בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית הדין הרבני הכיר ביהדותה של משפחה אחרי שזו נשללה, אך לא פסל ביטול גיור בדיעבד

דייני בית הדין הרבני הגדול הפכו החלטה קודמת וקבעו שגיור שנעשה ב-1983 תקף – ובכך אפשרו לבתה של המתגיירת להינשא. עם זאת, הדיינים קבעו כי אין פסול עקרוני בבדיקה בציציותיו של מתגייר לאחר מעשה

7תגובות
שרית אזולאי ובני משפחתה, היום
אוליבייה פיטוסי

בית הדין הרבני הגדול שם הבוקר (שלישי) סוף לסוגיה שנידונה במשך כארבע שנים בבתי הדין הרבניים, כשאישר את יהדותה על פי ההלכה של שרית אזולאי, אמה, אחיה ובתה. בכך הפכו הדיינים פסיקה של בית הדין האזורי בירושלים, ששלל את יהדותה של אמה של אזולאי 30 שנה אחרי שגיורה אושר, ובכך שלל גם את יהדותה של אזולאי עצמה ומנע ממנה להינשא. הבסיס להחלטה היום היה קביעת בית הדין כי בניגוד לפסיקת בית הדין האזורי, גיורה של אמה של אזולאי תקף. עם זאת, מההחלטה משתמע כי אכן ניתן לבטל גיור בדיעבד אם הדיינים מתרשמים כי המתגייר לא שמר מצוות.

שרית אזולאי נולדה לשני הורים יהודים, גדלה בישראל כיהודייה, שירתה בצבא, ובגיל 28, כשעמדה להינשא, הודיע לה בית הדין הרבני שאינו מכיר ביהדותה ומנע ממנה להירשם לנישואים. בית הדין האזורי קבע כי יש לבטל את גיורה של האם, שנערך ב-1983 בבית דין רבני רשמי למחצה ואורתודוקסי למהדרין (בתי הדין המיוחדים לגיור טרם הוקמו אז), שפעל תחת הרב הראשי לישראל לשעבר שלמה גורן. פסיקתו התבססה על חקירות של אם הכלה, בהן הוחלט כי האם לא שמרה מצוות ולכן הליך גיורה בטל ומבוטל, למרות שהיה גיור רשמי מטעם הרבנות הראשית לישראל.

בהחלטה שנתקבלה היום נכתב כי "בית הדין מאשר שאמה של המערערת התגיירה בגיור מוכר ברבנות הראשית. מעיון בפרוטוקול בית הדין האזורי עולה שהאם אמרה ששמרה מצוות". עם זאת, הדיינים עמדו על כך שאין פסול בעצם הבדיקה בציציותיו של מתגייר לאחר מעשה, גם אם הוא מחזיק בתעודה מוכרת, ובכך אישרו במשתמע את האפשרות לבטל גיור בדיעבד על בסיס אי שמירת מצוות.

ביטול גיור הוא פרקטיקה שנויה במחלוקת שנעשה בה שימוש מדי פעם בבתי הדין, כשרבנים ודיינים נתקלים במתגיירים, למשל ברישום לנישואים או הליך גירושים, ומבקשים לחקור אם שמרו מצוות כהתחייבותם בעת הגיור. לפני כמה שנים הגיעה המחלוקת לפיצוץ כשבית הדין הרבני הגדול פסל אלפי גיורים שנערכו בבתי הדין המיוחדים לגיור, בפסיקה שעוררה מהומה פוליטית ונמחקה לבסוף מפחד שבג"ץ יתערב.

בדיון היום תקפו הדיינים את הרב דוד סתיו יו"ר צהר ורב היישוב שהם, על כך שהסכים לרשום את אזולאי ובן זוגה לנישואים למרות החלטת בית הדין האזורי.

אזולאי סיפרה אחרי הדיון כי הרכב הדיינים בראשות הרב הראשי דוד לאו היה ממוקד בסגירת התיק ולא גבה מבני המשפחה עדויות נוספות. היא אמרה כי היא שמחה על החלטת בית הדין, אבל "הם התעלמו מהעוול שנעשה לנו, לא התנצלו ולא התייחסו, כאילו טיאטאו הכל מתחת לשטיח. זה היה מופע כזה. אחרי שהם הכירו ביהדות שלנו הם גם ביקשו מאחי ללכת לשיעורי תורה".

סיפורה של המשפחה פורסם ב"הארץ" בנובמבר אשתקד. את אזולאי ובני משפחתה ייצגה עו"ד ניצן כספי שילוני מהארגון מרכז צדק לנשים. "היום אנחנו יכולות לחייך ולהיות גאות בעבודה הקשה שלנו", אמרה עו"ד כספי שילוני. "שרית יצאה מבית הדין עם חותמת הכשר על היהדות שלה. יחד עם זאת, המקרה הפרטי של שרית נפתר, אך המדיניות לחקור כל גר על אורחות חייו, כאשר הוא בא להתחתן או להתגרש, לא השתנתה. גרים עדיין לא יכולים לישון בלילה, מחשש שהממסד הדתי עלול לשלול את יהדותם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו