בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ראשי החינוך הדתי מבקשים לשנות את החוק, כדי לשמור על האוטונומיה של המכללות הדתיות

המהלך שצפוי להקנות למכללות המגזריות לחינוך מעמד אקדמי עשוי לאלץ אותן גם לוותר על תנאי הקבלה ועל האופי הדתי. השבוע יונח הנושא על שולחנו של השר בנט

42תגובות

במשרד החינוך, במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ובוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) עוסקים בחודשים האחרונים ביתר שאת בתהליך שעשוי לשנות את פני ההשכלה הגבוהה בישראל. על הנייר זה נראה כצעד ביורוקרטי - העברתן של המכללות האקדמיות לחינוך מתקצוב של משרד החינוך לתקצוב של הוועדה לתכנון ולתקצוב, האחראית על יתר המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. ואולם, ההשלכות מרחיקות הלכת של התהליך גורמות לאחראים על התחום להגדירו "רעידת אדמה". 

לאחר שהשנה עברו לאחריות הוות"ת שתי מכללות לחינוך, בית ברל וסמינר הקיבוצים, הבעיה המרכזית הניצבת לפתחם של מקבלי ההחלטות, ובראשם שר החינוך נפתלי בנט, היא עובדת היותן של רוב המכללות לחינוך מגזריות - ערביות ודתיות. הבעיה גדולה במיוחד כשזה נוגע למכללות הדתיות לחינוך, שהן כמחצית מהמכללות. בשונה מכלל מערכת ההשכלה הגבוהה, המכללות הללו מתנהלות למעשה בדומה לבתי הספר הממלכתיים-דתיים, תחת הנהגת מועצת החינוך הממלכתי-דתי ומינהל החמ"ד במשרד החינוך. 

במכללות אלה לומדים בהפרדה מלאה בין גברים ונשים, במקרים רבים מרצות נשים אינן מלמדות גברים, יש בהן קודי לבוש והתנהגות דתיים ונשיאי המוסד נבחרים רק באישור מועצת החינוך הממלכתי-דתי. למוסדות הללו שמורה הזכות שלא לקבל תלמידים שאינם עומדים בכללים הדתיים של המוסד או להרחיק אותם מהלימודים בשלב מאוחר יותר. תכני הלימוד בהם מתואמים עם הנהלת החמ"ד במשרד החינוך, והעומדים בראש המוסדות הם גברים דתיים.

כיום ישנן 19 מכללות לחינוך שטרם עברו לות"ת. חלקן קטנות מאוד ובתשע מהן יש פחות מאלף סטודנטים. אחד הכללים שקבעה המדינה למעבר לוות"ת הוא שעל המכללות ללמד יותר מ-2,200 סטודנטים, ועליהן להתמזג בינן לבין עצמן, בעדיפות להתמזגות עם אחת מהאוניברסיטאות, כך שיישארו רק שמונה מכללות עצמאיות לחינוך. ואולם, מועצת החמ"ד ורבים מראשי מוסדות החמ"ד מסרבים לאיחודים עם מכללות ממלכתיות או ערביות לחינוך. כך, למשל, ניסיון לאחד בין כמה מכללות בחיפה, בהן מכללה ערבית לחינוך, מכללה דתית ומכללה חילונית, טורפד בשלבים מוקדמים על ידי ראשי מועצת החמ"ד ומינהל החמ"ד.

כפיפות ומימון -
מכללות דתיות: פועלות מתוקף חוק חינוך ממלכתי ותחת החינוך הממלכתי-דתי
מוסדות אקדמיים: פועלים מתוקף חוק המועצה להשכלה גבוהה ותחתיה
עצמאות ניהולית -
מכללות דתיות: כפופות למועצת החינוך הממלכתי-דתי, הקובעת גם מי יהיו נשיאיהן
מוסדות אקדמיים: נהנים מחופש אקדמי ומאוטונומיה חינוכית ומינהלית
אופי ומשמעת -
מכללות דתיות: מנהיגות הפרדה מגדרית וקודי לבוש והתנהגות דתיים
מוסדות אקדמיים: פועלים לפי עקרונות פלורליסטיים
מדיניות קבלה -
מכללות דתיות: מורשות להרחיק תלמידים בשל אי-התאמה לאופי המוסד
מוסדות אקדמיים: אינם מורשים להפלות בין תלמידים על רקע מגדרי או דתי

לדברי פרופ' יחזקאל טלר, לשעבר סגן יו"ר המל"ג ונשיא מכללת גורדון בחיפה שהיה מהתומכים ברעיון האיחוד, "המכללות הדתיות לא מתנהגות כמוסדות להשכלה גבוהה, אלא ממשיכות להתנהל כסמינרים. הן נשמעות לכל מה שמשרד החינוך אומר, ויש להן גם את מועצת החמ"ד שאומרת להם מה לעשות. יש לנו הרבה סטודנטים דתיים, אבל אחרי זה לא נותנים להם ללמד בממלכתי-דתי, אלא אם מוכרחים, כי אלה מורי מתמטיקה ואנגלית שחסרים בכל המערכת".

"בתואר השני יש לנו קבוצה גדולה של סטודנטים דתיים, ולא נעו אמות הסיפים שהם לומדים לא בהפרדה", מוסיף טלר. "זה ממלכתי-דתי, לא החרדי שיש להם בעיה עם גברים ונשים יחד. אבל נגיד שכן רוצים הפרדה, עם רצון טוב אפשר לפתור כל בעיה. גם אני אדם דתי, ואני מבין את הסוגיה, אבל הם מחפשים הפרדה במקום איחוד וזה חבל. אפשר היה להגיע להסכמות ולדגם לדו-קיום וזה יכול היה להיות מודל יפהפה".

בעיה נוספת היא עקרונית - מוסדות להשכלה גבוהה פועלים על פי חוק הוות"ת, הקובע בין היתר לפי סעיף 15 כי יש להם חופש אקדמי: "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו… לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטות הוראה ולימוד וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת". ואילו המכללות הדתיות לחינוך, כמו יתר מוסדות החינוך הדתי, פועלות על פי חוק החינוך הממלכתי, המאפשר לחינוך הדתי אוטונומיה. החוק קובע, בין היתר, את סמכויותיה של מועצת החינוך הממלכתי־דתי. לפי החוק, "השר ייוועץ, בהתאם לסדרים שנקבעו בתקנות, במועצה לחינוך ממלכתי־דתי בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה הנוגעות לחינוך ממלכתי־דתי, לרבות מינוי מנהל אגף החינוך הדתי במשרד החינוך ומינוים של מפקחים, מנהלים ומורים למוסדות החינוך הממלכתי-הדתי". סמכויות המועצה, המאשרת, בין היתר, את מינויהם של נשיאי המכללות הדתיות לחינוך, סותרות את מושג החופש האקדמי.

עד עתה, למרות שהיו תחת פיקוח אקדמי של מל"ג, הוחרגו המכללות לחינוך מחוק המל"ג באמצעות סעיף מיוחד. בהתאם, התארים הראשונים שהן מעניקות הם תארי B.Ed ולא תארי B.A. מלבד ההיבטים התקציביים, המעבר אמור להקנות להן את היכולת להעניק את התואר B.A.

הראשונה שהעלתה את הבעיות העקרוניות שבהעברת המכללות המגזריות הדתיות לאחריות ות"ת הייתה סגנית יו"ר המל"ג המודחת, פרופ' חגית מסר ירון, זמן קצר לפני הדחתה. בעבר, בשיחות סגורות ובדיונים מקצועיים, הבהירה ירון כי היא סבורה שמעבר המכללות הדתיות לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה הרשמית כפי שהן, עם ההפרדה המגדרית ושליטת מועצת החמ"ד בענייניהן, תפגע פגיעה אנושה בפלורליזם של מערכת ההשכלה הגבוהה, שהוא נשמת אפה. למעשה, מדובר בכניסת המגזריות הקיימת כבר כיום בגני הילדים וב-12 שנות הלימודים בבתי הספר גם אל מערכת ההשכלה הגבוהה.

בנט מעולם לא הסביר בבירור מדוע הדיח את מסר ירון, אלא טען באופן כללי כי היתה "לא שירותית". ייתכן כי עמדתה הנחרצת בסוגיה זו, הנוגעת ישירות לקהל הבוחרים שלו מהציבור הדתי ולהכשרת המורים בבתי הספר של הציבור הדתי, היתה אחד מהגורמים להדחתה. ייתכן גם שסוגיה זו היא סיבה מרכזית לבחירה במחליפתה של מסר ירון - ד"ר רבקה ודמני שאומן, אשה דתייה שהגיעה ממכללה לחינוך. כיום העומדים בראש מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הם דתיים - בנט, שר החינוך שהוא גם יו"ר מל"ג, יו"ר הוות"ת פרופ' יפה זילברשץ וודמני שאומן כסגנית יו"ר המל"ג. את שתי האחרונות מינה בנט.

ראשי מכללות החמ"ד אינם מסתירים שהיו רוצים לראות שינוי בחקיקה, שיבטיח להן מעבר חלק לתקצוב הוות"ת מבלי לאבד את הפריבילגיות שלהן. ראש אחת מהמכללות הדתיות הגדולות לחינוך אמר ל"הארץ" כי "השאלה היא לא אם לעבור לוות"ת, אלא איך לעבור לוות"ת. מנהל החמ"ד וחלק מראשי המכללות שואלים מה יהיה עם אותה אוטונומיה שנמצאת בחוק החינוך הממלכתי ולא נמצאת בחוק המל"ג. אני חושב שראוי למגזר הדתי לבצר את האוטונומיה הזאת, רצוי לבצר את המעמד כך ששיקולים דתיים לא יהיו פסולים. האם לאחר המעבר נהיה חייבים לקבל מרצה או סטודנט שאורחות חייו אינם הולמים את הצביון המכללתי?", הוא תוהה בחשש. לדבריו, "אין ספק שמבחינת הקונסטלציה הפוליטית כרגע - יותר טוב לא יכול להיות עבורנו. גם שר החינוך, גם סגנית יו"ר מל"ג וגם יו"ר ות"ת הם מהמגזר שלנו. אלה פרטנרים אמפתיים למהלך הזה וזה יכול לעזור. אבל אנחנו חייבים גם להבטיח את עתידנו".

בסוף השנה שעברה העבירו ראש החינוך הממלכתי־דתי אברהם ליפשיץ וסמנכ"ל עובדי הוראה במשרד החינוך אייל רם לשר החינוך מסמך ובו הצעה לתנאי המעבר של מכללות החמ"ד לוות"ת. במסמך ביקשו להוסיף לחוק המל"ג סעיף הקובע כי "בכל מה שנוגע לעמידה על עקרונות של אמונה וקיום מצוות, יהיו מכללות הממ"ד מחויבות להלכה היהודית כנהוג בחמ"ד, על פי פרשנות מועצת חמ"ד". באשר לסעיף 15 בחוק, הנוגע לחופש האקדמי, קובע המסמך כי "מכללה ממ"ד תזכה לחופש פעולה המפורט בסעיף זה, ובלבד שהחלטותיה בעניינים הקשורים לקיום ההלכה ולשמירת אופי החיים הדתיים על פי רוח החמ"ד, יתקיימו בכל הפעילות המתקיימת במכללה כמפורט בסעיף זה. מועצת חמ"ד תהיה הגוף המוסמך לקבוע את ההתאמה לחמ"ד".

מאוחר יותר הציעו במל"ג ובוות"ת מתווה אחר שיאפשר את כניסת מכללות החמ"ד, בשני מסלולים. האחד הוא מסלול משלב, שבו תתאחד מכללת חמ"ד עם מוסד אחר ובתוך המסגרת תתאפשר קיומו של תא ממלכתי דתי מובדל ומוגבל, שיתמקד בצרכים הייחודיים להכשרת מורים לחמ"ד. התא יפעל ברוח עקרונות הפעילות של מרכזי הלימוד החרדים שהוקמו במוסדות להשכלה גבוהה.

מסלול שני יאפשר למכללות החמ"ד להתמזג בינן לבין עצמן ולהישאר במצבן כיום, מבלי לעבור לתכנון ולתקצוב הוות"ת, כאשר הן מוגדרות כ"מוסד להכשרת עובדי חינוך שהמדינה מקיימת". לפי הסדר זה, שיכלול מכללות ממלכתיות-דתיות בלבד, הן יוסיפו לפעול במתכונת הנוכחית, תחת משרד החינוך, בהפרדה מגדרית ובזיקה ברורה לחמ"ד. ראשי המכללות הדתיות חוששים שמסלול זה ישלול מהן את מעמדן כמוסד אקדמי, וחלקם כבר הצהירו שלא יקבלו אותה.

המתווה המשולב יעלה השבוע על שולחנו של השר בנט, שיקיים דיון נרחב בו בהשתתפות נציגי המל"ג, הוות"ת, אנשי המכללות הדתיות והחינוך הדתי. בכנס מצומצם שנערך בסוף השבוע האחרון ועסק במעבר המכללות לחינוך לוות"ת אמרה מיכל נוימן, סמנכ"לית לעניינים אקדמיים במל"ג, כי אינה בטוחה שההצעה תוכל להתממש. במענה לשאלת ראש מכללה דתית שנכח בקהל, אמר אייל רם כי מעבר המכללות הדתיות לוות"ת תקוע כרגע בשל "מקלות בגלגלים". הוא ונוימן לא השיבו לשאלה אם יתבצע שינוי חקיקה כדי לאפשר למכללות החמ"ד לעבור לאחריות הוועדה.

נשיא מכללה דתית לחינוך אמר ל"הארץ": "אני מחייב את המעבר הזה, אבל כמובן בתנאים שהם הגיוניים מבחינתנו. זה חייב להיות משהו שברור שלא ישתנה מבחינה משפטית. שינוי חוק המל"ג הוא אחת האפשרויות. מבחינתי לא תהיה פה מלחמה. אנחנו נגיע לעמק השווה בלי כל קושי. לנו תהיה בעיה אם ינסו להחיל עלינו את החוק כפי שהוא היום, בלי ההבטחה שאנחנו יכולים לשמור על הייחוד שלנו. אם אין ייחוד לא צריך אותנו, אבל בלעדינו מי יכשיר מורים למערכת החינוך הדתית?".

יו"ר ההנהלה של מכללה דתית אחרת הסביר מה עלולות המכללות הדתיות להפסיד במעבר לוות"ת: "יש רשימה שלמה של נושאים דתיים בהכשרת המחנך הדתי שלא יהיו קיימים - תוכנית הלימודים, אישורי הקורסים. במשרד החינוך, כשביקשו את חתימת המנכ"ל או ראש אגף הכשרת מורים בנושאים מסוימים של קורסים, לקחו בחשבון את החינוך הממלכתי-דתי. למעשה, כשזה נוגע למכללות הדתיות, אגף הכשרת מורים במשרד החינוך הוא חלק בלתי נפרד ממנהל החינוך הדתי. למנהל לחינוך דתי אין יד ורגל בוות"ת. אם יש שם מישהי דתייה זה עדיין לא הופך אתה לנציגה של הציבור הדתי. מועצת חמ"ד ממונה על ידי הממשלה ויש לה סמכויות בכל מה שקשור בחינוך הדתי בקשר לקבלת מורים ואפילו פיטורי מורים. נניח שמורה מחלל שבת בפרהסיה, לא בטוח שהוא ראוי להכשיר מורים. אף על פי שבכל המכללות יש גם מרצים לא דתיים, היום אני אוטונומי לבחור מי כן ומי לא. במכללה דתית אני יכול לבחור אם המרצה מתאים לרוחו של המוסד. כשהוות"ת יהפוך להיות בעל הבית הוא יקבע לי את הכללים על כל התנהלות המוסד".

שר החינוך לשעבר הרב יצחק לוי, המכהן כיום כיו"ר הוועד המנהל במכללת "חמדת הדרום", מכללה דתית לחינוך בנגב, אומר: "לדעתי המהלך הזה הוא טעות גדולה. אנחנו יחד עם החמ"ד במשרד החינוך מאוד לוחצים שלא יהיה מצב שבו האיחוד לא יבדיל בין מכללות דתיות ללא דתיות. אני חושב שכרגע הבינו שזה לא יהיה אפשרי. אנחנו מעוניינים לעגן את זה בתקנות או חקיקה, כי מה שנקבע היום לא בטוח שיישאר בעוד חמש שנים, וזה עלול להרוס את החינוך הדתי".

"לא נוכל להכשיר מורים לחינוך דתי אם הכל יהיה מעורב", מוסיף לוי. "קודם כל, התכנים שונים ואם אנחנו מאחדים אז יהיו תכנים אוניברסליים. דבר נוסף שהוא חשוב בעיניי זה נושא ההפרדה בין סטודנטים וסטודנטיות. אנחנו עושים מאמץ לקרב את הציבור החרדי והוא מראה סימנים של עניין. אם נקיים לימודים מעורבים של בנים ובנות הם לא יבואו. אנחנו מאוד חוששים מזה ורוצים להבטיח באיזשהי צורה שאם אכן יהיה איחוד, מקומו של החינוך הדתי יישמר ויעוגן - כמו בבתי הספר היסודיים, בחטיבות ובתיכונים, כך גם בחינוך האקדמי להוראה".

מהמל"ג נמסר בתגובה כי "נושא מעבר המכללות לחינוך נמצא בימים אלה בשלבי גיבוש. אנו מודעים לסוגיה שעלתה בנושא המכללות הדתיות, הנושא נדון כבר חודשים ארוכים וצפויות פגישות נוספות בימים הקרובים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו