${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה לבג"ץ: אין לקנוס עסקים המציגים תעודת כשרות שאינה של הרבנות

בהודעת המדינה נכתב כי ניתן להציג תעודה אלטרנטיבית שתציין כי המקום תחת פיקוח והשגחה, אך ללא המלה "כשר". הרבנות הראשית תכנס ישיבת חירום בנושא

18תגובות

הפסד לרבנות הראשית: המדינה הודיעה השבוע לבג"ץ כי אין לקנוס בעלי עסקים שמציגים תעודת השגחה אלטרנטיבית לזו של הרבנות, כל עוד לא נעשה שימוש במלה "כשר". הודעת המדינה, שנמסרה ביום ראשון במסגרת עתירה בנושא, היא הישג לקבוצת בעלי מסעדות ועסקים בירושלים, ולאחרונה גם בתל אביב, שמנהלת מאבק ממושך נגד המונופול של הרבנות בתחום. 

המדינה קראה לעותרים לסגת מעתירתם, לנוכח תשובתה, אבל נראה כי אלה מסרבים, והדיון בבג"ץ צפוי להתקיים בעוד כשבוע. גם ש"ס וגם יהדות התורה נערכו היטב לאפשרות שמרד הכשרות יקצור הישגים משפטיים. המפלגות קיבלו התחייבויות מהליכוד, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, לשינויי חקיקה שיבצרו את מונופול הרבנות על המלה "כשר". בהסכם של ש"ס נכתב, כי "הממשלה תפעל ללא דיחוי לתיקון חוק איסור הונאה בכשרות באופן שיבהיר את המונח 'כשר' ככזה הכולל גם מצג או סימון המעידים כי נשמרים דיני כשרות אף אם לא נעשה שימוש בביטוי כשר".

קבוצת בעלי המסעדות מציעה ללקוחותיה מזון בפיקוח פרטי של משגיחי כשרות אורתודוקסיים, תוך עקיפת החוק לאיסור ההונאה בכשרות. אף שלגבי מיעוט מהעסקים נכתב בפרסומים באינטרנט כי הם כשרים, על התעודות שהציגו בתי העסק לא נכתבה המלה "כשר" - אלא רק שקיימת הקפדה ופיקוח על "ההלכות הקשורות למרכיבי המזון והכנתם". הרבנות טענה כי זו הפרה של חוק איסור ההונאה בכשרות, וקנסה את בתי העסק.

אוליבייה פיטוסי

לפני שנתיים וחצי הכריזה הרבנות על מדיניות אכיפה מחמירה, במסגרתה הטילה קנסות על חלק מבעלי העסקים שהציגו את התעודה האלטרנטיבית. עם זאת, בהודעה לבג"ץ השבוע, עליה חתומה עו"ד נטע אורן מפרקליטות המדינה, נאמר כי נאמר כי לאחר שקיים ישיבות בנושא, "החליט היועץ המשפטי לממשלה (יהודה וינשטיין) כי לנוכח נוסחו של חוק איסור הונאה בכשרות... לא יוגשו, במצב החקיקתי הקיים, הודעות תשלום קנס או כתבי אישום נגד בעלי בתי אוכל שיציגו מסמך בו יצוין כי המקום מפוקח או מושגח על ידי גורם פלוני, בכפוף לכך שיובהר בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות את האדם הסביר, כי מסמך זה אינו מהווה תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל". 

רבנות הראשית החליטו לקיים ישיבת חירום בעקבות עמדת המדינה, ומנכ"ל הרבנות אלחנן גלט מחה נגדה. לדבריו, ההחלטה פוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק וחשוב מכל - פוגעת בכשרות של בתי העסק ובציבור ברוב רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

בתי העסק שבמחלוקת, שבעבר היו בפיקוח הרבנות, נמצאים בפיקוח הארגון האורתודוקסי "השגחה פרטית", שמנהל מעקב ופיקוח בידי משגיחות ומשגיחי כשרות. שניים מהעסקים, המסעדות "טופולינו" ו"קרוסלה", שקיבלו דו"חות מפקחים של הרבנות הראשית, עתרו לבג"ץ כדי להישפט ולהרחיב את המאבק העקרוני. הם דורשים לאפשר להם להציג עצמם ככשרים ולהשתמש במלה "כשר", דבר שנאסר גם לפי הודעת המדינה מהשבוע. העסקים מיוצגים בידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה (ארגון הכשרות האורתודוקסי "השגחה פרטית", המספק להם שירותי השגחה, אינו מעורב בעתירה).

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, המייצגת את העותרים, אמרה כי האיסור על שימוש במלה כשר אינו מידתי. "לרבנות אין מונופול על המלה 'כשר'. כאשר בעלי המסעדות מבהירים שאין בידיהם תעודת כשרות הם אינם מטעים את הציבור ולכן אין סיבה לקנוס אותם. הרבנות פועלת מתוך פטרנליזם ומחייבת את כולם לקבל רק את הכשרות שלה. ציבור רחב מעוניין בכשרות אחרת, ויש בעלי מסעדות המספקות להן אותה".

הרב הראשי לישראל, דוד לאו, מסר בתגובה כי "החלטת פרקליטות המדינה היא החלטה שגויה שתגרום לפגיעה ולהונאה קשה כלפי צרכני המזון הכשר ברחבי הארץ. יש לזכור שבניגוד להגנה שיש בחוק לתואר 'רופא' או 'עו"ד', התואר 'רב' הוא תואר שלצערנו אינו זוכה להגנה בחוק וכל אדם יכול להציג את עצמו ככזה. משום כך, כל אדם יכול במצב שנוצר להציג עצמו כרב וכבעל הכשרה מתאימה להעניק תעודות הכשר, ולהעניק כשרות לבתי עסק תוך הטעיה חמורה כלפי הצרכנים שלא יהיו מודעים להונאה החמורה שבתעודת כשרות זו. נפעל מול הממשלה החדשה לתקן את הדבר שלא תצא תקלה כה חמורה מתחת ידיה".

רב אהרן ליבוביץ', העומד בראש "השגחה פרטית", וכאמור אינו מעורב בעתירה, אמר היום: "היועץ המשפטי לממשלה נתן תעודת כשרות למה שטענו לאורך כל הדרך. זהו יום חג לכל מי שחשובים לו האמת והצדק במה שקשור לכשרות".

מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית בירך על ההחלטה. "ככל שיקומו אלטרנטיבות מן הסוג הזה בנושאי דת ומדינה והאזרחים יבחרו לעשות בהן שימוש, כך לא יהיה ניתן להתעלם מהן והאזרחים במדינת ישראל ירוויחו" אמר.

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אורי רגב, אמר כי החלטת היועץ המשפטי היא "צעד חשוב בדרך לביטול המונופול היקר, המושחת והשערורייתי של הרבנות הראשית על המילה 'כשר'". לדבריו, בתחום הכשרות "המדינה צריכה להפוך לרגולטור. כמו בעולם היהודי בחו"ל, גופים פרטיים יספקו את שירותי הכשרות, תעודות הכשרות יציגו מידע מלא על נותן ההכשר והדרישות שלו והציבור יחליט על מי הוא סומך".

מרכז ליב"ה, מהמחנה השמרני בציונות הדתית, מסר כי "בהינף יד פוגע היועץ המשפטי בזהות היהודית של מדינת ישראל ומערער את הסטטוס קוו. כשם שלא ייתכן שמשפטן בכיר ככל שיהיה יחליט לבד החלטות הרות גורל ביחס לביטחון המדינה, לא ייתכן שהיועץ המשפטי יקבע את גורל הכשרות במדינה ואת חוקיה הדתיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#