בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רווחי הפיס והטוטו עלו, שיעור התרומה לציבור דווקא ירד

היקף שוק ההימורים החוקיים כמעט והכפיל את עצמו בתוך שמונה שנים, אך במקביל קטן בהתמדה האחוז מהרווח החוזר לטובת הקהילה. מנגד, השכר הממוצע במפעל הפיס עלה ב-30% מאז 2008

48תגובות
תחנת הימורים של מפעל הפיס בקרית מלאכי, השבוע. המפעלים: כל הרווחים מושקעים ברווחת הציבור
אילן אסייג

אף שהיקף שוק ההימורים החוקיים בישראל כמעט הכפיל עצמו בשמונה השנים האחרונות, חלה בתקופה זו ירידה בחלק מההכנסות שמעבירים מפעל הפיס והטוטו בחזרה לקהילה - כך עולה מנתונים שנאספו לאחרונה במשרד האוצר. במקביל חלה בתקופה זו עלייה של כ-30% בשכר הממוצע במפעל הפיס. בחודשים הקרובים ידון המשרד בחידוש ההיתר לפעילות מפעל הפיס, החל ב-2017. כעת מבקשים באוצר לחייב לראשונה את המפעל לפרסם את הדו"חות הכספיים שלו במלואם.

לפי הנתונים, שהגיעו לידי "הארץ", ב-2008 הגיע מחזור שוק ההימורים החוקיים ל-5.5 מיליארד שקלים וב-2016 הוא צפוי להגיע ל-10.2 מיליארד. מתוך הסכום הכולל מחזיק מפעל הפיס בכ-70%, שבעה מיליארדים, שיעור שכמעט לא השתנה במשך השנים. על סמך נתונים שפרסם בעבר מפעל הפיס עצמו, ניתן להעריך כי בעשור האחרון הכפיל שוק ההימורים את היקפו.

מכונות מזל של הפיס. "אמצעי שטמון בו סיכון גדול"
אילן אסייג

אלא שלצד זאת חלה בשנים האחרונות ירידה עקבית בשיעור "הרווח לשימוש" - הסכום שאמורים שני מפעלי ההימורים להשקיע מחדש לטובת הציבור. זה הסכום שנותר בידיהם לאחר שחילקו לזוכים את הפרסים ובניכוי עלויות תפעול. מפעלי ההימורים מתגאים בכספים הללו: זוהי למעשה ההצדקה העיקרית לעצם קיומם. כך, לפי דו"ח הפיס ל-2014, "הזוכים האמיתיים בפיס הם התינוקות שנבדקים במרפאות טיפת חלב, הילדים שמגיעים בבוקר לגן חדש, התלמידים שלומדים בכיתה מרווחת ומוארת, הקשישים המבלים במרכזים לגיל הזהב, התלמידים בחוגי המחשב, הילדות בחוג הבלט והילדים בחוג הג'ודו", לצד רבים אחרים.

אלא שעל התמונה האידילית הזו מעיבים הנתונים, שלפיהם החלק מרווחי המפעלים המוחזר לקהילה ירד בצורה מתמשכת וחדה, מ-26.7% בשנת 2012 ל-22.2% השנה. במפעל הפיס ובטוטו מעדיפים להצביע על העלייה בסכום הכולל, אלא שאם שיעור התרומה לקהילה לא היה יורד, היה הציבור נהנה השנה מעוד כחצי מיליארד שקלים.

לדברי מקורות שונים, נראה שבמשך השנים שיעור התשלום לזוכים יציב ונע סביב 60% מהמחזור. לדברי אחד מהם, חלק מהירידה בהקצאה לציבור אפשר להסביר בהוצאות תפעול, הכוללות בין השאר השאר הוצאות על קמפיינים פרסומיים ופעילות שיווק, כמו גם הוצאות שכר גבוהות יחסית.

לפי הדו"ח האחרון של הממונה על השכר באוצר, המתייחס ל–2014, השכר החודשי הממוצע במפעל הפיס היה אז 23,686 שקלים - עלייה של כ-30% מאז 2008. משכורתו החודשית של המנכ"ל, אלי דדון, הסתכמה ב–53,439 שקלים, ועלות העסקתו ב-71,840 שקלים. ואילו היו"ר, האלוף במילואים עוזי דיין, הסתפק ב-52,823 שקלים (בעלות של 70,825 שקלים). עוד עשרה בכירים נהנו ממשכורת חודשית של בין 40 ל-50 אלף שקלים, וכ-25 עובדים נוספים השתכרו 40-30 אלף. דו"חות המפעל לשנת 2015 טרם פורסמו. ברשם העמותות ניתן למצוא רק את הדו"חות המתייחסים ל-2012, וגם הם חלקיים. למעשה, מבחינת הרשם אין למפעל הפיס אישור ניהול תקין.

מכונות מזל בערד
עופר וקנין

ועדה ממשלתית: להגביל את ההימורים

מפעל הפיס, המוגדר "חברה לתועלת הציבור", פועל מכוח היתר מיוחד של משרד האוצר, המתחדש כל חמש שנים. במקביל לדיון בחלוקת הרווחים ובתנאים אחרים לחידוש ההיתר, בוחנים כעת ראשי משרד המשפטים גם את המלצות הוועדה להסדרה ולפיקוח על ההימורים החוקיים. זו פרסמה לפני כשנה טיוטת דו"ח שקבעה כי "מניעה של חשיפת יתר להימורים היא חלק מרכזי באינטרס הציבורי הנלווה לאפשרות הקיום של פעילות הימורים" וכי "המצב הקיים בישראל אינו מספק ואינו כולל אמצעים מתאימים להבטחת אינטרס זה".

בראש הוועדה עמדה עדנה הראל, ראש תחום ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי) במשרד המשפטים, והיו חברים בה נציגים ממשרדי האוצר, ביטחון הפנים, הרווחה והתרבות והספורט ומהרשות לאיסור הלבנת הון. הוועדה המליצה להגביל את תפוצת ההימורים ואת הנגישות אליהם, לא רק ביחס לקטינים אלא גם בהתבסס על קריטריונים של צפיפות ו"מאפייני אוכלוסייה... העלולים להשפיע על חשיפת ההימורים והתפתחות הפרעת הימורים". המלצה אחרת היתה להסדיר, ולהגביל, את הפרסום והשיווק של הימורים. בהקשר זה המליצה הוועדה על "איסור להציג את ההימורים כמשנים חיים, מהווים אלטרנטיבה לעבודה או מהווים פתרון לבעיות כלכליות וחברתיות".

מוקדם לדעת אילו מההמלצות שהופיעו בטיוטת הדו"ח ישרדו את הערות הציבור - הכולל גם את מפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט - וגם מועד פרסום הדו"ח הסופי אינו ידוע. עם זאת, מקורות שונים מעריכים כי דו"ח הראל, והדיון המחודש בהיתר במשרד האוצר, מתחילים להשפיע על מפעל הפיס. ביטוי אפשרי לכך הוא מסע הפרסום המזהיר מהגזמה בהימורים שבו פתח לאחרונה בכותרת "גם לכיף יש גבול". לפי ההסבר הרשמי של מפעל הפיס, מדובר בכלל ביישום תוכנית עבודה רב-שנתית, נגזרת ישירה של מדיניות "משחקים באחריות". בינתיים, בכל דיון בוועדות הכנסת הקשור במפעל הפיס או במועצה להסדר הימורים בספורט מקפידים להשתתף גם נציגי חברות הלובינג של שני הארגונים - "פוליסי" וגורן-עמיר.

אחד הנושאים המרכזיים בדיון באוצר על חידוש ההיתר למפעל הפיס צפוי להיות 500 מכונות המזל ("חיש גד אלקטרוני") ב-150 מתחמים. לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלפני כשנה, מחקרים קובעים כי מכונות המזל האלקטרוניות הן "אמצעי שטמון בו סיכון גדול להתמכרות ולאובדן שליטה עצמית" - יותר מללוטו או לכרטיסי גירוד. הדו"ח מציין כי ב-2014 הגיע פדיון המכונות הללו לכ-573 מיליון שקלים, כ-9% מכלל הכנסות מפעל הפיס ו-24% מהרווח שנותר לאחר ניכוי הזכיות והעמלות. המפעל מבליט את הנתון הראשון, כנראה בניסיון לרמוז שהשפעת המכונות אינה גדולה, אך מצניע את השני. עוד עולה מהדו"ח כי הפדיון השנתי מהמכונות "גדל מדי שנה בסכום של 50-40 מיליון שקלים".

השבוע פרסם מכון ון ליר ממצאי מחקר-גישוש על מהמרים כפייתיים שערך אברהם תומר, במסגרת לימודיו בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. מתשובותיהם של מאה מהמרים ב-21 מתחמי "פיס place" על השאלון של תומר, עולה כי ממוצע ההכנסה למשק בית בקרבם הוא 7,780 שקלים בחודש - כמחצית מהממוצע; ההוצאה החודשית הממוצעת שלהם על הימורים היא כ-1,300 שקלים; כמחצית מהם דיווחו שיש להם חובות, בבתיהם של 27% מהם נותקה בשל כך אספקת החשמל ורק 37% יכולים לשלם בעד טיפול שיניים. עוד עולה מהמחקר כי 84% מהמהמרים מבקרים במתחמי הפיס לפחות פעם בשבוע, מהם 26% מדי יום ו-36% כמה פעמים בשבוע. 58% מהנשאלים הודו כי הם משלמים על הימורים יותר מכפי שהם מתכננים ו-42% סברו שיש להם בעיית הימורים. "יש בישראל אוכלוסיית מכורים גדולה, שבאה ברובה מהשכבות החלשות", אומר תומר. "החזרת הכספים לקהילה אינה מצדיקה את המנגנון הזה, בוודאי לא כשהיא מתפזרת על פני כלל האוכלוסייה".

לשאלת היקף תופעת ההימורים הכפייתיים חשיבות גדולה, אך המחקר בנושא חלקי למדי. לפי סקר שהוכן עבור משרד האוצר, העריכה "ועדת הראל", בזהירות המתבקשת, כי 5% מאוכלוסיית ישראל הבוגרת עלולים להיות מהמרים כבדים, כאלה שתדירות ההימורים שלהם נעה בין כמה פעמים בשבוע לכמה פעמים ביום.

מחקרים שערך מפעל הפיס מציגים תמונה מעט שונה. בהתבסס על סקרים שנערכו ב–2014 ומייצגים את האוכלוסייה הבוגרת, מציינים במפעל שרק 1.8-1.3 אחוזים מהאוכלוסייה "נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיית הימורים" ואילו 4.1-3.3 אחוזים נמצאים ב"סיכון בינוני". גם כך, משמעות הנתונים היא שיותר מ-250 אלף בני אדם עשויים להימצא בסיכון להתמכרות. במפעל הפיס סירבו למסור את ממצאי הסקרים, בנימוק כי מדובר ב"מידע עסקי". לפי משרד הרווחה, ב-2015 טיפל השירות לטיפול בהתמכרויות בכאלף מכורים להימורים, מתוכם כ-50 בני נוער.

הפיס והטוטו: כל הרווחים מוקדשים לרווחת הציבור

ממשרד המשפטים נמסר כי דו"ח ועדת הראל "הושלם ונבחן כעת על ידי שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ומנכ"לית המשרד".

ממשרד האוצר נמסר כי הוא "שוקד בימים אלו על תנאי היתר חדש, שיכלול פרסום של הדו"חות הכספיים של מפעל הפיס, כפי שנדרש מכל חברה ציבורית במשק, אף שמפעל הפיס אינה חברה ציבורית. ראוי לציין שמפעל הפיס נוהג לפרסם פורמט של הדו"חות הכספיים מדי שנה באופן וולונטרי". עוד נמסר כי "השר משה כחלון מינה ועדה בראשות מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, לבחינת נושא ההימורים החוקיים, בדגש על מכונות המזל. הוועדה תגיש את המלצותיה בשבועות הקרובים".

במפעל הפיס ובמועצה להסדר הימורים בספורט העדיפו שלא להתייחס לנתוני האוצר, המצביעים על ירידה בשיעור הרווח החוזר לציבור, או לעבודת הוועדה לבחינת ההימורים החוקיים. ממפעל הפיס נמסר כי הוא "מעביר בכל שנה את כל רווחיו לטובת קידום מיזמים בחינוך, רווחה, ספורט, בריאות ותרבות. בשנים האחרונות עלה הרווח הנקי לכ-1.7 מיליארדי שקלים, וזאת בנוסף לכספי הזכיות בפרסים בסכום של כארבעה מיליארדי שקלים". באשר למכונות המזל האלקטרוניות נמסר כי המפעל פועל "על פי היתר שניתן ממשרד האוצר ובהקפדה מדוקדקת על תנאיו, הכוללים מניעת מכירה לקטינים, מיקום המכונות, אי־נראות שלהם לעוברים ושבים, אחוזי החזר הזכיות ועוד".

עוד מסר המפעל כי "המשתתפים בהגרלות לא מגיעים מהשכבות החלשות" וכי זוהי "פעילות רחבת היקף שבה לוקח חלק כמחצית מהציבור הבוגר בישראל, המוציא סכומי כסף מתונים". בהתייחס לאישור על ניהול תקין נמסר כי מדובר ב"אישור טכני במהותו, המבהיר כי החברה הגישה את כל המסמכים הנדרשים לרשם, ובהם הדו"חות הכספיים. מפעל הפיס מתנהל בשקיפות מלאה, תוך כפיפות מתמדת לביקורת מוסדות המדינה. הפיס מעביר את הדו"חות הכספיים למשרד האוצר ומדווח למבקר המדינה. לאור רישומו כחברה לתועלת הציבור, החל מפעל הפיס במחצית 2015 בהליכים לבקשת אישור ניהול תקין. רישום זה לא נדרש לניהולה התקין של החברה ויושלם בקרוב".

מהמועצה להסדר הימורים בספורט נמסר כי "בשנים האחרונות הטוטו מצליח להגדיל מדי שנה את הכנסותיו, וב-2015 הגיע לשיא הכנסות של כשלושה מיליארדי שקלים. כתוצאה מכך גם רווחי הטוטו, המושקעים כולם בקידום הספורט בישראל, צמחו בשנים האחרונות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו