${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת היעלמות ילדי תימן: 200 אלף מסמכים חסויים נחשפו לציבור

ארכיון המדינה העלה לאינטרנט את כל החומרים ששימשו את ועדת החקירה הממלכתית, אשר לא מצאה ראיות לחטיפה מאורגנת של ילדים. משרד המשפטים: ברור לנו שבזה לא נגמר הסיפור

112תגובות
ראש הממשלה דוד בן גוריון
דוד אלדן / לע"מ

ארכיון המדינה חשף היום (רביעי) לעיון הציבור כ-200 אלף מסמכים הקשורים לפרשת היעלמות ילדי תימן בשנים הראשונות לקום המדינה. המסמכים, שכוללים את חומרי הליבה של ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את הפרשה, היו אמורים להיחשף לציבור רק בשנת 2031. הם נגישים מעתה לעיון באתר האינטרנט של ארכיון המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום בטקס חשיפת המסמכים שנערך במשרד ראש הממשלה: "היום עושים תיקון של עוול היסטורי של התעלמות והעלמה. איננו יודעים מה עלה בגורלם של ילדי תימן. קשה להעלות על הדעת שקרוב ל-60 שנה משפחות לא יודעות מה עלה בגורל הילדים שלהן. איננו מוכנים שהדבר יימשך". נתניהו אמר עוד כי הממשלה הפעילה "עיקרון של שקיפות ושל צדק".

עד: לקחו אותי מיד
דרורה: ללא שום פרוצדורה?
עד: לא בית משפט, ולא הליך ולא כלום. רק היה סידור שהאמא שלי סיפרה לי שעשו את הסידורץ אמרתי איך עשית את זה? אז היא אמרה - זה עלה לנו הרבה כסף ואל תכנס לפרטים
ארכיון המדינה
עדות שנחשפה היום

"לאחר חודש ימים שאף אחד לא בא, מסרנו את הילד לאימוץ": הצצה למסמכים שנחשפו היום | האקדח המעשן לא הסתתר בארכיון || עופר אדרת | מורה נבוכים: כמה ילדים נעלמו, איזה חומר הוסתר ומה התחדש  | עדותו של נהג אמבולנס שלקח ילדים לבית חולים, משם לא שבו "נחטפתי ואומצתי, עד גיל 12 חשבתי שהפקירו אותי" 

השר צחי הנגבי, שהופקד על פרסום המסמכים, אמר כי הפרשה היא "טראומה, חוויה קורעת לב להרבה מאוד ממשפחות העולים מילדי תימן ולא רק מילדי תימן". בהמשך הוסיף: "ילדים נעלמו מחיק הוריהם ומשפחותיהם ולאורך כמעט 70 שנה, מאז קום המדינה ועד היום, הפרשה הזו מסרבת לרדת מסדר היום, כי הלבבות של המשפחות האלה מסרבים להתנתק מיקיריהם". לדברי הנגבי, פרסום המסמכים הוא "מהלך נועז, חסר תקדים, לראשונה בתולדות ועדות החקירה בישראל".

אבנר פרחי, פעיל למען חשיפת פרטי פרשת ילדי תימן, פנה במהלך הטקס לנתניהו וביקש לפתוח גם את תיקי האימוץ של הילדים - מהלך סבוך משפטית. נתניהו לא פסל את האפשרות על הסף ואמר:  "אנחנו שם. אנחנו רוצים לשים את הפרשה הזאת מאחורינו על ידי פתיחתה. גם כדי להפיג את החששות והמצוקות וגם כדי להגיע לאמת".

ועדות החקירה בפרשת ילדי תימן:
ועדת בהלול-מינקובסקי - 1967-1968 - ועדה בין-משרדית, שמונתה על ידי שרי המשפטים והמשטרה. קבעה כי מתוך 342 מקרי היעלמות שנבדקו, נמצא כי 316 מתו.
ועדת שלגי - 1988-1994 - ועדת בדיקה בראשות השופט משה שלגי. קבעה כי 287 ילדים נעלמו בישראל: 222 מהם מתו, גורלם של 65 לא ידוע. 14 ילדים נעלמו בתימן: שלושה מהם מתו, גורל השאר לא ידוע.
ועדת קדמי - 1995-2001 - ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט העליון יעקב קדמי. קבעה כי 1,053 ילדים נעלמו. 754 מהמקרים שנבדקו - מתו. גורלם של 69 לא ידוע. לא נמצאו הוכחות לחטיפה ממוסדת.

ועדת כהן-קדמי, שפעלה בין השנים 2001-1995, קבעה כי מרבית הילדים שנעלמו מתו וגורלם של כמה עשרות אחרים לא ידוע, אך לא מצאה עדויות לחטיפתם. הדו"ח הבסיסי שכתבה כבר נחשף לציבור בגרסה חלקית ומצונזרת, ולאחרונה הועלה במלואו לאינטרנט ביוזמת הספריה הלאומית.

המסמכים שנחשפים כעת הם "אחורי הקלעים" של הדו"ח: הפרוטוקולים של דיוני הוועדה שחיברה אותו, ההתכתבויות הפנימיות שניהלה, חומרי הגלם ששימשו אותה ומכתבים שנשלחו אליה. בין המסמכים נמצאים תיקי החקירה שנפתחו עבור כל ילד שהוגשה תלונה על היעדרותו, מאות עדויות שהובאו בפני הוועדה ותיקי מוסדות ציבור בהם השתמשה דוגמת מרכזים רפואיים, בתי עלמין ומשטרה.

משיחות עם גורמים המכירים את המסמכים לעומק מתברר כי הם לא מכילים מידע שבכוחו לשפוך אור חדש על הפרשה הכאובה, שהותירה משפחות רבות עם סימני שאלה מטרידים באשר לגורל ילדיהן. חלק מהעדויות שמופיעות בהם פורסמו בעבר בכלי התקשורת או על ידי ארגונים שונים ואחרות רואות אור לראשונה. בין המסמכים לא מסתתר חומר מפליל שיצביע על חטיפה מאורגנת וממוסדת של הילדים שנעלמו, כפי שטענו לאורך השנים משפחות של יוצאי תימן או ארגונים שתומכים בהן.

שר הדתות והרווחה משה חיים שפירא ושר הדואר יוסף בורג, ב-1958

אחת העדויות החשובות ביותר שנחשפות לראשונה היא של מי שכיהן כראש השב"כ בין השנים 1964-1953, עמוס מנור. מנור מסר לוועדת החקירה כי  לא היה לשב"כ כל מידע על חטיפות של ילדים וכי להערכתו לא ייתכן שבתקופתו של בן גוריון כראש ממשלה חטיפה ממוסדת מסוג זו יכולה היתה להתרחש.

עדויות אחרות, חלקן קשות לקריאה, מספרות על הורים שחיפשו לשווא במשך עשרות שנים את ילדיהם הנעלמים או את קבריהם; ילדים מאומצים ממוצא תימני שניסו למצוא את הוריהם הביולוגיים כשבגרו; אחיות בבתי חולים שטענו שראו ילדים נמסרים לאימוץ ללא ידיעת הוריהם ואחיות שסיפרו שניסו לשווא למצוא את הוריהם של הילדים אחרי שחרורם מבית החולים.

"אנחנו מעמידים לרשות הציבור את כל החומר, שכולל מאות אלפי עמודים שרובם הגדול מעולם לא נראה על ידי הציבור. אנחנו מקווים שהציבור ימצא בו עניין רב", אמר בשבוע שעבר גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, בתדרוך לעיתונאים לקראת חשיפת המסמכים. הוא הוסיף כי "לקרוא את העדויות של המשפחות זה קורע לב. לעקוב אחרי עבודת ועדת החקירה מלמד על הצורה היסודית מאוד בה עבדה".

"החומר שמפורסם חושף את עבודת הקרביים של הוועדה תוך שקיפות מירבית", אומרת רבקי דבש, מנהלת היחידה המשפטית לחופש המידע במשרד המשפטים. דבש ליוותה את ארכיון המדינה בתהליך קבלת ההחלטות על מתווה החשיפה. "יש כאן פרשה מדממת שלא הסתיימה, פתיחת המסמכים היא לפיכך הצעד הראשון אך לא בהכרח האחרון בפרשה", אמרה. "ברור לנו שבזה לא נגמר הסיפור. להיפך. הפרסום עשוי להציף דברים חדשים. אין לנו ספק שיתעוררו שאלות נוספות אחרי שנחשוף את המידע שברשותנו".

"החומר כולו נפתח למעט מעט מקרים של צנעת הפרט. הסתרנו מעט מאוד", אמר לזוביק, גנז המדינה. בין החלקים שעדיין מוסתרים מהציבור נמצאים מידע על אימוץ, מידע רפואי, מידע מתחום הרווחה וכן הלאה. ארכיון המדינה יאפשר למשפחות של ילדי תימן הנעלמים לעיין בתיקים המלאים הנוגעים לבני משפחתם, כולל בחלקים שנמחקו, ככל שיש כאלה. "כשיבואו בני משפחה וירצו לראות תיק מלא של בני משפחתם – הם יוכלו. אין חומרים סגורים", אמר.

שלוש ועדות חקירה בדקו לאורך השנים את הטענות של משפחות שעלו לישראל מתימן אחרי קום המדינה, לפיהן ילדיהן נלקחו מהן לאחר הלידה ובמסווה של טיפול רפואי נעלמו לבלי שוב. הוועדות לא מצאו עדויות לטענות המשפחות לחטיפה מאורגנת.

המסמכים נחשפים בעקבות החלטת הממשלה מהקיץ האחרון, שנענתה ללחץ הציבורי המתחדש בפרשה. ביוני מונה השר צחי הנגבי לבחון האם ניתן לחשוף את המסמכים חרף החוק שקובע כי יהיו חסויים למשך 30 שנה. עובדי ארכיון המדינה עברו על יותר מ-3,500 תיקים, המכילים כ-200 אלף מסמכים הקשורים לפרשה. תוך התייעצות עם משרד המשפטים, הם הציגו לאחרונה לממשלה מתווה לחשיפת החומר, שאושר בחודש שעבר בידי הממשלה וסלל את הדרך לפתיחת החומרים לציבור.

ארכיון המדינה העמיד לטובת משפחות שמעוניינות לקבל סיוע באיתור מידע טופס בקשה לעיון בחומר. איש הקשר בארכיון המדינה בנושא הוא רון קנטור בטלפון 02-5680679 ובדוא"ל ronk@archives.gov.il.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#