בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסוד המכשיל מאחורי אחוזי הבגרות של יוצאי אתיופיה

יוצאי אתיופיה רבים נבחנים באמהרית כשפה שנייה במקום באנגלית, וזו אחת הסיבות ששיעור הזכאות שלהם לבגרות מתקרב לזה של המגזר העברי, אך לא עומד בתנאי הסף של האקדמיה

16תגובות

שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה עומד על 50%, בהשוואה ל–63% במגזר העברי. נתון זה שימש לא פעם את אנשי משרד החינוך, שטענו כי למרות הקשיים והפערים המוכרים, מצבם של תלמידים אלה משתפר בהדרגה. אבל בכל הקשור לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, ההבדלים בין שתי הקבוצות משמעותיים: 26.5% לעומת 52.5%, בהתאמה. זאת ועוד, בהשוואה לשיפור שנרשם בשנים האחרונות בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, השינוי בשיעור התלמידים העומדים בדרישות הסף האקדמיות הוא צנוע יותר. לדברי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ייתכן שהסיבה היא הפניית תלמידים לבחינת בגרות באמהרית — שאמנם מזכה בבגרות, אך הופכת את התעודה לחסרת ערך בהמשך הלימודים.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתייחסים לשנת 2012, מציבים את התלמידים יוצאי אתיופיה בתחתית הטבלה של בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, הרבה מתחת לתלמידים המוסלמים (35%). הבדלים גדולים כאלה — בין שיעור מקבלי תעודת בגרות לשיעור מקבלי התעודה שאין מה לעשות אתה — לא נרשמו בשום קבוצה חברתית אחרת. כשניסו באגודה לברר את הסיבות לפער, התברר כי תלמידים רבים בחרו להיבחן באמהרית כשפה זרה ראשונה — במקום באנגלית.

לפי נוהלי משרד החינוך, עמידה בבחינת בגרות בשפה האמהרית, גם ברמה מוגברת של חמש יחידות לימוד, מאפשרת קבלת תעודת בגרות, אולם אינה מוכרת לצורך קבלה למוסדות להשכלה גבוהה, שעבורם נדרש התלמיד להיבחן לכל הפחות ברמה של ארבע יחידות באנגלית. הנהלים המאפשרים להיבחן באמהרית במקום באנגלית נקבעו ב–2007. לפני כמה חודשים בוטלה האפשרות הזאת, אך היא עדיין בתוקף לתלמידים הנמצאים בכיתות י"א־י"ב ולכאלה שכבר קיבלו מעמד של "עולה חדש" או "עולה ותיק". לפי הנהלים החדשים, זכאים התלמידים העולים לשורה של הקלות אחרות.

אילן אסייג

לפי נתונים שמסר משרד החינוך לאגודה, מכוח חוק חופש המידע, שיעור הנבחנים באמהרית עלה בכ–85% (מ–285 בשנת 2008 ל–530 בשנת 2013), והסתכם בכ–18% מכלל התלמידים האתיופים שניגשו לבחינות הבגרות. עוד עולה מהנתונים כי רוב מכריע מתלמידים אלה — כ–90% ב–2013 — ניגשו לבחינה ברמה המוגברת של חמש יחידות לימוד, וכ–98% מהם עברו אותה. שיעורי הצלחה גבוהים כל כך, גם ברמה של שלוש יחידות לימוד, מופיעים גם בשנים קודמות.

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך אמנם נכתב שלצורך לימודים גבוהים, "אין היבחנות בשפת אם כשפה זרה ראשונה — המוכרת לצורך קבלת זכאות לבגרות — יכולה לשמש חלופה להיבחנות באנגלית"; אך לא ברור עד כמה חילחלה הערת האזהרה הזאת לשטח, לבתי הספר שמתחרים — בהשפעת ראשי משרד החינוך כמובן — על שיעורי הזכאות לתעודת בגרות. מדגם לא מייצג, ממקומות שונים בארץ, גילה בעיקר חוסר מודעות. לדברי מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיוה מקונן־דגו, "פגשנו הרבה נוער וצעירים, שהמורים המליצו להם להיבחן באמהרית במקום באנגלית, אולי כי היא נחשבת יותר קלה. הם היו מופתעים לגמרי כשאמרנו להם שאינם יכולים להמשיך להשכלה גבוהה עם תעודת הבגרות שקיבלו".

עוד אומרת מקונן־דגו כי "אין לנו ביקורת על בחינת הבגרות באמהרית. להפך, אנחנו רוצים שכמה שיותר מיוצאי אתיופיה ישלטו בשפה ובתרבות שלהם. אבל אסור שזה יהיה על חשבון האפשרות של הצעירים האלה ללמוד באקדמיה. ככה מנתב משרד החינוך את הדור הבא למקצועות בעלי הכנסה נמוכה, בעודו מנפנף בשיעור גבוה של זכאות לתעודת בגרות".

אילן אסייג

ממשרד החינוך נמסר בתגובה ששיעורי ההצלחה בבחינות באמהרית "דומים לאלה שבבחינות בשפות אחרות, כמו אנגלית, ספרדית או איטלקית", וכי "לרוב, התלמידים שנבחנים באמהרית הם עולים חדשים". עוד נמסר שלפי השינויים שהוכנסו לפני כמה חודשים, "כל תלמיד חייב להיבחן בבחינת בגרות באנגלית כתנאי לקבלת תעודת בגרות, ובהתאם לדרישת הסף לקבלה לאוניברסיטאות".

תגובה בוטה לנתניהו

ביום רביעי אחר הצהריים התכוננה סלם צ'גאי, בת 15 מקרית מלאכי, למדורת ל"ג בעומר, בחצר הפנימית שמאחורי שורה של שיכונים. צ'גאי מספרת שיום קודם הציעו לבני הנוער במתנ"ס השכונתי לכתוב לראש הממשלה, בנימין נתניהו על תחושותיהם לאחר המחאה שפרצה השבוע, והעשויה להתחדש. "אני מצהירה בזאת על התנהגותך הבוטה כלפי העדה שלי", היא מצטטת מהזיכרון מב שכתבה. "איפה היית כשהיו ההפגנות? כנראה שהתביישת או שפחדת להגיב". היא אומרת שהמכתב עדיין לא נשלח, אולי כי התבקשה למתן חלק מהדברים. לא בטוח שתעשה זאת. "צריך להמשיך להפגין, עד שכל אחד במדינה יידע מה המצב שלנו", הסבירה.

כ–3,500 יוצאי אתיופיה מתגוררים בקרית מלאכי, עיר שבה שיעורם הוא הגבוה ביותר בישראל. רבים מהם מרוכזים בשיכונים לאורך שדרות ויצמן ובן־גוריון. ההזנחה שולטת בכל, בחזית הבניינים ובצדם האחורי. בקצה החצר הפנימית מכסה ביוב פתוח למחצה. קשה להתעלם מהריח וממי הביוב העומדים בקרבת מקום, מתחת לחלונות הבתים. על הקיר מרוססת כתובת שנראית ישנה: "כאן ארץ הקודש".

בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לפני כחצי שנה, סיפרו בני נוער וצעירים מהשכונה על יחס השוטרים כלפיהם, על האפליה והגזענות שהם חווים בכל תחומי החיים. דבר לא השתנה. חוסר האמון בכל אחד מנציגי השלטון מורגש היטב — מנתניהו שהבטיח השבוע בדיון חירום "לקדם תוכניות לפתרון הבעיות", דרך המורים ועובדי הרווחה הנוכחים-נפקדים, ועד השוטרים ברחובות. נדמה כי ההפגנות השבוע רק העצימו אותו.

"הממשלה לא מפיקה לקחים, היא ממשיכה באותה מדיניות שדופקת אותנו כבר 30 שנה", אומר אווקה מנגיסטו, בן 29. "הדור הצעיר, שיוצא עכשיו להפגנות, גדל אל התבנית המדכאת שהכניסו אותו. לא נותנים לנו שום דבר, אפילו לא תקווה, רק הבטחות שווא, כאילו אם נשרת בצבא נקבל כרטיס כניסה לחברה הישראלית. זה שטויות. הרוב מגלה שמחכות לו בעיקר עבודות נחותות".

בתחילת 2012 היה מנגיסטו בין מובילי המחאה בקרית מלאכי, שהתעוררה לאחר שנחשף ניסיון למנוע השכרת דירות ליוצאי אתיופיה. בהפגנה הסוערת שנערכה ליד העירייה, השתתפו אלפים מרחבי הארץ. אז כמו היום מיהר נתניהו לקיים דיון מיוחד עם יוצאי אתיופיה. מנגיסטו מראה סרטון מהפגישה. "אנחנו נפגשים כאן בגלל גזענות. קודם כל צריך להכיר בכך", הוא אמר לנתניהו. ראש הממשלה התקשה להסכים. "אני חולק עליך לחלוטין. הפגישה הזו היא התשובה הכי חזקה שיש", השיב נתניהו, "זו מדינה חופשית, גם לראש הממשלה יש חופש דעה", הוא המשיך, לקול צחוקם של המשתתפים, כשלצדו יושבים, בין השאר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, ושר החינוך דאז גדעון סער. חלק גדול מחטאי הממשלות האחרונות מגולם במפגש העקר ובתשובה הזחוחה.

"הממשלה לא מבינה את עומק הבעיה", אומר מנגיסטו, "אנחנו לא מדברים על משהו נקודתי, אפילו לא רק על חינוך דפוק. הבעיה הגיעה לכך שאני לא יכול ללכת ברחוב בשעה תשע בערב בלי לפחד מהשוטרים. יש כאן אפליה ממוסדת — בחינוך, ברווחה, בתעסוקה, בדיור — שמשאירה אותנו במקום הכי נמוך". "'הלבנים' מוכנים אולי לקבל אחד או שניים מאתנו, אבל לעולם לא ירצו אותנו במאסות. זה מפחיד אותם", מוסיף יוסף איינאו, בן 21.

ההפגנה האחרונה בקרית מלאכי התקיימה לפני כחצי שנה. כ–250 הפגינו במחאה על חיפוש משטרתי אחרי אוסובלו צ'קול, בן 24, שנחשד במעורבות בפריצה לדירות. החיפוש הפך מן היסוד את בית המשפחה. האחות, אדיסה מולא, בת 31, הגישה תלונה במשרדי מח"ש בראשון לציון. "מה עוד צריך לעשות כדי שהמשטרה תפסיק להתייחס אלינו כמו לאויבים?" אמרה אז. השבוע היא סיפרה כי למרות ניסיונות שנעשו כמעט מדי שבוע לקבל פרטים, לא ברור מה עלה בגורל התלונה. לפחות בחזית אחת היתה התקדמות: לפני כמה חודשים התחיל צ'קול לעבוד במפעל סמוך כמלגזן.

צ'קול אומר שהוא מאושר מההפגנות של יוצאי אתיופיה. "הממסד מנסה להפיל אותנו להמגרש שלו — לתת הבטחות, לחבק, ושנאמין לכל מה שאומרים עלינו. עשר שנים אני מתפלל שהעיניים כאן ייפתחו, כי אחרת ימשיכו לנצל את התמימות שלנו. אני שמח שהעדה שלי מתחילה להתעורר, שאנחנו מתגבשים בתוך אגרוף אחד, שהמצב הזה הולך להתפוצץ".

בדומה למנגיסטו וצעירים אחרים, גם צ'קול משוכנע כי הצעד הראשון לתיקון מצב יוצאי אתיופיה הוא הכרה בגזענות כלפיהם. "אי אפשר למחוק אותה, כאילו היא לא קיימת", הוא אומר. הוא עוצר לרגע, חושב וממשיך בכאב: "המורים גרמו לי להתבייש בשם שנתנו לי הורי. היה להם קשה לבטא אוסובלו, וגם צ'קול. אז הם החליטו לקרוא לי משה. אני זוכר שבתיכון הלכתי בשקט למורה וביקשתי שלא תגיד את השם האמיתי שלי, כי נמאס לי לשמוע את התלמידים האחרים צוחקים. הבושה הזו גרועה יותר מאלימות פיזית. זה פיגוע נפשי. איך רוצים שארגיש שייך לכאן, אם כל הזמן דוחפים אותי להיות מישהו אחר? עכשיו אני מתעקש שלא יקראו לי משה. קודם כל אני צריך להזכיר לעצמי שזה לא השם שלי. אני לא יוצא דופן: ככה עשו לכל החברים שלי". אחותו, אדיסה, מסכימה. עד גיל מאוחר היא נקראה הדסה. לבתה הבכורה, עכשיו בכיתה ב', נתנה את השם הודיה. "אנחנו רוצים להשתלב, אבל אני לא חושבת שרוצים אותנו כאן", היא אומרת.

ממח"ש נמסר כי התלונה שהגישה אדיסה מולא "נבחנת וטרם התקבלה החלטה, כפי שנמסר למתלוננת בשיחת טלפון בחודש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו