בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בהוראת סילבן שלום: משוחררי מתקן חולות לא יורשו לעבוד וללון בתל אביב ובאילת

כ-1,200 מבקשי מקלט, ששהו במתקן יותר משנה, צפויים להשתחרר בימים שלישי ורביעי, אך שר הפנים החליט להגביל את חופש התנועה שלהם ולא לאפשר להם לשוב לערים בהן התרכזו עד כה

65תגובות
אוליבייה פיטוסי

המדינה תאסור על כ–1,200 מבקשי המקלט מאריתריאה וסודאן שצפויים להשתחרר השבוע מחולות ללון ולעבוד בתל אביב ובאילת. אשרות השהייה הזמניות שיונפקו להם יגבילו את חופש תנועתם בשתי הערים, בהן מספר גבוה של מבקשי מקלט. רשות האוכלוסין וההגירה טרם השיבה לשאלת "הארץ" מה יהיה העונש למי שייתפס מפר את ההוראה. כך או כך, בשלב זה מתייחסת המגבלה הגיאוגרפית רק לכ–1,200 מבקשי המקלט הצפויים להשתחרר מחולות והיא אינה צפויה להוביל לשינוי משמעותי בדרום תל אביב, שכן באזור מתגוררים להערכת הרשויות כ–30 אלף מתוך 45 אלף מבקשי המקלט בישראל.

בהוראת שר הפנים, סילבן שלום, השחרור מחולות צפוי להתבצע בשני חלקים שווים בימים שלישי ורביעי. יום רביעי הוא המועד האחרון שקבע בג"ץ לשחרור מבקשי המקלט המוחזקים בחולות יותר משנה. לאחר השחרור יישארו במתקן כ–500 מבקשי מקלט.

אילן אסייג

כפי שפורסם ב"הארץ", לאחר פסיקת בג"ץ, שאישר את עיקרי התיקון שמסדיר החזקה של מבקשי מקלט במתקן חולות, אולם קבע כי משך הזמן שנקבע לשהייה בו — שנה ושמונה חודשים — אינו מידתי, האיצה רשות האוכלוסין וההגירה את מתן הזימונים לחולות, כדי למלא שוב את המתקן.

אלפי מבקשי מקלט, שהיו חופשיים עד כה, נקראו לשימועים בחודשים הקרובים, לקראת שליחתם לחולות. כמעט כל האריתראים והסודאנים שביקשו לחדש את אשרת השהייה שלהם קיבלו זימון לשימוע. על פי חוק, לא ניתן לשלוח למתקן קטינים, נשים, בני 60 ומעלה, אבות לקטינים המצויים בישראל, קורבנות סחר בבני אדם ומי ששהייתו במתקן עלולה לגרום נזק לבריאותו.

גם לאחר שבג"ץ ביטל לראשונה את התיקון לחוק למניעת הסתננות, לפני כשנתיים, עשתה המדינה ניסיון דומה להגביל את תנועתם של המשוחררים. על כ–1,800 מבקשי המקלט ששוחררו בעקבות הפסיקה מכלא סהרונים נאסר לגור או לעבוד בתל אביב ובאילת. בחלוף כמה חודשים, בלי נימוק מיוחד, בוטלה המגבלה. עוד קודם לכן, באביב 2008, בהוראת ראש מינהל ההגירה דאז, יעקב גנות, החלה המדינה ליישם את "נוהל גדרה־חדרה", שאסר על אריתראים וסודאנים להימצא באזור שבין שתי הערים האלה.

הנוהל חל על כל אזרחי אריתריאה וסודאן, אך מספרם בישראל הסתכם אז באלפים בודדים. ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד הנוהל, אך עוד לפני שבית המשפט דן בו, בקיץ 2009, ביטל שר הפנים דאז אלי ישי את הנוהל, בעקבות מחאה נרחבת ביישובי פריפריה.

בפסק הדין שניתן לפני שבוע וחצי הציע השופט חנן מלצר לבחון מחדש אפשרות לתיחום גיאוגרפי של מבקשי המקלט. "בהסתכלות בפרספקטיבה של זמן — ייתכן כי חבל שרעיון 'פיזור אוכלוסיית המסתננים' (לא בהכרח בהגבלת השתכנות ועבודה מעבר לחדרה ולגדרה, אלא בחלוקה פרופורציונלית בין כל אזורי הארץ) לא נוסה ולא עמד לביקורת שיפוטית, שכן אין ספק שפתרון זה היה עדיף מנקודת הראות של העותרים על מרכז השהיה הרחוק, המצוי במקום שרק חול ומדבר מסביבו. דומה, איפוא, שארגוני הזכויות אף הם צריכים להפיק לקחים מהחפזותם לעתור בשעתו, שכן: 'מרובה תפסת, לא תפסת'", כתב.

מלצר הוסיף כי בגרמניה היתה בעבר חקיקה שאפשרה לתחום מבקשי מקלט לאזורים גיאוגרפיים מצומצמים. חקיקה זו עמדה לביקורת שיפוטית ואושרה. עם זאת, באחרונה צומצמו ההוראות המאפשרות תיחום גיאוגרפי ונקבעה מגבלת זמן לתיחום. "דומה עלי שעל המחוקק לשקול מחדש את האפשרות ליישם את ההחלטה בדבר פיזור אוכלוסיית המסתננים, שהרי פתרון זה מתון הרבה יותר מהעברתם של המסתננים למתקני השהיה ויש בו כדי להשיג את אותה התכלית וייתכן אפילו שביעילות רבה יותר (אם אכן זו התכלית האמיתית, ולא כפיית הוצאתם של המסתננים מן הארץ)", כתב מלצר.

בארגוני זכויות האדם לא פוסלים על הסף את רעיון התיחום הגיאוגרפי. "תיחום גיאוגרפי היה נסבל יותר לו מבקשי המקלט היו זוכים במעמד שמקנה להם אשרת עבודה וזכויות סוציאליות באופן שיאפשר להם לפרנס את עצמם מבלי שייפלו לנטל על הפריפריה", אמרה רכזת מדיניות ציבורית במוקד לפליטים ולמהגרים, סיגל רוזן. "מן הראוי היה שהמדינה תקים תשתית להעסקתם של מבקשי המקלט. אם המשוחררים יקבלו אשרת שחרור בתנאים מגבילים הם יתקשו להיקלט בפריפריה, לשכור דירה, לפתוח חשבון בנק וזאת משום ששם לא מכירים את האשרה שלהם כמו שמכירים אותה בתל אביב". עם זאת, הדגישה כי רבים מהצפויים להשתחרר "מגיעים מאשדוד, אשקלון, נתניה, ירושלים והם יוכלו לחזור לאותם מקומות. הם היו שם כמה שנים, יש להם שם קשרים, זה לא שכולם רק חיכו לחזור לדרום תל אביב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו