בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאיזה כיס יוצאים דמי הניהול של רשתות החינוך?

מדי שנה גובות הרשתות הפרטיות עשרות מיליוני שקלים מהורים, לכאורה בניגוד לחוק ותוך עצימת עיניים של משרד החינוך, וכלל לא בטוח שהכסף משרת את התלמידים. מה שהחל כמאבק מקומי עשוי להביא לגל של תביעות

6תגובות

הדיון שייערך בשבוע הבא בוועדת החינוך של הכנסת עשוי לסמן תחילתו של שינוי ביחסים בין רשתות החינוך בתיכונים לבין הורים המשלמים מאות ואלפי שקלים לבתי הספר שהן מפעילות. בבסיס הדיון תעמוד השאלה אם מותר לרשת הפרטית לגבות דמי ניהול מכל הכנסות בית הספר, כולל תשלומי ההורים, ובהקשר רחב יותר אם כספים שאמורים לשרת תלמידים משמשים, תחת שלל הסוואות, גם למטרות אחרות.

במידה רבה, הדיון הוא פרי מאבק של ועד הורים נחוש באחד התיכונים הדתיים במודיעין. ואולם, זהו סיפור מקומי רק לכאורה: השלכותיו צפויות להשפיע על מערכת החינוך כולה, הדתית והחילונית כאחד. לדברי מקור הבקיא בפרטים, הסכום שרשתות פרטיות גובות מההורים - לכאורה בניגוד לחוק ותוך עצימת עין של משרד החינוך - מגיע לעשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

החינוך התיכוני בישראל מבוסס על שני דגמים עיקריים: בתי ספר השייכים לרשות המקומית וכאלה המופעלים על ידי רשתות חינוך, כמו "אורט" ו"עמל" בחינוך הטכנולוגי או "מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא" ו"נעם־צביה" בזרם הממלכתי-דתי. בשני המקרים, משרד החינוך מעביר את עיקר התקציב הנדרש להפעלת המוסד החינוכי, לרשות המקומית או ישירות לארגון הפרטי. זה האחרון גובה גם תקורה (דמי ניהול) מכספי המדינה - כחמישה אחוזים, לדברי מקורות שונים.

במשך שנים ארוכות, הפיקוח של משרד החינוך על הרשתות הפרטיות היה חלקי ומוגבל ביותר. לפני כשנתיים החלו להצטבר במשרד תלונות הורים על מוסדות הזרם הממלכתי־דתי, ולפני כשנה הוקם מינהל רישוי, בקרה ואכיפה. אלה ניצנים של שינוי.

ישיבת תורת נחום במודיעין
גיל כהן מגן

נדמה כי המשקל והמעמד של הרשתות הפרטיות גדולים יותר בחינוך הדתי מאשר בזרם הממלכתי; כך גם הקרבה לבכירי משרד החינוך. בראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, המחזיקה בכ-60 בתי ספר, עומד הרב חיים דרוקמן, והמנכ"ל הוא אלחנן גלט, לשעבר מנכ"ל משרד הדתות תחת השר אז, נפתלי בנט. בראש רשת נעם-צביה, המפעילה מספר דומה של מוסדות חינוך, עומדים הרב איתן אייזמן וינקי פרידמן, בעלי השפעה בבית היהודי ומקורבים לראשי מינהל החינוך הדתי.

את האווירה המשפחתית הזו מנסים לערער מעט הורים ברחבי הארץ, ביניהם גם הוועד בתיכון במודיעין, השייך לרשת בני עקיבא. בוועד הצליחו לאתר את ההסכם המקורי שהעביר את האחריות לניהול בית הספר מהרשות המקומית לרשת הפרטית, ולפיו רשאית הרשת לגבות 5% מסך הכנסות בית הספר, כולל תשלומי הורים שנועדו בין השאר לטיולים ולתל"ן ("תוכנית לימודים נוספת" במימון ההורים, המשגשגת במיוחד בחינוך התורני).

יו"ר ועד ההורים, יוסי אביבי, החל לחקור את המספרים. מעיריית מודיעין נמסר לו כי "ככל שאנו יודעים אין איסור של משרד החינוך" על תקורה של תשלומי הורים, בעוד שהמשרד קבע ההיפך: "אין, ולא היתה מעולם, זכות לאף גורם לנכות תקורה מתשלומי ההורים, שצריכים להיות מיועדים לשימושים ספציפיים כמו תל"ן", כתב לו ראש מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד.

על פי נתוני 2015, שמסרה גזברות עיריית מודיעין, דמי הניהול שנגבו בתיכון הסתכמו ב-600 אלף שקלים - 200 אלף יותר מהסכום המותר לכאורה. במצגת שהכין, אביבי מסביר את המשמעות: "בכל שנה נגרעים מבית הספר כספים רבים שהיו יכולים לממן תוכניות נוספות". בוועד חושדים כי כספי ההורים נותבו למטרה אחרת: כיסוי "הבור התקציבי" שיצרו דמי הניהול של הרשת.

זה לא הכל. חוזר תשלומי ההורים שפורסם בתקופת שי פירון ושהוקדש לתגבור תורני מאפשר לבתי הספר המפעילים 11 שעות תל"ן לגבות עוד 600 שקלים מכל תלמיד בחטיבה העליונה (ו-400 שקלים בחטיבת הביניים) בגין "הוצאות להפעלת המוסד החינוכי בשעות אחרי הצהריים". ואולם, לדברי ועד ההורים, לא כל שעות התל"ן תורגמו להארכת יום הלימודים. לדברי מקורות הבקיאים בנושא, מדובר בתופעה נפוצה: בתי הספר גובים תשלום על שעות תל"ן, אך לא מספקים אותן בפועל. ההסכם במודיעין, שמשרד החינוך אישר לכאורה, הוסיף חטא על פשע: הוא אפשר לקחת תקורה על שירות שלטענת ההורים כלל לא ניתן.

"בגלל הפרטת הניהול והעברתה לרשת פרטית, התלמידים שלנו מקבלים פחות", אומר רז סרי, חבר נוסף בוועד, "אין לנו שום תלונה על רמת הלימוד בבית הספר, אבל יש בעיה בהתנהלות הכספית. הניסיון להבין מה קורה כאן לא היה קל. שאלו למה אנחנו מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ והזהירו שנגרום פגיעה בתלמידים. אלה היו ניסיונות להרתיע אותנו. עד היום לא קיבלנו תשובות מספקות לשאלות שהעלינו". לא מדובר רק במתן הסברים: דרישת הוועד כי בית הספר יחזיר להורים כספים שנגבו לטענתו שלא כדין נדחתה גם היא.

לדרישה זו הצטרפה לאחרונה התנועה לאיכות השלטון, שכתבה השבוע למשרד החינוך כי עליו "לבחון באופן רוחבי את קיומה של התופעה גם במוסדות אחרים". לדברי עו"ד שני בראון, המקרה במודיעין מעורר את השאלה "היכן נמצאים דמי הניהול שמעביר המשרד לרשות, כדי שזו תעביר לרשת הפרטית", ואם קיים בכלל פיקוח על גובה דמי הניהול שניתן לנצל מתוך כספי המדינה, מעבר לאותם 5% מותרים. אם המסלול העוקף, שאפשר גביית תקורה מההורים, אכן ייחסם, יש לשאלה זו חשיבות מיוחדת.

לדברי מקור הבקיא בפרטים, "ההסכם בין עיריית מודיעין לרשת בני עקיבא נחשב סטנדרטי ודומה לחוזים שנחתמו עם רשתות אחרות". לדבריו, "הרשתות מרוויחות על גב ההורים בזכות גביית תשלום על שירות שלא ניתן, בחלקו או במלואו. משרד החינוך מאפשר את ההתנהלות הלא חוקית הזו במשך שנים. לא רק שבמשרד ידעו ושתקו, אלא ככל הנראה שיתפו פעולה". לדברי אדם אחר, "אין ויכוח שתקורה מכספי הורים איננה חוקית. השאלה שבכירי משרד החינוך מתחבטים בה כעת היא מי ישלם את עלות החזרת הכספים שנלקחו שלא כדין, כיוון שהגבייה החריגה אושרה ע"י מפקחי המשרד. הדרישה של ההורים מודיעין להחזר כספי היא אולי קטנה, אבל מבחינת הרשתות הפרטיות פוטנציאל הנזק הוא ענק. הן חוששות מגל של תביעות הורים".

ניסיון זהיר וראשוני לאמוד את היקף התופעה צריך לכלול, בין השאר, 600-400 שקלים הנגבים מכל תלמיד על "הארכת יום לימודים" שאיננה הארכה; 375-230 שקלים על כל שיעור תל"ן שלא מתקיים; ואת ההפרש בין עלות הגבייה על תל"ן ועלות השעה בפועל. להערכת מקורות שונים, מדובר בלפחות 40 מיליון שקלים בשנה, בחינוך הדתי בלבד.

"תהליך ההפרטה נעשה בצורה לא מסודרת", אומרת עו"ד בראון. "כאשאין הנחיות ברורות ותיאום מלא בין הרשת הפרטית, העירייה ומשרד החינוך, אין פיקוח ממשי ואין אכיפה של ההנחיות".

אביבי העדיף שלא להתראיין לכתבה, אך אמר כי "מטרת הדיון בכנסת היא לענות על שאלות של הורים לילדים שבית הספר שלהם הופרט, כפי שנאספו בעמל רב מהורים מבתי ספר שונים".

"אנחנו גובים 5% תקורה רק מהכספים שמגיעים ממשרד החינוך", אומר בתגובה המשנה למנכ"ל מרכז הישיבות והאולפנות בני עקיבא, שמוליק ביבר. לדבריו, על תשלומי ההורים לתל"ן יש להוסיף "עלויות שונות, כמו עתודה לפיצויים או קרן פנסיה, הקשורות בשכר מורים. זו לא תקורה. אנחנו לא חורגים מתשלומי ההורים המותרים, וחוזר התשלומים שלנו אושר על ידי הפיקוח והרשות המקומית. אין לנו מה להחזיר להורים, כי הכל נעשה בהתאם להנחיות". בתגובה אומר גורם במשרד החינוך כי עלות שעת תל"ן כבר כוללת את כל מרכיבי הזכויות הסוציאליות, ולכן "השימוש בנימוקים כאלה למטרת גבייה איננו רציני".

מעיריית מודיעין נמסר: "כיוון שהבעלות על בית הספר שייכת לרשת בני עקיבא, פנינו למשרד החינוך לבחינת הנושא. המשרד הודיע לעירייה ולהורים כי בכוונתו לבדוק זאת מול הרשת".

ממשרד החינוך נמסר כי הוא "אינו מאשר גביית תקורה מתשלומי הורים לשום גורם, לרבות רשתות החינוך. הגבייה החריגה בישיבה במודיעין מטופלת על ידי מינהל רישוי, בקרה ואכיפה".

מיפוי או חיפוי?

בדצמבר 2015 נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון על מורי קבלן, במסגרתו מסרו נציגי משרד החינוך כי בקרוב יושלם מיפוי של התופעה, והבטיחו למסור את הנתונים לוועדה עד תחילת ינואר 2016. מאז עברה כחצי שנה. הנתונים, אם בכלל נאספו, לא הוצגו. לפני כשבועיים ביקש יו"ר הוועדה יעקב מרגי (ש"ס) מהשר בנט להתערב אישית בעניין, כיוון ש"הסחבת בהעברת הנתונים מציגה את משרד החינוך כמי שאינו מודע למצבת כוח האדם, ויתרה מכך - כמי שאינו עושה צעדים לשפר את תנאי עבודתם של האמונים על חינוך ילדינו".

"למיפוי יש חשיבות קריטית בצמצום ההעסקה הפוגענית במערכת החינוך", אומרת לילי בן־עמי מ"הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך". "בינואר נפגשתי בנושא עם המנכ"לית מיכל כהן, אך למרות הצהרות בכירי המשרד כי העניין חשוב להם, הרי שבפועל הדברים לא מתקדמים. אנו עדיין ממתינים לפגישת המשך בה נקבל את תוצאות המיפוי". להערכת הקואליציה, המתבססת על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתונים נוספים, במערכת החינוך מלמדים כ-27 אלף מורי קבלן.

עד לא התקבלה תשובה מהשר בנט לפנייתו של ח"כ מרגי. דובר משרד החינוך, עמוס שביט, סירב להגיב לפניית "הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו