בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ: רק הרבנות הראשית מוסמכת להעניק תעודות כשרות לבתי עסק

בפסיקה דרמטית ביטלו השופטים את החלטת היועמ"ש לשעבר וינשטיין מלפני כשנה, ולפיה הפיקוח על הכשרות יכול להיעשות גם דרך מיזמים פרטיים - כל עוד המלה "כשר" אינה מוצגת

51תגובות
הרב הראשי לירושלים שלמה עמאר בבדיקת כשרות במטבחי הכנסת, ב-2014
איציק הררי

בג"ץ פסק בצהריים (שני) כי רק הרבנות הראשית מוסמכת להעניק תעודות השגחה המעידות על כשרות של מטבחים ובתי עסק. בכך דחו השופטים פרשנות מרחיבה שהעניק לפני כשנה היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין. כתוצאה מהפסיקה, נראה כי מיזם הכשרות האלטרנטיבי "השגחה פרטית", שנחל הצלחה בשנים האחרונות, לא יוכל להמשיך לעבוד במתכונת הנוכחית. בשלב הראשון מסתכנים כ-25 בעלי העסקים בכל רחבי הארץ המחזיקים בתעודת הכשרות מטעם המיזם בקנסות ובסנקציות מטעם הרבנות הראשית.

פסיקת בג"ץ מייתרת את חוק הכשרות, שניסו להוביל לפני כשנה הסיעות החרדיות בקואליציה בתגובה לעתירה ולחוות דעת של וינשטיין. במאי 2015 העניק וינשטיין בצעד דרמטי הכשר משפטי למיזם "השגחה פרטית" וקבע כי כל עוד התעודות המוצגות אינן כוללות את המלה "כשר" וכל עוד ברור כי הרבנות הראשית אינה עומדת מאחורי ההשגחה – אין מניעה לספק ולהציג את התעודות. הפסיקה התקבלה בדעת רוב של השופט נועם סולברג והמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין. בדעת מיעוט היה השופט אורי שהם. 

בחוות הדעת שלו אשתקד, שניתנה בתשובה לעתירת שני עסקים יחד עם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, טען וינשטיין כי פרשנותו המרחיבה אינה נוגדת את חוק איסור ההונאה בכשרות, שנועד להעניק בלעדיות לרבנות הראשית על המלה "כשר" על הטיותיה, ואוסר להציג תעודה מטעם ארגון כשרות פרטי, או בד"ץ, כל עוד אין לצדה תעודה מטעם הרבנות. אולם לאחר שניתנה חוות הדעת העותרים התעקשו לקחת את העתירה שלב נוסף קדימה, ויחד עם המרכז הרפורמי הם הוסיפו ודרשו מבג"ץ שיתיר להם לא רק להציג תעודת השגחה אלא תעודה עם המלה "כשר", בנימוק שהדבר עולה בקנה אחד עם חוק יסוד חופש העיסוק. מיזם "השגחה פרטית" עצמו לא היה מעורב בעתירה.

בפסיקה הסביר השופט נעם סולברג כי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר שגה בפרשנותו המרחיבה לחוק, וקיבל את פרשנותה של הרבנות הראשית, שקבעה כי גם מצג כלשהו של כשרות - אסור. "פרשנותה הנכונה של הוראת סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות היא זו שהציעה לפנינו הרבנות הראשית. מבַּלעדי תעודת הכשר מטעם אחד מן הגורמים המוסמכים לפי סעיף 2 לחוק, אזי כל מצג כשרותי בכתב, בין אם הוא כולל את המונח 'כשר' (על הטיותיו השונות), בין אם לאו – אסור", קבע סולברג והוסיף כי הוראה זו חוקתית. "אכן, הוראה זו פוגעת בזכות היסוד לחופש העיסוק, ברם פגיעה זו מצומצמת ועומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה". 

השופט נעם סולברג
דודו בכר

סולברג לא חסך עם זאת ביקורת מהרבנות הראשית. "פסק דין זה לא נועד לתת גושפנקה למערך הכשרות הקיים. אין להבין מדבריי כאילו דווקא זהו המנגנון הנכון והראוי. פסק הדין עניינו בבחינה פרשנית וחוקתית של החוק הקיים", הבהיר. "הוא עוסק במצוי, לאו דווקא ברצוי. חשוב מכך, פסק הדין אינו מעניק 'תעודת הכשר' לאופן התנהלותו של מערך הכשרות במהלך השנים. אמנם, רבים הם העוסקים במלאכה – רבנים, משגיחים ומפקחים, ויש להיזהר מלהוציא את דיבתם רעה של חלק הארי מביניהם, אשר עושים את מלאכתם נאמנה".

עם זאת הדגיש השופט סולברג: "בתוך עמי אנוכי יושב. אין אני צריך לדו"ח מבקר המדינה משנת 2009 שצירפו העותרים, כדי לדעת עד כמה גדול הקלקול במערך הכשרות הקיים: משגיחים שאינם באים לבית האוכל אלא למספר דקות בודדות בכל שבוע, ודורשים תשלום ב'שחור'; מהם חסרים את הידע ההלכתי הנדרש, או מבצעים את עבודתם כלאחר יד, וכיוצא באלו מרעין בישין. עד כדי כך הגיעו הדברים, ששומעים אנו על רבנים שאינם סומכים על הכשרות שהם עצמם נותנים. אף זאת נודע ברבים, כי חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, כולם סמוכים על שולחנה, אך רק מקצתם סומכים על הכשרות מטעמה".

הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, אמר כי "יש לברך על ההחלטה שנועדה למנוע הטעיית ציבור שומרי הכשרות. אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יומיומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש".

הרב אהרן ליבוביץ, מייסד השגחה פרטית, אמר כי "על אף החלטת בג"ץ, השגחה פרטית לא הולכת לשום מקום, להיפך, אנחנו ממשיכים לספק כשרות איכותית לציבור שאיבד כל אמון ברבנות. אנחנו לומדים כעת את הפסיקה ונערכים להמשך פעילות ולצמיחה מוגברת. גם שופטי בית המשפט העליון מעידים על כשלים חמורים במערך הכשרות של הרבנות, ולכן תלו את פסיקתם לשנתיים. כגוף המקצועי והערכי ביותר בארץ בתחום הכשרות לא נפקיר את הציבור בידי הרבנות, ונמשיך לספק שירותי כשרות איכותיים לאזרחי ישראל".

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה אמרה כי "העותרים מצרים על פסק דינו של בית המשפט העליון, המעניק לרבנות מונופול חסר תקדים בתחום הכשרות. פסק הדין ניתן בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שגובשה רק בזכות הגשת העתירה, ולטעמנו יוביל לפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק ובחופש הדת של בעלי עסקים ושל צרכנים. נוכח העובדה שהשופטים נחלקו בדעותיהם, ולאור ההשלכות הקשות של פסק הדין, בכוונת העותרים להגיש בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון. אנו מקווים שבית המשפט ייענה לבקשה, לנוכח הפגיעה המסתמנת בזכויות יסוד ולאור העובדה שפסק הדין אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד כגון החובה לקדם פלורליזם דתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו