בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פורסמה תוכנית להעברת 125 מיליון שקל מהרשויות המבוססות לחלשות

לפי התוכנית של פורום המייצג 50 יישובים, הסכום יתווסף לסכום זהה שישקיע האוצר בחינוך וברווחה. במשרדי הממשלה מעריכים כי התוספת לא צפויה להביא לשינוי של ממש ברשויות העניות. הרשויות המבוססות מתנגדות

19תגובות
טס שפלן

פורום ראשי הערים לצדק חלוקתי, המייצג כ-50 יישובים ברחבי הארץ, פרסם היום (חמישי) תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי של שירותי חינוך ורווחה ברשויות המקומיות. התוכנית קוראת להסטה של 125 מיליון שקלים מתשלומים שמעבירה הממשלה לרשויות המבוססות, אשר תתווסף לתוספת בסכום זהה שיעמיד משרד האוצר. 250 מיליון השקלים יועברו לרשויות החלשות. פרסום התוכנית בא על רקע דיונים שמתנהלים בין מרכז השלטון המקומי לבין משרד האוצר בנוגע להצעת חוק שמונחת בנושא.

לדברי יו"ר הפורום, ראש העיר ירושלים ניר ברקת, התוכנית "תאפשר לכל הרשויות לצמוח, ולחלשים לצמוח יותר מהר. זו המשמעות של ערבות הדדית". לאחרונה צפה ועלתה מחלוקת קשה בין ראשי הערים המבוססות לבין עמיתיהם התומכים בתקצוב דיפנרציאלי. במקביל, גם הוויכוח הפנימי במפלגת העבודה בנושא מסרב להירגע.

הצעתו של ברקת באה על רקע התנגדות קשה מצד ראשי הערים המבוססות לכל שינוי באופן התקצוב ובהיקפו. בשבועיים האחרונים הספיקו ראשי הערים לאיים על שר האוצר, משה כחלון, כי אם יקדם את תוכנית האומר בנושא, הם יפגעו בתוכניות בתחום הדיור; לרמוז לחברי כנסת במחנה הציוני כי תמיכתם בהצעות חוק פרטיות עלולה לפגוע בהם בפריימריז הבאים; ולתקוף באופן ישיר את ראשי הערים התומכים בצדק חלוקתי.

"הסכומים אינם דרמטיים, אבל העיקרון כאן חשוב — משאבי המדינה צריכים להתחלק באופן דיפרנציאלי, בהתאם לחוזק של כל רשות", אמר אתמול ברקת. לדבריו, רוב הציבור "תומך בצדק חלוקתי, גם אלה שמתגוררים בערים העשירות". בתחילת השבוע תקף ראש העיר תל אביב רון חולדאי את ברקת על תמיכתו בתוכנית התקצוב הדיפרנציאלי.

במשרדי הממשלה וברשויות השונות מעריכים כי התוספת של 250 מיליון שקלים לא צפויה להביא לשינוי של ממש במצב הרשויות העניות, וכי לשם כך נדרש טיפול שורש, לא רק בתקצוב הדיפרנציאלי אלא גם במקורות של אי השוויון בין היישובים השונים. אלה מתבססים בין השאר על הכנסות מארנונה עסקית וממשלתית, אשר רחוקות מלהתחלק באופן שווה ואשר מכניסות לרשויות החזקות מיליארדי שקלים בשנה. התוכנית היא ניסיון ליצור סדק בסדר הדברים הקיים. נדמה כי בדיוק לכך מתנגדים ראשי הערים החזקות.

הצעתו של ראש העיר ברקת נשענת על הצעת משרד האוצר, אשר הוצאה מספר התקציב, לטובת דיונים משותפים עם מרכז השלטון המקומי. אלה אמורים להסתיים ב-1 בנובמבר. ההצעה נועדה לחזק את הצד המבקש לקדם צדק חלוקתי בתוך הממשלה. על פי חישובים שנעשו בפורום, ההשקעה הממוצעת של רשות חלשה (באשכולות היישובים 1–5) בתושב מסתכמת ב–5,463 שקלים, בהשוואה ל-7,858 שקלים שמשקיעה רשות חזקה (באשכולות 10-8). מידת העושר של כל רשות מקומית מבוססת במידה רבה על הארנונה שהיא מצליחה לקבל מעסקים ומסחר בתחומה. למרות הבדלים מבניים, שחלקם הגדול נקבע לפני עשרות שנים, המדינה מתקצבת באופן שווה את כל הרשויות. "המדינה יכולה וצריכה לשנות את סדרי העדיפויות, ולעזור לרשויות החלשות להתפתח ולקבל תקציבים, שיאפשרו להן לתת את אותה רמת שירותים שמקבלים תושבים בערים העשירות", נכתב בהצעת הפורום לצדק חלוקתי.

על פי ההצעה, 125 מיליון שקלים יילקחו מכספי המאצ'ינג הממשלתי לרשויות החזקות, אשר יתווספו כאמור ל-125 מיליון שקלים שיפנה האוצר, לטובת השקעה בחינוך וברווחה. מדובר בכספים הממומנים על ידי המדינה והרשות המקומית בשיעור משתנה המוקצים לשירותי חינוך ורווחה. התוכנית אמורה להתפרש על פני כמה שנים.

לטענת הפורום, המהלך יביא לכך שהצמיחה הממוצעת של 33 הרשויות העשירות תרד ב-20%, זו של 24 רשויות באשכולות 6-7 תמשיך ללא שינוי, וזו של 195 יישובים חלשים תגדל ב-123%. בפורום מציינים כי "בניגוד לטענות ראשי הערים העשירות, הכספים שיועברו ליישובים העניים אינם כספי הארנונה של תושבי הערים העשירות אלא כספי הממשלה שהרשויות אמורות לקבל". עוד אומרים בפורום כי "הכנסות הערים העשירות יגדלו ב-492 מיליון שקלים במקום ב–617 מיליון. מדובר בשינוי מינורי שהתושבים בערים העשירות לא ירגישו, אבל עבור התושבים בערים העניות זו הזדמנות גדולה".

ההצעות בדבר התקצוב הדיפנרציאלי וחלוקה מחודשת של תשלומי הארנונה שמקבלות הרשויות השונות ממשיכות לעורר סערה במפלגת העבודה, במיוחד לאחר שח"כ איתן ברושי אמר על עמיתו לסיעה, ח"כ יוסי יונה, המקדם הצעות חוק בנושא, כי "אינו חלק טבעי מהמפלגה". בתגובה יזם השבוע היו"ר משותף של המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בירושלים רועי ג'רופי, מכתב מחאה ליו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, שעליו חתמו עשרות פעילי מפלגה. "המחויבות לצדק חלוקתי היא חלק מרכזי ובלתי נפרד מזהותה של מפלגת העבודה", נכתב. "האיומים המרומזים של פורום 15 הערים העצמאיות והתבטאויותיו של ח"כ ברושי מקוממים. הדבר האחרון שלו אנו זקוקים בימים אלה זה 'גרבוזים' חדשים שיבואו מקרבנו".

מנגד שלח השבוע יו"ר מרכז המועצות האזוריות, שמואל ריפמן, מכתב תמיכה בח"כים ברושי ודני עטר, המתנגדים להצעת החוק של יונה לחלוקה מחדש של הכנסות מארנונה בין המועצות האזוריות לערי פיתוח. "לפי ריפמן, מדובר ב"צעד נוסף של חברי המחנה הציוני לפגוע בהתיישבות העובדת, ראה ערך הצעה לפירוק החטיבה להתיישבות", וכי "באווירה הציבורית היום קל מאוד להעלות על המוקד ציבור או מגזר בשם מנטרות פופוליסטיות".

ממרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 ומרכז המועצות האזוריות נמסר בתגובה כי "ברקת מציג מצג שווא המבוסס על נתונים שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות. על פי נתוני האוצר, כפי שהוצגו לשלטון המקומי, עשירונים 6-4 הם אלה המקבלים את התקצוב הגבוה ביותר, בעוד שהיתר מקבלים פחות. העיר בעלת תקצוב מהגבוהים ביותר בתחום החינוך היא דווקא ירושלים". עוד נמסר כי "במקום שברקת יקדם אג'נדות אישיות ופוליטיות ויזרע שנאה בתוך השלטון המקומי, מוטב היה שינהל את החינוך בעירו לטובת כלל האוכלוסיות בה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו