בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אושרה העלאת 500 בני פלשמורה לארץ; ח"כים מהליכוד החרימו הצבעות במליאה

משרד רה"מ אישר את המהלך להעלאת מאות מתוך 9,000 בני הקהילה הממתינים באתיופיה לישראל עוד השנה. הח"כים דודי אמסלם ואברהם נגוסה דורשים להגדיל את מכסת העולים שיגיעו ארצה

36תגובות

משרד ראש הממשלה הודיע היום (שני) כי יקצה תקציב להעלאת 500 מתוך 9,000 בני הפלשמורה הממתינים באתיופיה לישראל עוד השנה. לפי ההחלטה, הראשונים שיועלו יהיו חולים, זקנים ובודדים. העלאתם של שאר הממתינים תידחה עד לאחר דיוני תקציב 2017. את ההחלטה מסר ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד רה"מ אודי פראוור, בדיון משותף של ועדות הפנים והקליטה. בתגובה לא הגיעו יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם, וחברו לסיעת הליכוד, יו"ר ועדת העלייה וקליטה, ח"כ אברהם נגוסה, להצבעות במליאת הכנסת ולדבריהם ימשיכו לעשות כן עד לשינוי ההחלטה והגדלת מספר העולים השנה.

לפני ארבעה חודשים אישרה הממשלה להעלות לארץ את כל הממתינים באדיס אבבה ובגונדר שיימצאו זכאים תוך חמש שנים. "הבאת יתרת יוצאי זרע ישראל מאתיופיה בהתאם להחלטה זו תחל בתוך 120 ימים ממועד החלטת הממשלה ותימשך לתקופה של עד חמש שנים", נכתב בהחלטה שאושרה בממשלה ב-15 בנובמבר. לפני כשבועיים הודיע מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, כי התוכנית להעלאת בני הפלשמורה אושרה ללא מקור תקציבי ולכן תושהה עד לדיוני התקציב. הוא הבהיר כי החלטתו מבוססת על חוק הנומרטור, שנכנס השנה לתוקף, המחייב את הממשלה למצוא מקור תקציבי לכל התחייבות עתידית.

יהודים בגונדר שבאתיופיה, ב-2008
אי־פי

תחילה העריך משרד ראש הממשלה כי עלות קליטתם של כל 9,000 הממתינים עומד על סכום של כשלושה מיליארד שקלים. בדיון בוועדת הפנים בשבוע שעבר שונתה הערכת המשרד לסכום של כ-2.2 מיליארד שקלים ליישום התוכנית. המשרד כלל באומדן הזה מתן מענק לכל אחד מהעולים לצורכי דיור, מענק שאינו ניתן לעולים אחרים. אך במשרד רה"מ טענו כי הוא הכרחי לצורך קליטתה של אוכלוסייה זו שאין באפשרותה לשאת בהוצאות הדיור לאחר עזיבת מרכז הקליטה. אמסלם טען כי האומדן התקציבי מופרז והעריך כי העלאתם של כל הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה תעלה למדינה כחצי מיליארד שקלים.

בלחץ של הח"כים אמסלם ונגוסה, שינה משרד רה"מ את עמדתו. נציג המשרד פראוור הודיע היום כי אף שלא אושר מקור תקציבי, יוקצו עוד השנה המשאבים הדרושים לקליטת 500 עולים מאתיופיה. "מדובר במעט מאוד כסף. בסך הכל מדובר בכל שנות הנומרטור על 107 מיליון שקל", אמר פראוור. "מדובר בתיקון לא גדול שאפשר לעשות אותו בלי להפוך את סדרי התקציב לשנים הבאות. חשבנו שלא טוב שאנשים במצב הקשה יותר ימתינו. רצינו קודם כל להביא אותם. עד שהדבר יגיע לדיוני תקציב 2017 והשנים העוקבות, נתחיל לעשות מעשה ונטפל בקבוצה החלשה יותר".

ח"כ אמסלם זעם על דברי פראוור - "זו בושה לאינטליגנציה שנתתם תשובה מהסוג הזה", אמר לו. "אתם לא מתביישים? מה אתם סוחרים במספרים קטנים? אני מתבייש מהתשובה שלך. אני לא ציפיתי לתשובה כזאת".

ח"כ נגוסה הוסיף ואמר לפראוור כי "משקרים לנו, מרמים אותנו וזה לא ילך. לדבריו, "בתקציב 2016 יש אפשרות להביא את האנשים האלה. אתם מחפשים תירוץ אז מצאתם מקלט, לא ניתן לכם להשתמש במקלט הזה. דובר על 500 נפש. העניין הערכי הפך לשוק עגבניות. זה מה שאתם עושים. עניין הציונות הפך לעניין של משרד רואי חשבון. שכחתם רק שמדובר פה בחיי אדם. אנשים יום-יום מתים".

"לא היתה לנו מדינה עם חוק הנומרטור", אמרה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) בדיון. "מדינה זו חנות מכולת? יש לה תקציב ואז צריך לעמוד במסגרת התקציב? או מדינה זה חזון ציוני שמניע אותה ועל בסיס החזון הציוני אנחנו מקבלים החלטות ואז מוצאים מקורות מימון? לפי חוק הנורמטור, אי אפשר לצאת למבצע 'צוק איתן'. זה נשמע כמו בדיחה רעה. כל דבר שקשור בחזון הציוני לא רלוונטי בגלל חוק הנומרטור. היהודים שנמצאים בגונדר ובאדיס, שאולי בשביל המדינה או גורמים מסוימים הם לא מספיק יהודים, הם יותר יהודים מאשר הרבה אנשים שחיים כאן במדינת ישראל. הסלקציה הזאת של איך מיישמים את חוק השבות יש בה גזענות, אין מילה אחרת. מה הדבר הזה אומר? – שיש מהגרים ששווים יותר ומהגרים ששווים פחות? בעיניי חוק השבות גובר על חוק הנומרטור".

פראוור אמר בתגובה להאשמות כי "יש מציאות של חוק, ובתוך המציאות הזאת גם משרד ראש הממשלה וגם משרד האוצר צריכים לתפקד. על מנת שלא נחכה לתקציב נביא קבוצה שהכי קשה לה. מה יהיה בתקציב, אני לא יודע להבטיח – אני לא חבר כנסת ואני לא שר. אני יודע איפה המציאות החוקית מגבילה אותי וגם את אגף התקציבים. זה חלק מהדברים הלא פשוטים. חברי הכנסת אמסלם ונגוסה יכולים לחלוק עלי, ההחלטה שהממשלה קיבלה בקיץ שעבר תצטרך לעבור עוד פעם סוג של דיון בתוך התקציב הנוכחי משום שאחרת אני לא יודע איך מבצעים את זה. אני מציע לא להדביק לי את מה שאין לי – לא אטימות ולא חוסר רצון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו