בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בקשת החנינה של אייכמן מהנשיא: "הושפעתי מרגשות אנושיים, ביקשתי לעבור תפקיד"

תיק החנינה של אייכמן, שבית הנשיא מציג היום לרגל יום השואה הבינלאומי, מתעד את בקשת פושע המלחמה הנאצי לחוס על חייו, את פניית אחיו אל "נפשו של העם היהודי" ועתירת הרעיה

64תגובות

בסדרת מכתבים ששלחו אדולף אייכמן, ורה אשתו וחמשת אחיו לנשיא המדינה יצחק בן צבי ב–1962, ניסו פושע המלחמה הנאצי ובני משפחתו למנוע את הוצאתו להורג. היום, לרגל יום השואה הבינלאומי ובמלאת 55 שנה למשפט אייכמן, מציג בית הנשיא לציבור את תיק החנינה של אייכמן, שנסרק לאחרונה במחלקה המשפטית של בית הנשיא.

"לא נכון שמעולם לא הושפעתי על ידי רגשות אנושיים", כתב אייכמן. "דווקא תחת רושם הזוועות שלא נשמע כדוגמתן, אשר הייתי עד להן, ביקשתי מיד להעבירני לתפקיד אחר. כמו כן גיליתי מרצוני בשעת חקירתי במשטרה את הזוועות שלא היו ידועות עד אז, כדי לעזור על ידי כך לקבוע את האמת כדבר שאין חולקים עליו. אני מצהיר שוב, כפי שכבר עשיתי בפני בית המשפט: אני מתעב, כפשעים גדולים ביותר, את הזוועות שבוצעו ביהודים וחושב לצודק שהיוזמים של זוועות אלה ייתבעו לדין עכשיו ובעתיד".

מכתב אייכמן בכתב ידו: "אני מצהיר שוב, כפי שכבר עשיתי בפני בית המשפט: אני מתעב כפשעים גדולים ביותר את הזוועות שבוצעו ביהודים וחושב לצודק שהיוזמים של זוועות אלה ייתבעו לדין עכשיו ובעתיד".
הרעייה ורה לנשיא בן צבי: "לאחר דחיית הערעור נתון גורלו של בעלי בידיך. כרעיה ואם לארבעה ילדים מבקשת אני מכבודו על חיי בעלי".
תגןבת הנשיא יצחק בן צבי: "כאשר שכלה שים חרבך, כן תשכל משים אמך".

"בהערכת אישיותי נתפסו השופטים לטעות מכרעת, כיוון שהם אינם יכולים להעתיק את עצמם לתוך הזמן והמצב שבהם נמצאתי במשך שנות המלחמה", כתב אייכמן. "לא נכון שהייתי אישיות רמת מעלה עד כדי כך שהייתי יכול לחלוש, או הייתי חולש באופן עצמאי, על רדיפת היהודים", הוסיף. לדבריו, שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שדנו אותו למיתה, ושופטי בית המשפט העליון, שדחו את ערעורו, התעלמו מעובדה חשובה.

"מעולם לא שימשתי בדרגת שירות כה גבוהה שהיתה צריכה להיות כרוכה בסמכויות מכריעות ועצמאיות כל כך. גם לא נתתי שום פקודה בשמי שלי, אלא תמיד פעלתי 'בפקודה'". עוד הוסיף: "אילו הייתי, כפי שמניחים השופטים, הדוחף הקנאי המוכר ברדיפת היהודים, צריך היה הדבר למצוא את ביטויו בהעלאתי בדרגה ובהענקות אחרות. אולם לא הוענקה לי כל טובת הנאה".

לדברי אייכמן, "יש למתוח קו בין המנהיגים האחראים לבין האנשים אשר כמוני נאלצו לשמש רק כלי שרת בידי המנהיגות. לא הייתי מנהיג אחראי, ולכן איני מרגיש את עצמי אשם". את המכתב סיים אייכמן במלים: "איני יכול להכיר בצדקת פסק דינו של בית המשפט, ואני מבקשך, כבוד נשיא המדינה, להשתמש בזכות החנינה ולצוות שפסק דין המוות לא יבוצע".

נשיא המדינה ראובן ריבלין רואה בפרסום החומר הארכיוני הזה הזדמנות לשוב ולהראות לעולם שישראל עשתה משפט צדק גם לגרוע באויבי העם היהודי. "המשפט היה משפט אמת. התובע לא השתתף בהצגת תיאטרון, אלא במשפט אמת. הליך החנינה מוכיח שגם אייכמן ומשפחתו ידעו שבמדינת ישראל מורשע רוצח כמו אייכמן ונעשה לו דין צדק. ידענו להציב לרשע סנגור, לאפשר לו להגיש בקשה לחנינה, אך בבוא העת, להעניש על הזוועה", כתב ריבלין. את הדברים הוא יאמר היום באירוע הוקרה לניצולי שואה ולגיבורי משפט אייכמן, שבו ישתתפו, בין היתר, מיקי גולדמן, קצין המשטרה שחקר את אייכמן, ורפי איתן, שפיקד על חטיפתו.

ב–1960 חטף המוסד את אייכמן מארגנטינה, לשם נמלט אחרי מלחמת העולם השנייה, לישראל. בסוף אותה שנה דן אותו בית המשפט המחוזי בירושלים למוות בשל פשעים כלפי העם היהודי, האנושות ופשעי מלחמה. במאי 1962 דחו שופטי בית המשפט העליון את הערעור שהגיש אייכמן. עוד באותו היום הוא הגיש חנינה לנשיא המדינה יצחק בן צבי. אחרי דחיית הבקשה הוא הוצא להורג בתלייה, ב–1 ביוני.

בחומרים שמציג בית הנשיא כלול גם הפתק המפורסם בכתב ידו של הנשיא בן צבי, שחרץ את דינו של אייכמן. בפתק ציטט בן צבי פסוק מספר שמואל, שמסביר את התנגדותו לחנינה. "כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן־תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ", כתב. אמו של אייכמן אמנם כבר לא היתה בחיים כשהוצא להורג, אך אשתו ואחיו פנו אף הם לנשיא לבקש שיחון אותו. "לאחר דחיית הערעור נתון גורלו של בעלי בידיך. כרעיה ואם לארבעה ילדים מבקשת אני מכבודו על חיי בעלי", כתבה ורה אייכמן.

מכתבם של אחיו של אייכמן

אחיו של אייכמן נרתמו אף הם למענו וטענו כי חנינה תאפשר להציג לעולם את "גדלות הנפש של העם היהודי". "מתוך היכרות עם אופיו של אחינו, חינוכו, ועמדתה של משפחתנו, אנו יכולים לומר מתוך שכנוע כי מתוך דחפיו העצמיים לא היה בא אחינו בקונפליקט עם העקרונות האתיים של הסדר החברתי, אילולא היו החוקים והפקודות של הנהגת המדינה דאז, אליהם חש מחויבות מתוך שבועה כקצין, דוחקים אותו למצב כפייה שבפניו לא ניתן לעמוד", כתבו.

"במשפט שהסתיים", סיכמו האחים, "הוצג העבר הנורא פעם נוספת לעיני העולם כולו. אילו יגיעו מתוך כך האנשים לכדי סובלנות והבנה של אחווה, אזי הושגה מטרתו של המשפט. כמסקנתה של תוכחה כלל עולמית זו, פעולה של חסד תדגיש את גדלות הנפש של העם היהודי ותועיל לו, דרך קידומה של הידידות בין העמים והגזעים".

בקשת החנינה הרשמית, שהגיש לנשיא סנגורו הגרמני של אייכמן, עו"ד רוברט סרבציוס, נמצאת אף היא, כמובן, בתיק החנינה. עורך הדין ביקש מהנשיא "להביא בחשבון שפסק־הדין הוכתם בחטיפתו הבלתי־חוקית של הנידון". סרבציוס טען כי אם אייכמן היה מוסגר לישראל כחוק, במסגרת הסכם הסגרה בין ארגנטינה לישראל, אסור היה לה להוציאו להורג.

גם טיעונים אחרים גייס סרבציוס. "אני מבקש להתחשב בכך שפעולתו של הנידון נגרמה על־ידי מאורעות מדיניים שאירעו לפני למעלה מ–17 שנה, שהנידון כאדם בלתי חשוב נדחף לתוכם על־ידי הגורל... אין הפרט יכול ליתן את הדין על מכלול של מאורעות מדיניים שעל זוועתם כבר נאלץ כל העם הגרמני לכפר על־ידי קורבנות גדולים וייסורים משלו", כתב. את הסברו לשואת יהודי אירופה סיכם במשפט: "המפתח למאורעות שהם היום בלתי מובנים הנו הגזמת הביורוקרטיזם שהגיעה לשיאה על־ידי שימוש לרעה בציות. הנידון לא פעל מתוך עמדה אנטישמית, אלא מתוך שהיה כבול במערכת הכפייה הביורוקרטית".

מסמך אחר הקשור לחנינת אייכמן, שלא מוצג כעת על ידי בית הנשיא, הוא בקשת החנינה שהגישו לנשיא קבוצת אנשי רוח, שכללה את מרטין בובר, גרשום שלום, הוגו ברגמן ולאה גולדברג. גם הם ביקשו מהנשיא לחוס על חיי אייכמן. "אין אנו רוצים שהצורר יביאנו שנעמיד תליין מתוכנו, ואם נעשה כן יהיה בכך משום ניצחון הצורר עלינו ואין אנו רוצים בניצחונו זה", כתבו. לאחר שגם הממשלה דחתה את ההצעה לחון את אייכמן (למעט השרים יוסף בורג ולוי אשכול, שתמכו בחנינה), נתלה אייכמן ואפרו פוזר בים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו