בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצבי ישראל על במותיך חלל: ממשבר למשבר ועד לקריסת הדואר

בין תוכניות הבראה להפרטה ובין פיטורי דוורים לצמצום ימי החלוקה, אזרחים מספרים בייאוש על חבילות שנעלמו ועיכובים ארוכים, בעוד העובדים מתקשים לשאת בנטל

155תגובות

באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל שמור מקום של כבוד למכתבים מההיסטוריה. אחד מהם הוא מ–14 ביוני 1918. השולח הוא דוד בן גוריון הנמצא בלונדון והנמענת היא רעייתו, פולה, שנותרה בארץ. במשפט הראשון כותב ראש הממשלה לעתיד: "קיבלתי היום את מכתבך מיום 11 ביוני". כלומר, שלושה ימים חלפו והדואר הבריטי הצליח להעביר מכתב מארץ ישראל הנידחת, שזה עתה נכבשה מידי הטורקים, לבירת האימפריה. מה שמדהים עוד יותר הוא שלמחרת, ב–15 ביוני, כותב בן גוריון (הפעם מווינדזור) מכתב נוסף לפולה ובו הוא מציין כי כבר קיבל והספיק לקרוא בהתרגשות את שני המכתבים שכתבה לו ב-12 ביוני. עוד פעם שלושה ימים בלבד. כל מי שנזקק לשירותי דואר ישראל בשנה האחרונה מבין שישנם תחומים בהם האנושות לא בהכרח מתקדמת באופן ליניארי.

הדוגמאות רבות מספור: איה בן עמוס הפסידה את טקס חלוקת התארים באוניברסיטה העברית בירושלים, מאחר ולהזמנה לקח יותר מחודש להגיע. בן עמוס מתגוררת בירושלים. מכתב ששלחה גל הרפז מתל אביב לבנימינה לאחרונה הגיע אחרי שלושה שבועות. המחאת שכר שנשלחה לחנה קלבנסקי בתוך ירושלים, לא הגיעה גם לאחר חודש וחצי. חבילה שהזמין הצלם צחי אוסטרובסקי הגיעה מקונטיקט לנמל התעופה בן גוריון תוך ארבעה ימים. לקח לה עוד ששה שבועות להגיע מנתב"ג לתל אביב. עדי פרידמן הפסיקה לקבל מכתבים לחלוטין והחלה לאסוף אותם בסניף הדואר בעצמה.

ויש אחרים: זוגות שהאורחים שלהם לא קיבלו את ההזמנות לחתונה, ספקים שלא קיבלו את הצ'קים, עסקים שנקלעו לסף פשיטת רגל אחרי שלקוחותיהם נטשו אותם מכיוון שהתייאשו מלהמתין למוצר ואפילו שר תחבורה שהורה למנכ"ל משרדו לחפש דרך אחרת לשלוח רשיונות נהיגה לאזרחים, כי לא ניתן יותר לסמוך על דואר ישראל.

שירותי הדואר בישראל מתגלגלים ממשבר למשבר כבר שנים, אך כל מי שעוסק בנושא, ולמעשה כל מי שנזקק לשירותי הדואר, מסכים שבחודשים האחרונים המשבר הפך לקריסה של ממש. כמעט כל אזרח במדינה יכול לספר על מכתב שלא הגיע או חבילה שנעלמה. וזה עוד בלי להעלות לדיון את התוכנית לביטול רוב תיבות הדואר במדינה, התורים בסניפים, הסרבול הביורוקרטי בכל פעולה וטעויות המסירה.

ישנם שני הסברים מקובלים לקריסת שירותי הדואר: שינוי בהרגלי הצריכה של שירותי דואר — ירידה חדה בשליחת מכתבים ועלייה חדה במשלוח חבילות, במיוחד מחו"ל — והשינויים המבניים שעברה רשות הדואר לקראת הפרטתה. עד שנת 1987 היתה הרשות משרד ממשלתי, אז הפכה לרשות, ומ–2006 היא חברה ממשלתית לקראת הפרטתה. בקרוב מתכוון משרד האוצר להתחיל במכירת חלקים מהחברה למשקיע פרטי.

בתהליך ההפרטה, הפסיד הדואר חלקים רווחיים מהפעילות שלו לטובת חברות פרטיות. כך למשל, במכרזים לחלוקת דואר המוני כמו מטעם חברת החשמל, קופות החולים והעיריות, הפסיד הדואר לחברות הפצה פרטיות. לטענת גורמים בהנהלת הדואר, הממשלה, שלא מסבסדת את החברה או תומכת בה מאז הפכה לחברה ממשלתית, גם לא אפשרה לה להתחרות באופן הוגן בשוק. ההפסדים גרמו לצמצום בכוח אדם, קיצוצים ושביתות.

תוך כדי כך התרחשה המהפכה בתחום החבילות, בשל שינוי בהרגלי הצריכה ועלייה ברכישות דרך האינטרנט. בכל יום נדרש הדואר לטפל במאה אלף חבילות, שתופסות נפח רב, מחייבות שינוע מורכב ומערך הפצה יעיל. אבל הדואר לא נערך לשינויים, במרכזי המיון, ובסניפים ובנקודות החלוקה נוצרו פקקים של אלפי חבילות.

לאחרונה הודיע אחד מספקי אתר הקניות הסיני הפופולארי עלי אקספרס כי הוא מפסיק לעבוד עם רוכשים מישראל. "מעתה והלאה לא נשלח סחורות לישראל, שירות המשלוחים גרוע וכולם מתלוננים שהמוצרים לא מגיעים, אבל למי אנחנו נתלונן? אנחנו מפסידים הכל", כתב הספק לעוד לקוח לא מרוצה.

אמיל סלמן

בנוסף לצרות עם החבילות נעשו שינויים רבים בחלוקת הדואר הרגיל לתיבות. בין היתר הוחלט על פיטורי דוורים וצמצום ימי החלוקה — פעם ביומיים במקום בכל יום. המשמעות היא שהדוורים נאלצו להסתגל למסלולים חדשים ולשטח חלוקה כפול. בתוך כך הם נדרשו להעביר לבתים חבילות במשקל קילו, במקום חצי קילו. כל זה הפך גם את חייהם של הדוורים, שגם כך נמצאים בתחתית סולם השכר במגזר הציבורי, לקשים עוד יותר. "כעת הכל כפול חוץ מאשר כמות הדיירים", אמרה שלשום בדיון בוועדת הכנסת אילנית נדב, ראש צוות דוורים בגדרה.

עם התגברות המשבר עלתה טענה שחלק ממנו נובע משביתה איטלקית של חלק מהעובדים, שנבעה מתוך מחאה, תסכול או ייאוש מהמצב בחברה. סרטון שהתפרסם לאחרונה באינטרנט הראה דוורית המשליכה דברי דואר לאשפה. יו"ר ועד עובדי הדואר, שמעון פרג'ון, מכחיש בתוקף וטוען שהעובדים נחושים לשפר את המצב כדי להציל את החברה. העובדים אכן חשים את עומק המשבר גם על בשרם. עובד דואר ותיק ממרכז הארץ מבהיר שהעובדים עושים כמיטב יכולתם, אך הנטל נהיה כבד. "התחושה של העובדים קשה מאוד. יש עזיבה של הרבה מאוד עובדים, שרק מגדילה את הנטל על הנשארים", הוא מספר. "המילה ייאוש לא מספיק חזקה כדי לתאר את התחושה שלנו. ההרגשה היא שאבדה כל תקווה לשינוי, שאין דין וחשבון.... יש מחלקות דוורים שנמצאות בקריסה של ממש, עיכובים של חודשיים ושלושה בחבילות. אבל אין שביתה איטלקית — העומס פשוט בלתי נסבל".

העובד הוסיף כי בניסיון להסיט את האש, ההנהלה מבטיחה לציבור הבטחות שאין סיכוי לעמוד בהן, כמו עשר דקות המתנה בסניפים ומסירה של 90% מהמכתבים הרשומים ביד. "אנחנו הופקרנו מול דרישות הקהל. ההרגשה בסניפי הדואר היא שבניגוד לבנקים כל אחד יכול לצעוק ולנבל את הפה ואנחנו עומדים מול הציבור". הוא גם מאשים את ההנהלה שלא התייעצה עם העובדים הוותיקים בגיבוש תוכנית ההבראה. ומאשים אותה בכשל ניהולי מתמשך. "נשלחו לכאן אנשי צבא, מקורבים ופוליטיקאים ללא שום ניסיון ניהולי, ונתפרו תפקידים ללא צורך", אמר.

סיפורה של הסופרת רוני גלבפיש ממחיש את עומק המשבר. גלבפיש יצאה לפני שנתיים בפרויקט מימון המונים כדי לכתוב ולהוציא לאור ספר ילדים ונוער בשם "אגם הצללים". "זו היתה תקופה שבה היה תסכול שפרויקטים (של מימון המונים, נ"ח) לא שלחו בזמן. לכן התחייבתי שהספר יגיע לאנשים לפני שהוא יגיע לחנויות. והתכוונתי לעמוד בזה", היא מספרת. כדי שלא להסתכן באי־נעימות מול האנשים שהזמינו את הספר מראש, נשלחו 500 הספרים חמישה שבועות לפני הפצת הספר לחנויות. זה היה לפני יותר מחודשיים. למרות זאת, להערכת גלבפיש, כ–40 אחוז מהמזמינים לא קיבלו את הספר לפני ההפצה לחנויות, כלומר בטווח של חמישה שבועות מיום השליחה. 10 אחוזים לא קיבלו את הספר עד היום.

דודו בכר

"יש שני חורים שחורים, מודיעין וירושלים", מאבחנת גלבפיש, "כשאתה שולח לשם חבילה אתה צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שהיא לא תגיע. הדברים הכי מוזרים היו שהיו מעטפות שחזרו עם חותמות מכל מיני מקומות. ספר ששלחתי לחיפה חזר עם חותמות מבאר שבע. היו ספרים שחזרו עם הודעה שלא נדרשו בזמן שאנשים שאומרים לי שלא קיבלו שום הודעה". בשבועיים האחרונים נוסעת גלבפיש בעצמה למזמינים ומניחה את הספרים בפתח דלתם, "רוב האנשים היו סבלנים וסלחנים, לא גרמו לי להרגיש רע. אני כל הזמן חשבתי שזה השם שלי שנהרס, אבל אנשים כל כך מודעים לאסון שקורה בדואר שלא כעסו עלי. באמת אף פעם לא הבנתי מה זה עוגמת נפש עד ששמעתי ילד בן 10 שאומר, 'אבל היה כתוב שנקבל את הספר לפני החנויות ולא קיבלנו'".

לוואקום שהותיר הדואר הולכות ונכנסות חברות אחרות שמציעות שירות אמין יותר בתעריף יקר יותר. אנשים העוסקים במימון ההמון ועסקים קטנים המתבססים על משלוחים מעידים על סחף לכיוון החברות האלו. כך עשו ורד רווה־שמואל וגילי אבני־גילאור שהקימו לפני שנה וחצי את הוצאת "אהבות", המתמחה בספרות אירוטית. להערכת רווה־שמואל, כ–30% מהספרים שנשלחו ללקוחות לא הגיעו בזמן, חלקם לא הגיעו מעולם. "היינו צריכות לשלוח פעמיים ולפעמים שלוש פעמים, זה גרם לנזק עצום והבנו שאי אפשר להמשיך כך. היום אנחנו עובדות עם חברת שליחויות פרטית. זה יקר יותר אבל לפחות אני יודעת שהספר יגיע", אומרת רווה־שמואל. "הדואר זה סוג של פיגוע עסקי לעסקים קטנים", אומרת גלבפיש, "כולם מסביבי מתכוונים להשתמש בחברות אחרות גם אם זה עולה יותר".

בהנהלת הדואר מודעים לא מתכחשים למשבר, אבל מאמינים שהחברה עלתה על הדרך להבראה. כחלק מהמאמצים של הדואר לייעל את שירות חלוקת החבילות, הגיע הדואר להסכמים עם 45 בתי עסק ברחבי הארץ לפתיחת נקודות חלוקה שאינם סניפים. כך קורה שבחלק מהמקרים, מחולק הדואר במכולות, בקיוסקים ובסופרים לצד החלב, הלחם והפירות. התוכנית היא להוסיף ולהרחיב את השירות. "הבעיות העולות מהשטח כעת הן נקודתיות, ונובעות מקשיים העולים במסגרת יישום תכנית ההבראה שתכליתה שיפור השירות. מדובר בתוכנית מקיפה ומשמעותית בחברה שמתאימה את עצמה לעידן החדש ולשוק הדואר המשתנה, שמשמעותו יותר חבילות ופחות דואר מסורתי. הבשורה היא שאנו משפרים את השירות שאנחנו נותנים בכל יום", מסרה דוברת חברת הדואר, מיה אבישי.

"אנחנו עושים בדיוק את מה שהלקוחות מצפים מאתנו, וכבר היום ניתן לקבל שירות עד 20:00 ב–100 סניפים, ב–180 סניפים ניתן להזמין תור מראש, ונפתחו עשרות מרכזים למסירת חבילות, בין השאר ברשתות שופרסל ואופיס דיפו. התוכנית נכנסה לתוקף לפני כשלושה חודשים והיא כוללת שיפורים טכנולוגיים במעקב אחרי שקי דואר, הגדלת משקל החבילות שיגיעו עד הבית, הצבת מכונות אוטומטיות לקבלת ומסירת דברי דואר ועוד". בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת הבטיח מנכ"ל הדואר, דני גולדשטיין, שנכנס לתפקידו לפני כחודש: "עד סוף השנה נהיה במקום אחר לגמרי".

בתגובה לביקורת על הסכם ההבראה נמסר מהנהלת הדואר: "הסכם ההבראה היה מחוייב המציאות, ויישומו יאפשר לדואר לחזור למסלול של צמיחה, יציבות עיסקית, מתן שירות מיטבי ומקנה ביטחון תעסוקתי לעובדי החברה. ללא יישום תוכנית זו הייתה סכנה ממשית למקום עבודתם של אלפי העובדים של דואר ישראל. ההסכם נחתם מתוך תחושת אחריות של כלל הגורמים ובהם הנהלת החברה, ארגון העובדים, ההסתדרות ומשרדי האוצר והתקשורת, תוך התחשבות בעובדים, ותוך בחינת השינויים והיכולת לישמם בשטח. בתהליך הבראה מסוג זה, עולים גם קשיי יישום וקשיי הסתגלות, ואנו פועלים על מנת לסייע לעובדים בתהליך זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו