מדד שנחאי: הטכניון והאוניברסיטה העברית בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם

הטכניון עלה ממקום 77 ב-2015 למקום ה-69. האוניברסיטה העברית ירדה 20 מקומות, אך הצליחה להשאר במאה המובילות במדד, שמדרג את 500 האוניברסיטאות הטובות בתחומי המדע והטכנולוגיה

ירדן סקופ
ירדן סקופ

הישג לאוניברסיטאות ישראליות במדד שנחאי הבינלאומי לדירוג מוסדות להשכלה גבוהה. הטכניון עלה ממקום 77 בשנת 2015 למקום 69. דווקא ירדה כ-20 מקומות, ממקום 67 , למקום ה-87. בשנים האחרונות ניתן לראות ירידה במיקומה של האוניברסיטה העברית, שבשנת 2013 הצליחה להעפיל למקום ה-59 לפי המדד. בכל מקרה, להכלל בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם - זהו הישג. 

בהמשך המדד, בין המקומות 100 ל-500, מדורגות האוניברסיטאות בקבוצות. מכון ויצמן מדורג בין המקומות 101-150, אוניברסיטת תל אביב בין 151 ל-200. אוניברסיטת בן גוריון דורגה בין המוקמות 401 ל-500. יתר האוניברסיטאות הישראליות אינן נכללות במדד, הכולל את 500 האוניברסיטאות הטובות בעולם. בשנה שעברה הייתה בר אילן ממוקמת גם היא בקבוצת האוניברסיטאות במקומות 401-500, והשנה יצאה מהמדד. 

מדד שנחאי הבינלאומי, דירוג 500 האוניברסיטאות הטובות בעולם
מדד שנחאי הבינלאומי, דירוג 500 האוניברסיטאות הטובות בעולםצילום: אינפוגרפיקה

בעשירייה הפותחת של המדד אין שינויים גדולים והיא כוללת בעיקר אוניברסיטאות אמריקאיות מלבד שתיים בריטיות: במקום הראשון אוניברסיטת הרווארד, אחריה סטנפורד, ואחריה אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, כולן אמריקאיות. במקום הרביעי קיימברידג׳ הבריטית, ולאחר מכן MIT האמריקאית, פרינסטון, אוקספורד הבריטית, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, אוניברסיטת קולומביה במקום התשיעי ואוניברסיטת שיקגו בעשירי.

מדד שנחאי נערך על ידי אוניברסיטת ג'יאטונג הסינית ונחשב לאחד הדירוגים האמינים בתחום האקדמיה המתפרסמים בקביעות בעולם. הדירוג מתייחס בעיקר לאיכות המחקר במוסדות. הדירוג מבוסס על כמה אינדיקטורים, כמו מספר חברי הסגל והבוגרים שזכו בפרסי נובל ומדליות פילדס, מספר הפעמים שבהם הופיע מאמר של חוקר באוניברסיטאות בירחונים המדעיים המובילים, ודירוגים המתייחסים למספר הפעמים שבהם מאמרים של חוקרים במוסד צוטטו על ידי עמיתיהם. הדירוג מתייחס ל-500 אוניברסיטאות, מבין 1,200 שנבדקות על ידי האוניברסיטה מדי שנה. המדד מתמקד בתחומי מדע, טכנולוגיה וכלכלה וכלל אינו מדרג את הפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות השונות, בניגוד למדדים אחרים שכן עושים זאת.

נשיא הטכניון פרופ׳ פרץ לביא, אמר ל״הארץ״ כי סיבה מרכזית לעלייה של הטכניון במדד היא גיוס אנשי סגל צעירים ומוכשרים. לדבריו, ״חצי מחברי הסגל בטכניון הצטרפו אלינו בעשר השנים האחרונות. איכות חברי הסגל הצעירים שלנו היא פשוט מרשימה ובלתי רגילה. זה בא לידי ביטוי בהישגים המדעיים, במחקרים בפרסומים, וזה נתן תנופה אדירה לטכניון. הצלחנו לגייס חברי סגל מצוינים בהשקעה לא קטנה. עלות ההשקעה במעבדה ובציוד של חבר סגל היא בסביבות 800 אלף דולר לקליטה״.

הוא הוסיף כי  ״יש לקחת בחשבון כי העובדה שהגענו למקום 69 בעולם, כאשר ממשלת ישראל לא השקיעה בכלל בבינוי בטכניון ב-40 השנים האחרונות, זה ממש נס. הכל הגיע מתרומות. כשאני מדבר על התקציב שלי עם נשיאי אוניברסיטאות מהסביבה הדומה לנו הם מתקשים להאמין. כדי לעשות מדע טוב נחוצות השקעות עצומות״. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ