בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בת 90 פוקחת עין: תנועת הנוער העובד מנסה לשמר את הישן ולהישאר רלוונטית

החקלאות וההתיישבות הומרו בעבודה קהילתית ובזכויות עובדים, ולצד הדגלים המסורתיים מונפים דגלי גאווה - במלאות לה 90 שנה, תנועת הנוער העובר והלומד חושבת על עתידה

20תגובות
רמי שלוש

הוועידה העשירית של תנועת הנוער העובד והלומד, שהתקיימה לפני שבועיים, הזמינה השוואות עם הוועידה התשיעית, שהתקיימה לפני 21 שנים. אורח הכבוד אז היה ראש הממשלה יצחק רבין, שדיבר על שלום ומיהר לצאת מפני שהיה צריך לתדרך את המשלחת הישראלית לשיחות השלום - כך זוכר דובר תנועת הבוגרים, אורי מתוקי. הפעם אורח הכבוד היה נשיא המדינה ראובן ריבלין, והוא לא דיבר על שלום, אלא על הנערה שנרצחה במצעד הגאווה שירה בנקי, ועל המלחמה בהסתה.

באירוע הנעילה של הוועידה העשירית, שציינה 90 שנה לתנועת הנוער, הושמעו במרכז הקונגרסים בחיפה שירים מיתולוגיים כמו "חולצה כחולה" ו"לעבודה ולמלאכה", אבל גם שירים חדשים של להקת התנועה ושירים בערבית. לצד דגלי התנועה המסורתיים התנוססו דגלי גאווה עם סמל התנועה, ואחת מחברות הלהקה צילמה "סלפי" על הבמה.

רמי שלוש

בשנה החולפת עבדו מאות חניכים ומדריכים על מסמך ההצעות להחלטה של הוועידה. מ–400 הצעות שהגיעו מרחבי הארץ נכללו 53 במסמך הסופי. לפני שבועיים התכנסו 1,500 צעירים מתנועת הנוער, נציגים של 650 קינים, בנהלל ובזרזיר, לדון בהצעות שהובאו להחלטה בוועידה. בכנסת יש 120 בוחרים, "לנו יש כנסת של 1,500", אמר חבר תנועת הבוגרים ברק סלע.

בהפסקות בין הדיונים בבית ספר בזרזיר, ישבו יחד יובל מגן נר, עדאל מעין מאהל ודנה מעפולה. הם לא התחרטו על הבחירה להעביר את החופש הגדול בוועידה ולא בים או בעבודה, שלפחות תאפשר להם לחסוך קצת כסף. "זה מבאס, אבל אני עושה משהו ממש חשוב", אמרה יובל. רכז תנועת הנוער רועי יסוד לא מופתע מכך שגם בעידן הסמארטפונים צעירים עדיין בוחרים ללכת לפעילות בתנועה. "ההורים דורשים מהם לעזוב את המחשב, אנחנו מציעים להם לעזוב את המחשב", אמר.

ב–90 שנות קיום התנועה היו לה גם תקופות שפל, אך לדברי יסוד, בשנים האחרונות חלה התאוששות בזכות תנועת הבוגרים, שניצניה התפתחו בתקופת השבר. באמצע שנות ה–90 השתנו היעדים של התנועה: עדיין מתגייסים לנח"ל, אבל במקום היאחזות או תקופה קיבוץ, בסיום השירות יוצאים למשימות קהילתיות מטעם הצבא.

התנועה קמה כתנועת נוער עובד, שנאבקה על זכויות הנערות והנערים העובדים. בסוף שנות ה–50 היא התאחדה עם התנועה המאוחדת, ל"נוער העובד והלומד". לפי נתוני התנועה, יש בה כיום 85 אלף חניכים. במפקד תנועות נוער שנעשה ב–1996 נספרו 75 אלף חניכים בתנועה. שיטות מדידה שונות מקשות על הערכה מדויקת של מספר החניכים. יסוד אמר שביישובים הערביים, למשל, היו בשנות השיא יותר מ–45 קינים. אחר כך היתה ירידה וכעת יש מגמת עלייה וכיום כבר יש 30 קינים. מה שחשוב יותר, לדבריו, הוא המאמץ של השנים האחרונות לפעול במשותף, לא בנפרד כבעבר.

בשנים האחרונות משתדלת התנועה לחזק את הזהות בקרב קהילות שונות במדינה. בין היתר, יזם יסוד מסע של מועצת תנועות הנוער לאתיופיה, כדי להבין את גודל המעשה שעשו עולי אתיופיה בעלייה ארצה. גם בקרב הדרוזים ברמת הגולן מקיימת התנועה פעילות בהיקף רחב מבעבר. לדברי יסוד, "אנחנו מציעים להם את מה שישראל היפה יכולה לתת להם. אנחנו לא מבקשים מהם להתגייס לצבא, או להצהיר על נאמנות למדינת ישראל. קודם כל צריך לטפל בהם כחברה שנמצאת במצב לא טוב".

רמי שלוש

בעבר נהגו רבים מבוגרי התיכון הדרוזים בגולן לנסוע ללמוד בסוריה. מאז שנסגר הגבול לפני יותר משלוש שנים, אין להם אלטרנטיבה, אמר יסוד. "אסד מימן להם את הלימודים חינם, בישראל זה עולה כסף וזה הרבה יותר מסובך. נוצרה תסיסה בכפרים". לדבריו, בין הדרוזים בוגרי התנועה יש מי שנשארים אחרי התיכון להדריך. יחד עם זאת, הוא הדגיש שלתנועה יש כלל ברזל - לשמור על הזהות. "אני אשלח מדריכים יהודים לכפר ערבי רק כשאפשר יהיה לשלוח מדריכים ערבים לקיבוץ יהודי", אמר יסוד. "לא ניצור מצבים של עליונות. זו נקודה מאוד רגישה, וברגע שהתנועה שומרת על זה היא מצליחה להתקיים במגוון החברתי".

סאלוה אבו כאשף, בת 25, רכזת קן רהט המונה כיום כ–600 חניכים, השתתפה בוועידה. "לא כל מה שאפשרי ליהודים אפשרי לנו, בקינים הערביים", היא אמרה. "אנחנו עושים כל מה שקשור לתנועה, רק מותאם לחברה שלנו". אבל לדבריה, מאז הפעילות של התנועה גדל מספר המשרתים בשירות לאומי ברהט, וגם מספר המשפחות שמאפשרות לבנות להשתתף בטיולים ובסמינרים שכוללים שינה מחוץ לבית. היא עצמה עשתה שירות לאומי במשך שנתיים ונסעה לפולין, אבל לא חיה בקבוצה שיתופית. שאיפתה לשוויון מתבטאת בעיקר בהנחלת ערכים פמיניסטיים. כלפי ערכי הציונות של התנועה היא שוות נפש: "אנחנו במדינת ישראל, בסופו של דבר". ברק סלע נזכר במאמרי ברל כצנלסון "בזכות המבוכה ובגנות הטיח" ואמר ש"ברור שיש מבוכה, אבל צריך להציף אותה ולחיות אתה".

התנועה עדיין עובדת בבית ספר מקצועיים (שמתוכם צמחה) ויש בה אגף לאיגוד מקצועי, שדואג לזכויות הנוער העובד. לדברי רכז האיגוד המקצועי, יעקב אביד, חשיבות העניין לא פחתה אלא גדלה בשנים האחרונות. בראשית ימי המדינה עבדו בני הנוער בעיקר כמתלמדים, דרך בתי הספר המקצועיים. כיום עובדים רבים במלצרות באולמות אירועים או רשתות מזון מהיר, ושם הנוער חשוף יותר לניצול.  "האיום ש'אם אתה לא מוכן לעבוד חבר שלך ישמח לעבוד בפחות', הוא אפקטיבי", אמר אביד. "לכן יש מקומות שמרשים לעצמם לשלם הרבה פחות משכר המינימום".

התנועה מעניקה ייעוץ משפטי לבני נוער עובדים ולעתים מסייעת להם במאבקים עם מעסיקים. כך הביאו את רשתות בורגר ראנץ' ופיצה האט לחתום על הסכם קיבוצי להעסקת בני נוער. הבחירה להמשיך לעסוק בזכויות עובדים ולשתף פעולה עם ההסתדרות היתה אחת ההצעות שהתקבלו בוועידה, לצד הצעות כמו הגדרת התנועה כפמיניסטית, הוספת כיתוב בערבית לחולצה הכחולה, הקמת קואופרטיבים וצירוף בני נוער דתיים. אמנם היו הצעות רבות שעשויות היו להתקבל גם לפני 90 שנה, כמו עידוד העלייה ופיתוח החקלאות, אך בתנועה נעשה מאמץ להתאים את הערכים לרוח הזמן.

נראה שהחדש חי לצד הישן, שאולי הוא בעצם רלוונטי עדיין. ליואב ארני, שהצטרף לתנועה המאוחדת ב–1945 והיה חבר גרעין "בתלם", ההוויה כולה עדיין רלוונטית. הוא בא לטקס הנעילה עם אשתו, נירה ארני, גם היא בוגרת הגרעין. לדבריו, "ראינו איך מכל עבר נוהרים נחילים של חולצות כחולות - זה היה כל כך מרגש, זה היה פנטסטי". ארני לבש חולצה כחולה שהודפסה לפני 13 שנים לרגל חגיגות היובל לגיוס הגרעין שלו. הוא התרשם מרמת המופעים, אבל הפורמט היה מוכר לו מוועידות שהשתתף בהן בשנות ה–50. "לא נמלטנו מהנאומים של המאה הקודמת", אמר בחיוך.

רמי שלוש


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו