טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שני סרבני גט לבג"ץ: הסנקציות ההלכתיות שהוטלו עלינו - חריגה מסמכות ביה"ד הרבני

הרכב של שבעה שופטים דן בקריאת ביה"ד הרבני הגדול לנדות את עודד גז ושרון בן חיים. מנהל בתי הדין הרבניים: השימוש בהרחקות הוא לעתים הכלי חשוב ולעתים היחיד לחילוץ אשה מעגינותה

46תגובות

בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור, בעתירות של שני סרבני גט נגד הסנקציות הציבוריות שהטילו עליהם בתי הדין הרבניים. השניים - עודד גז ושרון בן חיים - חויבו להעניק גט לנשותיהם אך טוענים כי בתי הדין הרבניים פעלו בחוסר סמכות בכך שעודדו את פרסום שמותיהם בתקשורת, תוך קריאה לציבור להטיל עליהם נידוי קהילתי במסגרת מה שמכונה "הרחקות דרבנו תם". הדיון מתקיים בדלתיים סגורות.

עודד גז, תושב רעננה, נמלט מישראל באפריל האחרון, ערב דיון שנקבע בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. לפני הדיון התחייב גז לסיים את הליכי הגירושים המייסרים הנמשכים כבר שנתיים. גז נעצר לפני מספר שבועות בבלגיה בידי האינטרפול, כעת, בעוד משרד המשפטים מנהל הליכים להסגרתו. שרון בן חיים נמצא בארה"ב ולפני מספר חודשים פורסם שמו ברבים. פרסום פרטיו של גז בפברואר האחרון יצר הד גדול ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. 

מעמד הענקת גט, ארכיון
טלי מאייר

ההתנהלות יוצאת הדופן שעליה החליט ראש ההרכב שדן בעניינו של גז, הרב הראשי דוד לאו, גם גרמה לתגובות שרשרת, כמו פיטוריו של גז - ד"ר לפיזיקה - מעבודותיו באוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת תל אביב. למרות זאת, בשורה התחתונה, אשתו, המגדלת את שני ילדיהם, עדיין כלואה בעגינותה והסנקציות שהטילו הרבנים התבררו כבלתי יעילות.

גז ובן חיים טוענים כי קריאה לנידוי חורגת מסמכויות בתי הדין הרבניים. ההרחקות כוללות קריאה לציבור שלא לעסוק עמם במסחר, לא להשתתף איתם בתפילות ולהימנע ככלל ממשא ומתן עמם. גז, שעצור בבלגיה, אף לא נעזר בעורך דין בעתירתו וככל הידוע איש מטעמו לא נכח באולם.

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הביע תקווה לקראת הדיון כי "בג"ץ ייתן גיבוי למערכת בתי הדין הרבניים במאבקה חסר הפשרות בסרבני הגט. השימוש בגיוס הציבור הרחב באמצעות 'הרחקות דרבנו תם' הוא כלי חשוב וקריטי, כלי שבמקרים מיוחדים הוא האפשרות היחידה להביא לחילוצה של האישה מעגינותה". לדבריו, השימוש בכלי נחוץ בעיקר במקרים שבהם סרבן הגט ברח מגבולות הארץ ואין אפשרות לאסור אותו, או כשמאסר אינה אופציה אפשרית או אינה אופציה מספקת".

עו"ד שי זילברברג ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, המייצג את רעייתו העגונה של גז, אמר לאחר הדיון: "אנו מקווים שבג"ץ יסייע למסורבות הגט ויאשר את השימוש בהרחקות דרבנו תם. מלבד זאת, העיקר הוא שיתוף הפעולה של הציבור עם בית הדין בהפעלת לחץ על הסרבן. לציבור יש כוח במלחמה כנגד סרבני הגט וראוי שישתמש בו כל אימת שמקרה מסוג זה מגיע לפתחו".

פרופ' אביעד הכהן, דיקן ביה"ס למשפטים והמרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", אמר כי "מדובר במלחמה לא קונבנציונלית בסרבני הגט, ובמלחמה כזו יש לעשות שימוש בנשק לא קונבנציונלי. בעבר, נקטו בתי הדין ובתי המשפט באמצעים משפטיים שונים, כגון מאסר סרבני גט ומניעת יציאתם מן הארץ, והדבר הביא לשחרורן של לא מעט מסורבות גט. בשנים האחרונות דווקא בתי הדין פיתחו דרכים יצירתיות למאבק בסרבנות הגט, בעוד חלק מבתי המשפט נותרו שמרנים הרבה יותר".

בהתייחס לפגיעה האפשרית בזכויות אדם, הכרוכה באמצעי "שיימינג", אמר הכהן: "איננו חיים בעולם מושלם. זכויות האדם לעולם אינן מוחלטות, ומול זכותו של אדם, כל אדם, לפרטיות ולכבוד, עומדת זכותה של האשה לחירות ולחיים. באיזון בין הזכויות ניתן בהחלט ברוב המקרים להעדיף את זכותה של האשה לחיים על פני זו של סרבן הגט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true