אחרי שנים של עלייה: ירידה של כ-13% במספר העולים לישראל

לפי נתוני משרד הקליטה, הגיעו השנה לישראל 27 אלף עולים, לעומת 31 אלף בשנה שעברה. מצרפת הגיעו 5,000 עולים לעומת 8,000 ב-2015

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עולים חדשים מצרפת, ביולי השנה
עולים חדשים מצרפת, ביולי השנהצילום: גיל כהן מגן

משרד הקליטה פרסם היום (חמישי) נתונים לפיהם כ-27,000 אלף עולים הגיעו לישראל בשנת 2016 - ירידה של כ-13% לעומת 2015, אז עלו ארצה כ-31,000 איש. ירידה משמעותית חלה במספר העולים מצרפת, העומד על כ-5,000 איש ב-2016 לעומת כ-8,000 איש אשתקד.

מאז שנת 2008 חלה עלייה הדרגתית במספר העולים שבאו ארצה. כך, באותה השנה עלו לישראל כ-15 אלף איש, ב-2013 עלו ארצה כ-19 אלף איש, ב-2014 עמד הנתון על 27 אלף עולים ובשנה שעברה הגיעו לארץ כ-31 אלף עולים. השנה, כאמור, לראשונה חלה ירידה במספר העולים.

CORONA TIME - ועידת החינוך של TheMarker

עלייה לישראל בשנים האחרונות	2016	2015	2014	2013	2012
צרפת	5,000	7469	6658	3263	1923
רוסיה	7,000	6716	4647	4094	3566
אוקראינה	5,500	7170	5921	1982	2100
ארה"ב	2,900	3068	3283	3030	3074
סה"כ	27,000	31,013	26,627	19,558	18,551

2015 היתה השנה שבה הגיעו לישראל הכי הרבה עולים בעשור האחרון, כשצרפת ניצבת בראש רשימת המדינות מהן באו העולים. השנה צרפת ירדה למקום השלישי עם כ-5,000 עולים, והיא ניצבת ברשימה אחרי רוסיה (7,000 עולים) ואוקראינה (5,500 עולים). ארה"ב במקום הרביעי עם 2,900 איש שעלו השנה לישראל. 

התפלגות הגילאים של העולים מצביעה על רוב גדול לצעירים, כאשר כ-5,150 מהעולים הם בגילאי 17-0, כ-9,500 מהם בני 35-18, כ-3,000 מהם בגילאי 45-36 וכ-4,600 בני 65-46. כ-3,000 איש מהעולים הם בגילאי 66 ומעלה. העולים שהגיעו השנה לישראל נקלטו בערים שונות ברחבי הארץ, בהן תל אביב (11%), ירושלים (10%), נתניה (9%), חיפה (8%), אשדוד (6%), בת ים (5%), רעננה (4%), ראשון לציון (3%), באר שבע (3%) ואשקלון (3%). 

אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת "קעליטה" ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, הסביר כי התעסוקה היא הגורם המרכזי לירידה במספר העולים, ומכשול מרכזי העומד בפני מי שמתלבט האם להגיע לארץ. "מקבלי ההחלטות חייבים להסיר הליכים ביורוקרטיים שמונעים מהעולים לעבוד במקצועות אליהם הוסמכו ולהכיר ברישיונות התעסוקה של המהגרים. חשוב מאוד להעלות עולים, אך חשוב לא פחות לדאוג לרווחתם גם לאחר שעלו לארץ".

ד"ר מיכאל פיליפוב, חוקר במכון ברוקדייל, אמר כי "עלייה היא פונקצייה של כמה רע בתפוצות ולא של מה הפעולות שהמדינה עושה בשביל העלייה. הירידה במספר העולים מאוקראינה, למשל, נובעת ככל הנראה מכך שכרגע זו תקופה יציבה יותר במדינה מבחינת המלחמה בה. חל שם שיפור ולכן עולים פחות. בהתאם, התחלנו לראות עלייה במספרי העולים כשהחלה המלחמה". פיליפוב הוסיף כי "אין מאגר בלתי נגמר של עולים, יש גבול שעד אליו אפשר לחלוב את התפוצות". לדבריו, "מי שעולה מרוסיה אלה בעיקר בעלי מקצועות חופשיים מהערים הגדולות, שרוצים לחיות במדינה דמוקרטית. אבל הם לא מאגר בלתי נדלה. ישראל של היום היא לא מקום אטרקרטיבי למהגרים. להתחיל חיים בישראל של 2016 זה לא כמו בשנות ה–90, בין השאר בגלל מחירי הדיור ויוקר המחיה".

יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי אמר כי המספרים הגבוהים של העולים בשנתיים האחרונות נבעו בין היתר משורה של גורמים חיצוניים, שכיום השתנו או נעלמו, לפחות זמנית. ועם זאת, למרות התזוזה הסטטיסטית כלפי מטה השנה, אנחנו רואים שהמגמה ארוכת הטווח נשמרת. "מספר העולים לישראל, בפרט ממדינות המערב, ממשיך להיות גבוה ואפילו גבוה מאוד ביחס לממוצע של 15 השנים האחרונות". אמר שרנסקי, "המספרים גם מאותתים כי חלה על מדינת ישראל חובה להשקיע מאמצים נוספים במציאת פתרונות לשילוב וקליטה מהירים של העולים, בדגש על תעסוקה ובמיוחד הכרה בתעודות ובמקצועות".

שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר אמרה כי "אנחנו מחזקים ובונים פרויקטים חדשים בתחום העסקת עולים, עידוד יזמות ועסקים של עולים בכל רחבי הארץ ובדגש על ירושלים, הנגב והגליל".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ