בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאומצים יוצאים מהארון ונאבקים בחוק מיושן שאוסר עליהם להיחשף בפומבי

חוק אימוץ ילדים, שנחקק בשנות ה–60, קובע כי זו עבירה פלילית למאומץ או הורה מאמץ לחשוף עובדה זו. קמפיין חדש מבקש לבטל סעיף בחוק שהופך את האימוץ ל"משהו שצריך להתבייש בו"

10תגובות

כחבר בחברת אבטחה ישראלית, מבין גלעד יעקובסון, תושב פרדס חנה בן 52, את הצורך לשמור על הסודיות בדברים מסוימים. אך פיסת מידע אחת אין הוא מוכן לשמור לעצמו, אפילו אם בשל כך יגיע לכלא — העובדה שהוא מאומץ. יעקובסון הוא אחד הישראלים, שמספרם גדל והולך, שבשבועות האחרונים בחרו לקרוא תיגר על חוק דרקוני ומיושן המונע מהם לחשוף בפומבי שהם מאומצים.

סעיף 34 של חוק אימוץ ילדים, שנחקק בשנות ה–60 ותוקן ב–1981, קובע כי זו עבירה פלילית שעונשה עד שישה חודשי מאסר למאומץ או להורה מאמץ שחושף את העובדה הזאת בפומבי. "זה חוק חסר היגיון", אומר יעקובסון.

גלעד יעקובסון בפרדס חנה, השבוע
רמי שלוש

קמפיין הפייסבוק שהושק בפברואר וקורא לשנות את החוק החל לצבור תאוצה. במסגרת הקמפיין, יעקובסון ועשרות ישראלים בוגרים נוספים העלו לפייסבוק תמונות וקליפים של עצמם כשהם מחזיקים בשלט בו כתוב שמם, העובדה שהם אומצו והאפשרות שהפעולה הזאת תגרום לענישתם במאסר של עד שישה חודשים.

מובילי הקמפיין התארחו בתחילת החודש בוועדת הכנסת לזכויות הילד. יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו), הודיעה שתגיש הצעת חוק שתבטל או תשנה את הסעיף הבעייתי. "איזו מין חברה אנחנו, שאוכפת על ישראלים מאומצים שתיקה, והופכת אותם לפושעים רק בגלל שהם מדברים בפומבי על חייהם?", אמרה והוסיפה שנודע לה על קיומו של סעיף כזה רק כשמובילי הקמפיין בפייסבוק סיפרו לה על כך בפגישה בכנסת.

בבקשה הפיצו את הבשורה:אזהרה: אני מסתכנת בחצי שנת מאסר בפירסום הפוסט הנ"ל.אני ליאת בל סומר ואני מאומצת!אני הבת של ח...

Posted by Liat Bell Sommer on Wednesday, March 2, 2016

על אף שאף אחד אינו יכול להציג דוגמה של מקרה שבו מישהו הועמד לדין בהתאם לחוק האימוץ, מאומצים רבים מתלוננים שלעתים קרובות משתמשים בסעיף הזה כדי לשדל אותם לשתוק ו"להישאר בארון", כפי שאמר אחד מראשי הקמפיין.

הידעתם! בישראל שנת 2016 הנושא היחיד שיש עליו בחוק "צו איסור פרסום גורף וקבוע" הוא: אימוץ. האנשים היחידים שאסור להם לספר...

Posted by ‎שירן בן דוד עוזרי‎ on Monday, February 15, 2016

ואכן, מקרה כזה, שאירע בחודש שעבר, היווה זרז לפתיחת הקמפיין. יעקובסון מספר כי קבוצת בוגרים שעברו אימוץ קבעו פגישה שהיתה אמורה להיות מסוקרת לחדשות. אך כשהעיתונאי ביקש מאוחר יותר את תגובת משרד הרווחה, האמון על נושא האימוץ בישראל, הוא הוזהר שהוא מפר את סעיף 34. הכתבה לא שודרה, אך אחדים מהנוכחים בפגישה החליטו לפתוח בקמפיין.

שירן בן דוד עוזרי בירושלים, השבוע
אוליבייה פיטוסי

מחלקת השירות למען הילד, שהיא אחת מיחידות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מצטטת לעתים קרובות את סעיף 34 בחוק אימוץ ילדים בקשריה עם התקשורת, לכאורה כדי להגן על פרטיותם של מאומצים. בתוכנית הריאליטי הפופולארית "מחוברים" ציין אחד המשתתפים שהוא מאומץ, ומיד הוזהר על ידי שירותי הרווחה שהוא הפר את החוק.

תמונות מטושטשות ושמות בדויים

הדרך היחידה שבה ניתן לעקוף את המגבלה הקיימת בחוק היא באמצעות צו בית משפט, שירשה למאומצים לדבר בפומבי על פרט זה בחייהם. כלי תקשורת עוקפים את החוק באמצעות טשטוש תמונותיהם של מרואיינים, או שהם מתעלמים לגמרי מסיפורם.

"כשהייתי ילדה, כל הכתבות שקראתי על אנשים מאומצים היו מלוות בתמונות מטושטשות ובשמות בדויים. לא היה אף אחד שעמו יכולתי להזדהות", אומרת שירן בן דוד עוזרי, בת 36, מבאר יעקב. "כשהחוק אינו מרשה זיהוי בפומבי או שיחה בפומבי, זה הופך את עובדת האימוץ לסוד, למשהו שיש להתבייש בו. אנחנו קהילה שלמה שחיה בארון", מוסיפה עוזרי, עורכת דין שקיבלה מבית המשפט צו שמרשה לה לדבר על כך. "למה עלי לשלם 540 שקל ולהתייצב בבית משפט כדי להופיע בטלוויזיה ולומר שאני מאומצת?".

חשוב! כשהתקשורת פונה לשירות למען הילד לקבל את תגובתו למאבק המאומצים בסעיף 34 לחוק האימוץ, הם עדין דורשים מהתקשורת לקיים את החוק-משמע לצנזר אותנו!!!! למה? כי אנחנו מאומצים! אבל לנו יש אותכם!!!! אנא המשיכו לשתף את הסירטונים והתמונות שלנו אתם הכוח שלנו מולם!!!אנחנו מסרבים להתבייש(אין במה) אנחנו מסרבים להיות סוד, אנחנו מסרבים לחזור לארון!!!!

Posted by ‎שירן בן דוד עוזרי‎ on Tuesday, February 23, 2016

יעקובסון מזוהה בדרך כלל על ידי האות "ג" כשהוא מרואיין בנושא האימוץ. הוא מציין בעוקצנות כי הפעמים היחידות שבהן זוהה על ידי התקשורת באות "ג" היו כששירת בצה"ל ביחידה למלחמה בטרור ולהצלת בני ערובה לפני יותר מעשרים שנה. "באותה תקופה הסכמתי מרצוני החופשי שזהותי תישמר בסוד. כעת זה נאכף עלי", הוא אומר, ומוסיף: "יש רק שתי סיבות להסתיר את שמו של אדם — בגלל סכנה או בגלל בושה".

"החוק הוא שריד של שנות ה–60, כשזו היתה בושה להיות מאומץ. אך היחס השתנה בשישים השנים האחרונות", אומרת רותי ברוך, עובדת סוציאלית המתמחה בנושאי אימוץ, שבעצמה מאומצת.

ברוך, בת 72, שגם היא קיבלה צו בית משפט המאפשר לה לדבר על אימוצה בחופשיות, רוצה לשנות את החוק הזה עשרות שנים. "פייסבוק אפשר לנו לפעול יחד", היא אומרת, אך מציינת שהיא מתרעמת על העובדה "שאני צריכה לבקש את רשות המדינה כדי לדבר על חיי".

מהשירות למען הילד נמסר: "בהתחשב בכך שחוק האימוץ נחקק ב-1981, אפשרי שלאור השינויים בתקשורת ובחברה מאז, וברצון לעורר דיון חופשי בנושא האימוץ, יש מקום לשקול שינוי בניסוח הסעיף... כך או כך, על כל שינוי להיערך בזהירות ותוך התחשבות בקטינים הזקוקים לאימוץ. סעיף 34 נועד להגן עליהם ועל זכותם של הוריהם הביולוגיים לפרטיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו