בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלייה של 13 אחוז בניסויים בבעלי חיים בישראל - 340 אלף בשנה

דו"ח של המועצה לניסויים בבעלי חיים מגלה כי 94% מהחיות הומתו, כמחצית מהניסויים בוצעו בדרגות הסבל הגבוהות ביותר. המסמך לא כולל עשרות אלפי ניסויים לא מפוקחים במערכת הביטחון

74תגובות
קופים שגודלו לצורך ניסויים, בחוות מזור ב-2012
אלון רון

בשנת 2014 נערכו בישראל ניסויים בכ-340 אלף בעלי חיים – עלייה של כ-13% לעומת השנה שקדמה לה, אז נערכו ניסויים בכ-299 אלף חיות. מספר זה שווה לשיא במספר הניסויים בבעלי חיים שנקבע בישראל ב-2007. לפי דו"ח של המועצה לניסויים בבעלי חיים, המתפרסם כאן לראשונה, כמחצית מהניסויים היו בדרגות הסבל הגבוהות ביותר ורוב מכריע של בעלי החיים הומתו בתום הניסוי. הנתונים שמפרסמת המועצה, הכפופה למשרד הבריאות, אינם כוללים את נתוני מערכת הביטחון, בה נערכים מדי שנה ניסויים בעשרות אלפי בעלי חיים נוספים ללא פיקוח חיצוני.

כ-83.9% מהניסויים נעשו בעכברים, חולדות ומכרסמים נוספים, 7.4% בתרנגולות ועופות אחרים, 7% בדגים, 1.3% ביונקים גדולים ועוד 0.4% בבעלי חיים עם דם קר. העלייה במספר הניסויים נבעה מגידול בשימוש בעכברים ובדגים. בשנה שעברה נעשה שימוש בכ-236 אלף עכברים (26 אלף יותר מאשר ב-2013) וכ-24 אלף דגים (16 אלף יותר).

בדו"ח של המועצה לניסויים בבעלי חיים נכתב כי "עלייה זו משקפת מאמצים לפיתוח שיטות וטכנולוגיות חדשות, המאפשרות שימוש בבעלי חיים אלו לצורך המחקר וכן יישום קפדני של עקרונות העבודה הבינלאומיים בבעלי חיים, לפיהם יש לעשות שימוש בבעל החיים הנמוך ביותר בסולם ההתפתחותי היכול לענות על צרכי המחקר הנדון".

נוסף לעכברים ולדגים, ניסויים נערכו גם ב-47,973 אלף חולדות, 23,379 תרנגולות, 1,474 חזירים, 1,291 תרנגולי הודו, 1,118 ארנבות, 959 שרקנים, 884 ראשי בקר, 830 צפרדעים ו-715 עטלפים. בין היונקים הגדולים ניתן למצוא גם 161 כבשים, 48 עזים, 36 קופים, תשעה סוסים, תשעה חמורים, שמונה קיפודים, שני שועלים וגמל אחד. כמו כן נערכו ניסויים ב-16 נחשים. כ-320 אלף מבעלי החיים שבהם נערכו בשנה שעברה ניסויים (94.3%) הומתו בתום הניסוי. כ-15,500 עדיין מצויים בניסוי (4.5%), כ-4,000 הוחזרו לטבע או לעדר (1.2%) וחמישה קופים בלבד עברו הליך שיקום.

מספר הקופים עלה מ-25 ב-2013 ל-36 בשנה שעברה. המועצה לניסויים בבעלי חיים ציינה כי בארבע השנים האחרונות שוקמו 89% מהקופים ששימשו למחקר: "שיעור שיקום הקופים בישראל בולט בכל קנה מידה, וישראל מובילה זה שנים בהשוואה לנתונים המתפרסמים ממדינות העולם". גידול חד של 821% נרשם במספר העטלפים ששימשו לניסויים. כמו כן, נרשמה עלייה של 12% נרשמה במספר החזירים ו-11% במספר הצפרדעים שנערכו בהם ניסויים בישראל. זו השנה השנייה ברציפות שבה לא נערכו בארץ ניסויים בכלבים ובחתולים.

בסך הכל היו בשנה שעברה 2,745 היתרים פעילים לביצוע מחקרים בבעלי חיים – 46% מהם לניסויים בתחום הרפואה, 45% למחקר מדעי, 8% לבדיקה או ייצור של חומרים או חפצים ו-1% לצרכי חינוך והוראה. עוד עולה מדו"ח המועצה כי לא חל שינוי משמעותי ברמות החומרה של הניסויים. 12% מהניסויים היו ברמת הסבל הגבוהה ביותר מתוך חמש. ניסויים בדרגה זו מוגדרים כ"ניסויים הגורמים כאב או סבל ניכרים ומתמשכים ואשר בעלי-החיים בהם אינם מטופלים במשככי-כאבים, גידולים סרטניים מפושטים או ניסויים הגורמים למוות". עוד 32% היו בדרגת הסבל השנייה בחומרתה, הגורמת כאב בינוני עד קשה לבעלי החיים, המטופלים במשככי כאבים. 

ב-2014 הונפקו 1,748 היתרים חדשים לעריכת מחקרים בבעלי חיים. 29% מהמחקרים אושרו בדיון הראשון בוועדות ההיתרים, 62% אושרו לאחר 2-6 סבבי דיונים ו-9% בלבד נדחו או שהדיון בהם לא הסתיים. המועצה לניסויים בבעלי חיים הדגישה כי "טרם הנפקת כל היתר והיתר מתקיימת בחינה קפדנית של הקצאת בעלי החיים ונעשים מירב המאמצים לאשר את המספר המזערי של בעלי חיים שיספק תוצאה תקפה מבחינה מדעית למחקר הנדון, זאת בהתאם לחוק ולכללים המקובלים בארץ, התואמים לכללים הבינלאומיים".

ניר שמול

דוברת האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, עדי וינטר, אמרה בתגובה כי הנתונים חושפים "מגמה מדאיגה של עלייה במספר בעלי החיים המנוצלים בתעשיית הניסויים בישראל". היא ציינה כי כמעט כל בעלי החיים מומתים בתום הניסויים "כאילו היו סחורה שנזרקה לפח" ורק חמישה קופים הועברו לשיקום. "בעלי החיים אינם מבחנה עם זנב, רכוש או סחורה, אלא יצורים חשים הזכאים לחיות את חייהם מבלי שיחתכו בבשרם ובגופם תחת אצטלה מדעית. הגיע זמנם של ניסויים בבעלי חיים לחלוף מן העולם והגיעה השעה להתקדם אל עבר עולם המכבד את כל בעלי החיים החולקים איתנו את כדור הארץ".

לדבריה, "יש היום המון חלופות, בהחלט בתחום של קוסמטיקה וגם בתחום הרפואה. יש תרביות רקמה ויש צ'יפ שמדמה איברים וגוף שלם של אדם. מן הסתם חלק גדול מהבעיה זה שחלק גדול מהתקציבים היום עוברים לניסויים בבעלי חיים במקום להמשיך ולפתח חלופות", מוסיפה וינטר. היא מציינת כי "עד היום המועצה לניסויים בבעלי חיים שחלק מהתפקיד שלה זה לקדם ולפתח חלופות לא אישרה אפילו חלופה אחת בכל שנות כהונתה. זה מסביר את המצב ואת העלייה במספר בעלי החיים בניסויים".

פרופ' אלכס צפרירי, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן, דוחה את טענות הפעילים למען בעלי חיים על הסף. "אם אתה שומע מאנשים שמתנגדים לניסויים בבעלי חיים שאין בהם צורך אז הם פשוט שקרנים", הוא אומר בשיחה עם "הארץ". "בלי ניסויים בבעלי חיים אין לנו קיום בעולם הזה. שמעת על סארס? שמעת על אבולה? איך הם הודברו? רק ניסויים בבעלי חיים ופיתוח חיסונים. אין תחליפים לניסויים בבעלי חיים. זה לא קיים. מי שמספר אחרת הוא שקרן בריבוע. בשום אדם לא נעשה שום פעולה מבלי שהוכחנו קודם שהפעולה הזאת תועיל לו, או אפילו שהיא לא תזיק לו. לעולם לא ניקח בן אדם חולה וננסה בו משהו שאנחנו עוד לא הוכחנו שזה יעיל ובטוח", מדגיש צפרירי.

הוא מציין כי רק כשליש מכלל הפרסומים ברפואה מבוססים על ניסויים בבעלי חיים. "זה רק חלק קטן מהניסויים שנעשים בביו-רפואה ורובו נעשה בבעלי חיים מאוד ירודים. עוד שליש נעשה באמצעים אחרים, כלומר ניסויים בתאים ותרביות שונות, ושליש זה ניסיונות קליניים שנעשים כבר בבני אדם", אומר צפרירי. "הניסויים בעכברים הולכים ועולים בגלל היכולות שרכשנו לקבל בהם מודלים מאוד מוצלחים למחלות אדם ולביולוגיה שמאוד רלוונטית לכל מה שחשוב לרווחתו של האדם וגם של בעלי חיים אחרים. העכבר הוא אחד מהיונקים הנמוכים והמועדפים ביותר לניסויים ככל שזה אפשרי, במקום לעבוד על בעלי חיים יותר מפותחים כמו כלבים, חתולים וקופים. אני רואה גם בפיתוח המודלים של דגים התפתחות אדירה מבחינה מוסרית".

עמותת תנו לחיות לחיות עתרה לפני כחודשיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לחייב את האוניברסיטאות למסור לה מידע מפורט על כל ניסוי שהן עושות בבעלי חיים. האוניברסיטאות סירבו לבקשת העמותה אף שבפברואר השנה נכנס לתוקף תיקון לחוק חופש המידע, המחיל חובת שקיפות במלואה על מוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציביהם. האוניברסיטאות טוענות כי החוק מחייב אותן לשמור על סודיות ומביעות חשש מפגיעה בחוקרים המעורבים בניסויים אם המידע יפורסם. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו