מטייל מצא חותם מצרי בן 3,500 שנה בגליל התחתון

החותם שמעוצב בצורת חיפושית וגודלו כסנטימטר נמצא לפני שלושה שבועות על הר קרני חיטין. אוצרת במוזיאון ישראל: החותם מציג את המלך פרעה תחותמס השלישי ישוב על כס מלכותו

נעה שפיגל
נעה שפיגל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים13
נעה שפיגל
נעה שפיגל

מטייל מצא לפני כשלושה שבועות חותם מצרי בן 3,500 שנה על בגליל התחתון. גודלו של החותם הלבן, המעוצב בצורת חיפושית, הוא כסנטימטר וחרוטים עליו עיטורים. הוא נאסף על ידי רשות העתיקות וזוהה כקמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. חותמי טביעה של חיפושיות מסוג זה — חרפושיות — יוצרו על ידי המצרים באלף השני לפני הספירה, ושימשו להטבעת שמות פקיד או מלך על חרס או פפירוס.

המטייל, אמית חקלאי מכפר חיטים, מצא את החותם בעת שטייל עם ילדיו על הר קרני חיטין בגליל התחתון. הוא הבין שמדובר בחותם מצרי עתיק, התקשר לרשות העתיקות ומסר את החותם.

החותם המצרי המעוצב בצורת חיפושית
החותם המצרי המעוצב בצורת חיפושיתצילום: קלרה עמית / רשות ה

ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצרים הקדומה במוזיאון ישראל, קבעה שהחותם מציג את המלך פרעה תחותמס השלישי ישוב על כס מלכותו, ולפניו כרטוש — צורה עגלגלה המכילה סמלים שמייצגים את שמו בכתב חרטומים. לדבריה, "תחותמס שלט במשך שנים רבות לאורך המאה ה–15 לפני הספירה, ובימיו הקימה מצרים מערך מינהלי־שלטוני בכנען. שם הוא ערך מסעות כיבוש רבים, שהמפורסם ביותר שבהם היה קרב מגידו בעמק יזרעאל — ניצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים". בן תור הוסיפה כי החרפושיות גולפו בצורת חיפושית זבל, שנחשבה קדושה במצרים העתיקה.

ד"ר מיקי סבן, מנהל תחום אוצרות המדינה ברשות העתיקות, אמר כי בארץ נמצאו חרפושיות רבות, אבל זו הראשונה שנמצאה בקרני חיטין. לדבריו, לפעמים ניתן למצוא אותן על פני השטח לאחר גשמים, כמו במקרה זה, ולא רק בחפירות. "הן מאוד חשובות למחקר ארכיאולוגי. יש מאות, אבל כל פריט הוא חשוב", אמר סבן והסביר כי מציאתן מסייעת לזהות ולהבין את הכרונולוגיה של התרבות המצרית. "זה כמו למצוא דרישת שלום כתובה מהמלך תחותמס, אחד ממקימי האימפריה המצרית", הוסיף.

קרני חיטין הוא הר געש כבוי בעלי שתי פסגות הדומות לקרניים, ומכאן שמו. האתר מפורסם בשל קרב קרני חיטין שהתחולל בו בשנת 1187, שבו הביס סלאח א־דין, שליט השושלת האיובית מדמשק, את הצבאות הצלבנים, ובכך הביא לסופה את הממלכה הצלבנית הראשונה. שנים רבות לפני כן, בתקופה הברונזה המאוחרת, עמדה מצודה מבוצרת על ההר, שככל הנראה נהרסה במאה ה–13 לפני הספירה. לדברי הארכיאולוגית ירדנה אלכסנדר מרשות העתיקות, "למרות שהחרפושית נמצאה על פני השטח ולא בחפירה ארכיאולוגית, נראה שניתן לקשור אותה לתקופת קיומה של המצודה".

רשות העתיקות העניקה למוצא תעודת הוקרה על הגילוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ