הנער שברח מביה"ח רמב"ם שב לקבל טיפולים כימותרפיים

דודו של הנער: "אנחנו רוצים שימשיך בהסכמה, לא בכפייה". יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית: נראה שמדובר באי-אמון ובחרדה, אלה בעיות שניתן לפתור

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הנער בן ה-16 שב היום (שלישי) לקבל טיפולים כימותרפיים. אתמול ביקשו גורמים חרדיים, בהם הרב יצחק דוד גרוסמן ממגדל העמק, לשכנע את הנער לשוב לטיפולים. אף שהמשפחה הכחישה כי המניע להימלטות הנער היה דתי, מסרו אתמול כמה רבנים כי הם נתנו הסכמתם להמשך הטיפולים. דודו של הנער אמר ל"הארץ" כי הוא מקווה שדעתו לא תשתנה: "אנחנו רוצים שהוא ימשיך בהסכמה, לא בכפייה". 

המחלוקת סביב הטיפול בנער מעלה לכאורה דילמה אתית של התנגשות בין קדושת החיים מחד והאוטונומיה של חולה על גופו מאידך. אלא שלמעשה אין כאן שאלה של ממש: האתיקה הרפואית וחוק זכויות החולה קובעים כי טיפול ניתן בהסכמה ועל דעתו של החולה ואוסרים באופן חד-משמעי טיפול כפוי, להוציא מקרים יוצאי דופן בתחום בריאות הנפש. המקרה הנוכחי אינו מציב בעיה ממשית בעבור הרופאים, משום שטיפול בסרטן הוא טיפול ממושך שדורש היענות ושיתוף פעולה מצד החולה.

דודו של הנער בפתח בית החולים רמב"ם, אתמולצילום: רמי שלוש

התמונה של קטין חולה סרטן שנאבק מול מוסד רפואי בבקשה לסיים את חייו, כשברקע תגובה מגומגמת של הוריו, היא חלקית. בשנה שעברה הורה בית המשפט לענייני משפחה בטבריה לנער לקבל טיפולים כימותרפיים ואף מינה לו לבקשת המדינה אפוטרופוס לאור הסירוב שלו והוריו לקבלת הטיפול. האפוטרופוס, עורך הדין יעקב מור יוסף מחיפה, מסר בזמנו בדיון בבית המשפט כי לנוכח ההמלצות החד-משמעיות של המומחה מטעם בית המשפט, יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מתן הטיפול לקטין". מור יוסף, בתור מי שאחראי על הטיפול הנער בהוראת בית משפט, לא השמיע את קולו בימים האחרונים. לא ברור אם יצר כלל קשר עם הנער וניסה לשכנעו. ניסיונות "הארץ" ליצור עמו קשר עלו בתוהו.

"המקרה הזה אינו סבוך מבחינה אתית", אומרת ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה רפואית בהסתדרות הרפואית. "זה נראה יותר כמו חוסר תקשורת, בלבול וחוסר אמון בין החולה והרופאים, עם חרדה של הנער ובני משפחתו מהטיפול. אלה דברים שניתן לפתור, בין אם על ידי שכנוע ויצירת אמון מחודש או על ידי מעבר לטיפול במקום אחר". בכל מקרה, קרני ומומחים אחרים מבהירים כי אין לטפל בנער בניגוד לרצונו.

לדברי קרני, "ממה שאני מתרשמת, הנער קיבל תחושה שמטפלים בו מתוקף צו בית המשפט ולא בחמלה ובעדינות שהוא צריך. נראה שהוא צריך חיזוקים ושכנוע, וכאן האפוטרופוס שלו צריך להיכנס לתמונה. אלה מקרים שאנחנו לא נתקלים בהם. אם מדובר באפוטרופסיים הטבעיים של הילד אז הם מדברים, ומשכנעים את הילד. כאן הטילו את המשימה על אפוטרופוס. השאלה היא האם הוא מבצע את תפקידו או שהוא חותמת גומי. אני סבורה שזה תפקידו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ