המאומצים יוצאים מהארון ונאבקים בחוק מיושן שאוסר עליהם להיחשף בפומבי

חוק אימוץ ילדים, שנחקק בשנות ה–60, קובע כי זו עבירה פלילית למאומץ או הורה מאמץ לחשוף עובדה זו. קמפיין חדש מבקש לבטל סעיף בחוק שהופך את האימוץ ל"משהו שצריך להתבייש בו"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ליאורה ארן פרוכט

כחבר בחברת אבטחה ישראלית, מבין גלעד יעקובסון, תושב פרדס חנה בן 52, את הצורך לשמור על הסודיות בדברים מסוימים. אך פיסת מידע אחת אין הוא מוכן לשמור לעצמו, אפילו אם בשל כך יגיע לכלא — העובדה שהוא מאומץ. יעקובסון הוא אחד הישראלים, שמספרם גדל והולך, שבשבועות האחרונים בחרו לקרוא תיגר על חוק דרקוני ומיושן המונע מהם לחשוף בפומבי שהם מאומצים.

סעיף 34 של חוק אימוץ ילדים, שנחקק בשנות ה–60 ותוקן ב–1981, קובע כי זו עבירה פלילית שעונשה עד שישה חודשי מאסר למאומץ או להורה מאמץ שחושף את העובדה הזאת בפומבי. "זה חוק חסר היגיון", אומר יעקובסון.

גלעד יעקובסון בפרדס חנה, השבוע
גלעד יעקובסון בפרדס חנה, השבועצילום: רמי שלוש

קמפיין הפייסבוק שהושק בפברואר וקורא לשנות את החוק החל לצבור תאוצה. במסגרת הקמפיין, יעקובסון ועשרות ישראלים בוגרים נוספים העלו לפייסבוק תמונות וקליפים של עצמם כשהם מחזיקים בשלט בו כתוב שמם, העובדה שהם אומצו והאפשרות שהפעולה הזאת תגרום לענישתם במאסר של עד שישה חודשים.

מובילי הקמפיין התארחו בתחילת החודש בוועדת הכנסת לזכויות הילד. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו), הודיעה שתגיש הצעת חוק שתבטל או תשנה את הסעיף הבעייתי. "איזו מין חברה אנחנו, שאוכפת על ישראלים מאומצים שתיקה, והופכת אותם לפושעים רק בגלל שהם מדברים בפומבי על חייהם?", אמרה והוסיפה שנודע לה על קיומו של סעיף כזה רק כשמובילי הקמפיין בפייסבוק סיפרו לה על כך בפגישה בכנסת.

על אף שאף אחד אינו יכול להציג דוגמה של מקרה שבו מישהו הועמד לדין בהתאם לחוק האימוץ, מאומצים רבים מתלוננים שלעתים קרובות משתמשים בסעיף הזה כדי לשדל אותם לשתוק ו"להישאר בארון", כפי שאמר אחד מראשי הקמפיין.

ואכן, מקרה כזה, שאירע בחודש שעבר, היווה זרז לפתיחת הקמפיין. יעקובסון מספר כי קבוצת בוגרים שעברו אימוץ קבעו פגישה שהיתה אמורה להיות מסוקרת לחדשות. אך כשהעיתונאי ביקש מאוחר יותר את תגובת משרד הרווחה, האמון על נושא האימוץ בישראל, הוא הוזהר שהוא מפר את סעיף 34. הכתבה לא שודרה, אך אחדים מהנוכחים בפגישה החליטו לפתוח בקמפיין.

שירן בן דוד עוזרי בירושלים, השבוע
שירן בן דוד עוזרי בירושלים, השבועצילום: אוליבייה פיטוסי

מחלקת השירות למען הילד, שהיא אחת מיחידות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מצטטת לעתים קרובות את סעיף 34 בחוק אימוץ ילדים בקשריה עם התקשורת, לכאורה כדי להגן על פרטיותם של מאומצים. בתוכנית הריאליטי הפופולארית "מחוברים" ציין אחד המשתתפים שהוא מאומץ, ומיד הוזהר על ידי שירותי הרווחה שהוא הפר את החוק.

תמונות מטושטשות ושמות בדויים

הדרך היחידה שבה ניתן לעקוף את המגבלה הקיימת בחוק היא באמצעות צו בית משפט, שירשה למאומצים לדבר בפומבי על פרט זה בחייהם. כלי תקשורת עוקפים את החוק באמצעות טשטוש תמונותיהם של מרואיינים, או שהם מתעלמים לגמרי מסיפורם.

"כשהייתי ילדה, כל הכתבות שקראתי על אנשים מאומצים היו מלוות בתמונות מטושטשות ובשמות בדויים. לא היה אף אחד שעמו יכולתי להזדהות", אומרת שירן בן דוד עוזרי, בת 36, מבאר יעקב. "כשהחוק אינו מרשה זיהוי בפומבי או שיחה בפומבי, זה הופך את עובדת האימוץ לסוד, למשהו שיש להתבייש בו. אנחנו קהילה שלמה שחיה בארון", מוסיפה עוזרי, עורכת דין שקיבלה מבית המשפט צו שמרשה לה לדבר על כך. "למה עלי לשלם 540 שקל ולהתייצב בבית משפט כדי להופיע בטלוויזיה ולומר שאני מאומצת?".

יעקובסון מזוהה בדרך כלל על ידי האות "ג" כשהוא מרואיין בנושא האימוץ. הוא מציין בעוקצנות כי הפעמים היחידות שבהן זוהה על ידי התקשורת באות "ג" היו כששירת בצה"ל ביחידה למלחמה בטרור ולהצלת בני ערובה לפני יותר מעשרים שנה. "באותה תקופה הסכמתי מרצוני החופשי שזהותי תישמר בסוד. כעת זה נאכף עלי", הוא אומר, ומוסיף: "יש רק שתי סיבות להסתיר את שמו של אדם — בגלל סכנה או בגלל בושה".

"החוק הוא שריד של שנות ה–60, כשזו היתה בושה להיות מאומץ. אך היחס השתנה בשישים השנים האחרונות", אומרת רותי ברוך, עובדת סוציאלית המתמחה בנושאי אימוץ, שבעצמה מאומצת.

ברוך, בת 72, שגם היא קיבלה צו בית משפט המאפשר לה לדבר על אימוצה בחופשיות, רוצה לשנות את החוק הזה עשרות שנים. "פייסבוק אפשר לנו לפעול יחד", היא אומרת, אך מציינת שהיא מתרעמת על העובדה "שאני צריכה לבקש את רשות המדינה כדי לדבר על חיי".

מהשירות למען הילד נמסר: "בהתחשב בכך שחוק האימוץ נחקק ב-1981, אפשרי שלאור השינויים בתקשורת ובחברה מאז, וברצון לעורר דיון חופשי בנושא האימוץ, יש מקום לשקול שינוי בניסוח הסעיף... כך או כך, על כל שינוי להיערך בזהירות ותוך התחשבות בקטינים הזקוקים לאימוץ. סעיף 34 נועד להגן עליהם ועל זכותם של הוריהם הביולוגיים לפרטיות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ