בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאבק על הטבות הקליטה: יישובים שקולטים מעט עולים מקבלים מיליוני שקלים

עיריית נתניה, שאינה נהנית מההטבות, הודיעה כי תפסיק את השירותים לעולים ותפטר את עובדי אגף הקליטה. הרשויות המוגדרות "יישובי עולים" מקבלות ארנונה ממשלתית בשיעור של 100%

13תגובות

הוויכוח בעניין "ערי העולים", הנהנות מתשלום מלא של ארנונה ממשלתית, מחריף בשבועות האחרונים. במשרד הפנים מבקשים לבטל את ההטבות לערים שהוגדרו בעבר קולטות עלייה ולהקים קרן שתחלק את הארנונה לערים חלשות, בעוד שבמשרד האוצר מציעים מתווה אחר. 

על רקע הוויכוח בין שני משרדי הממשלה, החליטה עיריית נתניה, שכרבע מתושביה עולים חדשים, שלא לחכות עוד. לפני כמה ימים הודיעה העירייה כי תפסיק בעוד כשבועיים את כל השירותים לכ–60 אלף העולים בעיר ותפטר את 55 עובדי קבלן שטיפלו בעולים באגף הקליטה בעיר, עד שהמדינה תעביר לה כספים כעיר קולטת עלייה. 

ערים קולטות עלייה אינפו

הוויכוח על "ערי העולים" הוא חלק ממאבק רחב יותר המנסה להתמודד עם עיוותים שונים בתקצוב המדינה את הרשויות המקומיות, אם דרך הארנונה הממשלתית ואם בשאלות של מימון שירותי החינוך והרווחה שמספקים היישובים השונים. היום צפויה לצאת מירוחם צעדה לכיוון ירושלים, בדרישה לתקצוב דיפרנציאלי של שירותים אלה. "איננו יכולים להסכים למציאות של תלמידים בערים מבוססות, המתוקצבים בתקציב הגבוה פי עשרה מתלמידים ברשויות מוחלשות — בעיקר בשל תוספות הרשות, שיטות מצ'ינג של משרד החינוך ותוספות של ההורים", אומרים מארגני הצעדה, ובהם ראש המועצה המקומית, מיכאל ביטון, "תנועת הפריפריות" ועוד.

הרשויות המקומיות המוגדרות "יישובי עולים" מקבלות ארנונה ממשלתית בשיעור של 100%, בהשוואה לתשלום מופחת, באחוזים משתנים, שמקבלות כל שאר הרשויות המקומיות. על רשימת הערים הוחלט באמצע המאה הקודמת, והיא כמעט לא השתנתה מאז. בעקבות כך נוצרו עם הזמן עיוותים קשים: יישובים שהוגדרו ערי עולים הפכו ערים חזקות עם מספר מועט של עולים, אך המשיכו לקבל ארנונה מלאה. לעומת זאת, רשויות חלשות שלא נכנסו לרשימה קלטו אלפי עולים — וקיבלו ארנונה חלקית.

מנתונים רשמיים של משרדי הקליטה והפנים שהגיעו לידי "הארץ" עולה כי רק שתיים מתוך עשר הערים שקלטו את מספר העולים הגבוה ביותר ב–2015 — באר שבע ואשקלון, שכל אחת מהן קלטה כ–900 עולים – נכללות ברשימת "ערי עולים". לעומת זאת רמת השרון, שקלטה 56 עולים בלבד, קיבלה מהמדינה כ–15 מיליון שקלים בזכות ההטבה ההיסטורית, ואילו כפר יונה קלטה באותה שנה 22 עולים וקיבלה שמונה מיליוני שקלים.

"אין כיום התאמה בין ערים המוגדרות 'ערי עולים' לבין מספר העולים שבהן", אמר ל"הארץ" שר הפנים, אריה דרעי. "על מנת לחזק את הצדק החלוקתי, הוחלט על הקמת קרן ייעודית בחוק לחלוקת יתרת הגבייה ממתקני הממשלה לרשויות הזקוקות לכך, על פי קריטריונים שייקבעו. בין היתר, יינתן מענה לרשויות אשר בפועל קולטות מספר גדול של עולים או לרשויות שנמצאות בקשיים תקציביים, עקב עיוותים היסטוריים".

בניגוד להצעת משרד הפנים, המבקשת לבטל את "ערי העולים" באמצעות הנהגת תשלום מלא בכל היישובים, מבקשים במשרד האוצר לקדם מתווה אחר — ביטול התשלום המלא רק ב"ערי עולים" והעברת הסכום המתפנה לשלטון המקומי אשר יחלק אותו לפי קריטריונים שוויוניים, המתחשבים בחוזק הרשות המקומית, הפרופיל הסוציו־דמוגרפי שלה ועוד.

לדברי גורם באוצר, "אף שר פנים לא הסכים להצעה להסית את כספי 'ערי העולים' לקרן לצמצום פערים. קל לנפנף במספר גבוה יותר, אבל צריך לזכור שאת 500 מיליון השקלים שמשרד הפנים מבקש לקבל צריך לקחת מתקציבים ומטרות לא פחות חשובים".

לדברי ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), שהגיש הצעת חוק פרטית ובה קריטריונים להסדרת "ערי עולים", "בדיון האחרון בוועדת הכספים שעסק בנושא, התגבשה הבנה חוצת גבולות מפלגתיים לכך שההסדר הקיים סובל מעיוותים מבניים עמוקים. הסדר זה חייב להשתנות, באמצעות שני עקרונות מנחים: הראשון הוא חיוב המדינה לשלם ארנונה בשיעור של 100%; והשני הוא ריכוז כלל התשלומים בקרן אחת והקצאת המשאבים לפי קריטריונים כמו מצב סוציו־אקונומי של היישובים, שיעורי העלייה בתוכם ומקורות ההכנסה השונים שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו