלוננות". ריבלין מסייעת כעת לסטודנטיות המתלוננות על הטרדה מינית. 

"יש תחושה שהמערכת בגדה בי. עוד לפני שהתחלתי טיפול, עוד לפני התלונה", אמרה ריבלין כץ. "מהרגע שהוטרדתי בבית שלי, במקום שאני באה אליו כל יום, מקום שקורא לעצמו הקהילה שלי ואני רואה את עצמי כחלק מאותה קהילה, יש תחושת בגידה. איך אשה יכולה להגיע לתפקיד בכיר אם היא לא מרגישה בטוחה פיזית ללכת בקמפוס?". 

את המשך דבריה היא הפנתה לנציבות. "כל הסטודנטיות שאני עובדת איתן רק רוצות לצרוח עליכן, להיכנס בכן ולריב איתכן וזה משהו שקשה להכיל". לדבריה, הסטודנטיות הללו לא כועסות על הנציבות באופן אישי, אלא על הסיטואציה אליה נקלעו. "אתן המערכת. תמיד אומרים שהמערכת קשה, שהמערכת איטית. אני לא יודעת מי זה היצור הזה 'המערכת'. כולנו המערכת וכולנו אחראים על איך שהיא מתנהלת, וכשהיא בוגדת יש כעס מאוד גדול".

ריבלין כץ נכחה גם בהפגנה באוניברסיטה, ונשאה בה דברים לצד אפרת יעקב, המתלוננת נגד פרופ' שניידר שהתייחסה גם היא לדרך הטיפול הלקויה של האוניברסיטאות בקורבנות. "כשעברתי הטרדה מינית מצד המרצה שלי הרגשתי מנוצלת, שרימו אותי", אמרה יעקב. "האמון נפגע, ואז את בכלל לא מאמינה במערכת". 

לדבריה, תפקידה של המערכת הוא לנסות ולעזור להחזיר לנפגעת את האמון בה, בכך שיאמינו לדבריה, יתייחסו אליה ברגישות ולא יבטלו את מה שיש לה לומר. על הנציבות לטיפול בהטרדות מיניות, היא המשיכה, "להבין את השבר שחל באמון שלך, להכיל את הכעס שקיים בך, ולטפל בתחושת אי־האמון וחוסר היכולת שלך לסמוך על המערכת". 

היא סיפרה כי בכמה מקרים "תחושותיי התקבלו אצל הנציבות בכעס, בהרמת קול, ובניתוק הקשר ללא כל התראה". יחס זה, על אף שהיא לא חושבת שנועד לפגוע בה, מעיד יותר מכל, לטענתה, על מחסור בהכוונה מקצועית מתאימה לנציבות. "הנציבות צריכות לעבור הכשרה של מרכזי הסיוע לנפגעות הטרדות מיניות, הן צריכות לדעת איך להתמודד עם נפגעות טראומה ופוסט טראומה. המצב לא אמור להיות זר להן בתפקיד שבו הן מכהנות", הוסיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו