בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודי, דבר תימנית: איך אומרים "נלעס גת ביחד"?

לנעמה מלאכי נמאס לשמוע את צעירי העדה שוברים את השיניים בשפת אמה, אז היא חיברה שיחון עממי לתימנית יהודית. ויש לה עוד מיזם בקנה

61תגובות
זולטן קלוגר לע"מ

זה כ-20 שנה עמלה נעמה מלאכי על יצירת שיחון בשפה התימנית היהודית הנשכחת, שפת האם שלה. הרעיון היה של בעלה המנוח; מלאכי, שהתפרנסה עד לפני עשור מהכנת כלות לטקס החינה, התלוננה על כך שהחתנים והכלות שוברים את השיניים בניסיון לומר משהו בתימנית והוא הציע לה לנצל את הידע שלה ולהדפיס שיחון. היו שנים שבהן היתה עסוקה עם המשפחה והזניחה את השיחון, אבל עותקים ראשונים בגרסה מקוצרת יצאו לאור לכבוד התימניאדה לפני ארבע שנים. עכשיו יוצאות מהדורות נרחבות יותר - 30 עמודים משוכפלים, על הכריכה תמונות שלושת נכדיה. ישנו מילון מקוון של האגודה למורשת יהודי תימן ואחרים, אבל ככל הידוע זהו השיחון העממי הראשון.

מלאכי, שאינה יודעת באיזו שנה או חודש נולדה, עלתה לישראל ב-1948. "אני מרגישה שהתימנים חוזרים למנהגים", היא אומרת. "חוזרים לכל התלבושות המסורתיות, לגת ולג'עלה (משתה תימני), אז אמרתי לעצמי שאוריש את זה לצעירים. חבל שהשפה הזאת תלך, היא שפה טובה, שפה שלנו, כמו יידיש ולדינו. אני מפחדת שהיא תיעלם, בגלל זה אני מוכרת את הספר במחיר עלות של עשרה שקלים". החרדה של מלאכי הגיונית: ככל שהשנים חולפות יש לה פחות אנשים לשוחח אתם בתימנית: "הייתי מדברת עם הוריי והשכנים. הרבה נפטרו, אבל אני עדיין מדברת עם הגיסות".

מלאכי רואה בספרון תיקון היסטורי: "כשהתימנים הגיעו לפה האשכנזים הורידו להם את כל המורל, כמו פרח שרמסו אותו ולא יכול להרים גבעול. הם למדו לא להתפאר בתימנית, הבינו שצריך למחוק אותה וללמוד מהר עברית. היינו עם נהדר, לא שבתנו, לא רבנו עם אף אחד. תימנים, תגיד להם שיום זה לילה ולילה זה יום - יאמינו. את הדור שלפניי העבידו בגרושים, נשים עבדו עד רגע הלידה ונאלצו ללדת בשדה".

השפה התימנית היהודית מתבססת על ערבית תימנית שבה משולבות מילים מהמקורות. מלאכי מספרת שהשפה נוצרה כדי שיהודים יוכלו לדבר בלי שהתימנים יבינו אותם וכללה הרבה קללות, אף שהן אינן מופיעות בשיחון: "היתה בתימן אימה מהערבים. יהודי נחשב כמו כלב, אם הוא היה רואה תימני פשוט הוא היה צריך לרדת מהחמור. בשפה הזאת אי אפשר היה להבין מה היהודים אומרים ואם הם מקללים".

מוטי מילרוד

מלאכי, המתגוררת בשכונת יד אליהו בתל אביב, מוכרת את הספר באופן אישי, בחנות התימנית בבני ברק, במסעדת "סאלוף" בשוק של שכונת התקווה וכמובן בתימניאדות. 3,000 עותקים כבר נמכרו מבלי שהתקשורת או האקדמיה יגלו עניין במפעל החיים שלה. "הספר הוא כמו ירושה", היא מסבירה. "זה משהו שמאוד חשוב לי, שבני ישראל החדשים יוכלו לדבר טוב תימנית יהודית. אני חושבת שעוד דור או שניים, יהיה מישהו שיציץ בשיחון וירצה לדבר תימנית. פעם גם התביישו ביידיש ועכשיו מתחילים להחיות אותה". לבתה ששירתה במודיעין יעצה מלאכי להחליף בקשר את הכינוי "גפרור" לחיילי האויב במילה "ג'יי", גוי בתימנית יהודית.

הפרויקט הבא על סדר היום של מלאכי הוא ספר מתכונים תימני במאה אחוז. היא לא מתרשמת מהטענה שהג'חנון והקובנה משמינים: "בתימן אכלו טוב אבל הלכו הרבה ברגל, אז האוכל הלך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו