ירדן סקופ
ירדן סקופ

מספרם של הסטודנטים לתואר ראשון בישראל בשנה שעברה ירד ב–1%, ובאוניברסיטאות הוא אף ירד בכ–2%. עם זאת, חלה עלייה של כ–2% בסטודנטים לתואר שני ובלימודי דוקטורט, שמתקיימים רק באוניברסיטאות. כמו כן, חלה עלייה במספר הסטודנטים הערבים והחרדים באקדמיה; כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (רביעי) לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע"ו.

הירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות מתרחשת כבר כמה שנים, בשל מעברם למכללות האקדמיות. הדבר מעיד על מגמה עליה הצביעו כבר בעבר במערכת ההשכלה הגבוהה, והיא שהמוסדות הגיעו למלוא פוטנציאל הסטודנטים מתוך האוכלוסייה הנוהגת ללמוד במוסדות אלה (חילונים ודתיים לאומיים בני מעמד בינוני ומעלה). 

כעת, סבורים במערכת ההשכלה הגבוהה, על מנת להגדיל את מספר הלומדים יש לפנות לאוכלוסיות שההשכלה הגבוהה אינה נגישה להן (חרדים וערבים).

במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ובוועדה לתכנון ולתקצוב מודעים למגמות אלו ופונים בארבע השנים האחרונות לאוכלוסיות אלו. ניתן לראות כי בשנים האחרונות עלו שיעורי הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר הראשון מ-9.8% (בשנת תש"ס 1999־2000) ל-14.4% בתשע"ה (2014־2015); בתואר השני מ-3.6% ל-10.5%, ובתואר השלישי מ-2.8% ל-5.9%.

גם שיעורי הסטודנטים החרדים עלו: בשנת תשע"ה למדו לתואר ראשון כ–9,000 סטודנטים חרדים, לעומת 8,300 בתשע"ד. קרוב לשליש מהם (30.3%) למדו מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה.

מנתוני תקציב ההשכלה הגבוהה שפורסמו גם הם היום, עולה כי בשנת תשע"ו עומד התקציב שתשקיע המדינה בשילוב אוכלוסיות החרדים והערבים בהשכלה הגבוהה על 214 מיליון שקלים.

בנוסף, שיעורי הנשים בקרב הסטודנטים הערבים עלו באופן ניכר. בשנת תש"ס, 61.7% מהסטודנטים הערבים היו נשים, ובשנת תשע"ה — 67.2%. בשנים אלו העליות המשמעותיות ביותר בשיעורי הנשים בקרב הערבים היו בתארים המתקדמים: בתואר השני מ-40.9% ל-71% ובתואר השלישי - מ-18.3% ל-55.4%. בתקופה זו, לא היו מגמות משמעותיות בשיעורי הנשים בקרב הסטודנטים היהודים והאחרים, אך הן היוו רוב בכל התארים.

ככלל, 58% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"ה במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, והן היוו רוב בכל התארים: 57.6% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 61.3% מהלומדים לקראת תואר שני, 52.5% מהלומדים לקראת תואר שלישי ו-77.2% מהלומדים לקראת תעודה אקדמית.

נתונים מעניינים נוספים, מלמדים על המעמד החברתי-כלכלי ממנו מגיעים הסטודנטים: בשנת תשע"ה 18% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני שיעורם עמד על 25.0% ובתואר שלישי על 32.3%. שיעוריהם של סטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היו: 16.4% בתואר הראשון, 11.0% בתואר השני ו-5.8% בתואר השלישי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ